זה רשמי: החיסונים נחתו הבוקר בישראל (ד') וכמעט שאפשר להריח (תרתי משמע) את סוף הקורונה. לא ירחק היום שבו נוכל לצאת מהבית כמו פעם, נטולי מסיכות וריחוק חברתי, כשהמילה סגר תשמש כזיכרון רחוק שכולנו נשמח להדחיק. האמנם? ובכן, אל תמהרו לשמוח כל כך, לפחות לא בגזרת עטיית המסכות על בסיס יומיומי, כך לפי מומחים.
נכון שהחיסונים אמורים להיות יעילים במיוחד במניעת מחלות קשות, אך טרם ידוע עד כמה הם באמת יצליחו לרסן את התפשטות המגיפה. הסיבה לכך טמונה בעובדה שהמחקרים סביב החיסונים המובילים בשוק, של פייזר ומודרנה, לא מצאו מענה לשאלה אחת חשובה - אלו בדקו כמה אנשים שקיבלו את החיסון חלו בקורונה, אבל מה לגבי האפשרות שחלק מהמחוסנים נדבקו אולם לא פיתחו תסמינים ולכן יכולים להעביר את הנגיף, בייחוד אם הם באים במגע קרוב עם אחרים או מפסיקים לחבוש מסכות?
רוצים לומר: אם המחוסנים הם מפיצים שקטים של הנגיף, הרי שהם עשויים להשאיר את הנגיף קרוב לבית ולסכן את כל מי שטרם חוסן. "אנשים רבים חושבים שברגע שיתחסנו, הם לא יזדקקו להמשיך לחבוש מסיכות", אומרת מיכל טל, אימונולוגית מאוניברסיטת סטנפורד. "זה קריטי עבורם לדעת אם ייאלצו להתהלך עם מסכות כי הם עדיין עלולים להדביק אחרים".
במרבית מהזיהומים בדרכי נשימה, לרבות נגיף הקורונה כמובן, האף הוא דלת כניסה משמעותית, דרכה הנגיף מתרבה במהירות. באופן זה, הנגיף מניע את מערכת החיסון לייצר סוג של נוגדנים ספציפיים לרירית. הרקמה הלחה מצפה את האף, את הפה, את הריאות ואת הקיבה. אם אותו אדם נחשף לנגיף בפעם השנייה, אותם נוגדנים, כמו גם תאי מערכת החיסון שזוכרים את הנגיף, מכבים את הנגיף במהירות באף לפני שהוא מקבל אפשרות לתפוס מקום אחר בגוף.
לעומת זאת, החיסונים נגד וירוס הקורונה מוזרקים לשריר ונספגים במהירות בדם, שם הם מגרים את מערכת החיסון לייצר נוגדנים. זוהי אכן הגנה מספקת כדי למנוע מהאדם המחוסן לחלות וחלק מהנוגדנים הללו יסתובבו גם לרירית האף ויעמדו שם על המשמר, אך לא ברור עד כמה ניתן יהיה לגייס את מאגר הנוגדנים, או כמה מהר הם יופעלו. אם התשובה אינה ודאית, הרי שווירוסים יכולים להמשיך "לפרוח" באף – ואז בכל נשימה או התעטשות – יהיה פשוט מאוד להדביק אחרים.
מה יעיל יותר: תרסיסי אף או חיסון מוזרק לשריר?
השאלה החשובה ביותר, אם כך, היא מי המנצח בסיפור הזה. "זה תלוי אם הנגיף יכול להשתכפל מהר יותר, או שמערכת החיסון יכולה לשלוט בו מהר יותר", אומרת מריון פפר, אימונולוגית מאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל. זו הסיבה שחיסונים לרירית, כמו למשל תרסיסי האף או חיסון לפוליו דרך הפה נחשבים יעילים יותר מזריקות תוך שריריות, אומרים מומחים.
ועדיין, חכו עם החששות: החיסונים נגד וירוס הקורונה הוכיחו את עצמם כמגן רב עוצמה מפני מחלות קשות, אך אין זה ערובה ליעילותם באף. הריאות, שהן הבית לסימפטומים הקשים, נגישות הרבה יותר לנוגדנים הנמצאים במחזור הדף מאשר לאף או לגרון. "מניעת מחלות קשות היא הקלה ביותר במשימה הגדולה, מניעת מחלות קלות קשה יותר, ומניעת כל הזיהומים היא הקשה ביותר", מסכם דיפטה בהטצ'אריה, אימונולוג מאוניברסיטת אריזונה. נשמע מלחיץ? בהחלט, אם כי מומחים רבים אופטימיים בנוגע להצלחת החיסונים ומאמינים כי אלו יצליחו לדכא את הנגיף בגוף וגם באף ובגרון ויסייעו למנוע מאנשים מחוסנים להפיץ אותו.
עוד ב-mako בריאות:
>> מיכל צפיר חושפת: זה התפריט היומי שלי
>> התסמינים שמעידים שצרכתם יותר מדי ויטמין D
>> בן 20 סבל מהקאות – וזה מה שהתגלה באולטרסאונד
"לתחושתי, ברגע שתפתחו איזושהי חסינות בזכות החיסון, היכולת שלכם להידבק גם תפחת", אמרה אקיקו איוואסאקי, אימונולוגית מאוניברסיטת ייל. "גם אם אתה נגוע, החיסון מפחית את רמת הנגיף שגדל באף".
נכון להיום, הניסויים שנעשו בקרב המחוסנים לא העניקו תוצאות ונתונים על מספר האנשים שנדבקו בנגיף ללא תסמינים. אם כי ד"ר בהטצ'אריה נשמע מעודד לאור העובדה שלאנשים שקיבלו חיסון מוזרק לשריר נגד שפעת פיתחו גם שפע של נוגדנים באף. כמו כן, מחקר שנערך על מטופלי קורונה מצא שרמות הנוגדנים ברוק ובדם תואמות באופן הדוק - דבר המצביע על כך שתגובה חיסונית לזריקה שניתנה תגן גם על הרקמות הריריות. מנגד, היו גם מחקרים שמצאו שאנשים נטולי תסמינים התגלו עם כמויות גבוהות של קורונה באף, כך לפי ד"ר איבון מלדונדו, המייצגת את האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים. בשורה התחתונה: כשיש ספק – אין ספק. גם עם בואו של החיסון, אל תמהרו לזרוק את מסיכות הפנים. נכון לעכשיו ועד להודעה חדשה, הן עדיין כאן איתנו.
באפליקציית איזי ריכזו את כל המקומות בהם ניתן לערוך בדיקת קורונה סביבכם: