מדי יום עולה מספר החולים המאובחנים עם קורונה בישראל, שמגיעים לאשפוז בבתי חולים ברחבי הארץ. שוחחנו עם פרופ' דוד שטרית, מנהל מערך הריאות בבי"ח מאיר, שהסביר אודות הפרוטוקול הטיפולי הנוכחי: "הטיפול בחולי קורונה נגזר לפי דרגת מחלתם. אצלנו במאיר מאושפזים במחלקה המיוחדת כרגע 19 חולים. חולה אחת במצב בינוני והיתר במצב קל, מתוכם חולה אחת בהיריון".

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

וכך זה עובד לדבריו:

חולים בדרגה קלה –

חולים אלה מוגדרים כמי שסובלים ממחלה בדרכי נשימה עליונות או הסובלים מדלקת ריאות קלה.

הטיפול: במקרה כזה מסתפק הצוות הרפואי במעקב בלבד, שכולל בעיקר שימוש בתרופות להורדת חום, במעקב נשימתי ובלקיחת משטחים יומיים. הדגימות שנלקחות מיועדות לבחון אם החולים עדיין מידבקים, וכאשר התשובה שלילית, החולה משוחרר לביתו לאחר יומיים של משטחים שליליים.

חולים בדרגה בינונית –

מדובר בחולים הסובלים מדלקת ריאות, ונוסף לכך גם מאחד הסימפטומים הבאים: קצב נשימות מהיר/ מצוקה נשימתית/ ריווי חמצן נמוך מ-90 אחוז באוויר חדר.

הטיפול: במקרה של קשי נשימתי, יוצע לחולים טיפול בחמצן ולעיתים ישולב גם טיפול בכדורים נגד מלריה. יעילות תרופה זו עדיין נבחנת.

חולים בדרגה קשה –

חולה קשה הוא למעשה כל חולה שסובל מכשל נשימתי או נמצא במצב של שוק.

הטיפול: מעבר לטיפול נגד מלריה, לעיתים יוצע לחולים גם טיפול אנטי ויראלי למשך עשרה ימים. לפי התאוריה, טיפול זה חוסם את פעילות האנזים RNA פולימראז, המביא להתרבות הווירוס. "לפי הניסיון הראשוני כרגע, נראה שטיפול זה עשוי לשפר באופן מסוים את מצבם של החולים", אומר פרופ' שטרית.

לגבי טיפול נשימתי שכולל שימוש באינהלציה או במכשיר שמאפשר לקבל חמצן בזרימה גבוהה, פרופ' שטרית מבהיר כי הוא אמנם חיוני במצב של חולים קשים, אך חלק משיטות העברת החמצן עלולות לגרום לפיזור הווירוס בסביבת החולה, ולכן הן נשקלות בקפידה ויש להימנע מהם ככל שניתן. "באיטליה למשל יש כרגע כמות גדולה יחסית של מונשמים, ולפי הדיווחים משם, נראה שהטיפול הטוב ביותר לחולה שאינו יציב מבחינה נשימתית הוא הנשמה מלאה, שאינה גורמת לפיזור הווירוס. אנחנו מאמצים את הפרוטוקול הזה כרגע ונציע אותו במקרה הצורך לכל חולה שלא יהיה יציב מבחינה נשימתית אשר מתן חמצן לא יסייע לו".

טיפול בנשים בהיריון –

אין מידע לגבי טיפול שונה, אולם הוירוס קרוב לוודאי אינו עובר לעובר וכנראה גם לא בחלב אם. יש אולי סיכון ללידות מוקדמות. קרוב לוודאי שהן אינן רגישות יותר לנגיף הקרונה ועד היום לא תוארו תמותה בנשים הרות.

עוד על נגיף הקורונה:
>> דיווחים מדאיגים: הבריאו מהנגיף ואז חלו שוב
>> כך דרום קוריאה הצליחה להשתלט על מגיפת הקורונה
>> מומחה לבטיחות מזון: אל תקנו את המזונות האלה

ד"ר ג'עפר אבו סויד, רופא מתמחה במחלקה הייעודית לחולה קורונה בבילינסון, מסביר שהצוותים הרפואיים שמטפלים בחולי קורונה עברו הדרכות מסודרות, שיסייעו להם להתמגן ולמנוע את הידבקותם במחלה. הוא אמנם לא יודע להעריך מתי הקורונה תיעלם, אך יוצא במסר מעודד: "גם אצלנו רוב החולים בקורונה הם חולים קלים. אני חושב שבהחלט צריך להקפיד על ההוראות ולהיזהר, אך אין טעם להיכנס לפאניקה. אני מקווה מאוד שכולנו נצליח לעבור את התקופה המאתגרת הזאת בשלום".

"מאחר שמדובר בווירוס שלא יודעים אודות תגובתו לטיפולים, מרבית הטיפולים כעת הם ברמה ניסיונית שאינה מוכחת, מבהיר פרופ' שטרית. "חלקם ניתנים באופן פומי, וחלקם יכולים להינתן בעירוי או בזונדה".

פרופ' אתמר גרוטו, משנה למנכ"ל משרד הבריאות, ציין בתגובה לכתבה כי "יש מספר פרוטוקולים של טיפולים שנוסו בעולם. אולם קשה להעריך אם שיפור שהראו חולים אכן קשור לטיפול כזה או אחר או למהלך ההחלמה הטבעי מהמחלה. אנו עוקבים אחר תרופות מסוימות שנמצאות כרגע במחקרים קליניים".