מבצע הבדיקות הסרולוגיות: "חשוב לזכור את החיילים בשטח"

בתחילת השבוע האחרון, החלו משרד החינוך והבריאות במבצע בדיקות סרולוגיות לילדים בגילאי 3-12. הגוף המבצע, הפעם, היה צה"ל ובאופן ספציפי פיקוד העורף שגיוס למשימה והקים עשרות, אם לא מאות עמדות בידוק לילדים ברחבי הארץ.

מבצע הבדיקות הסרולוגיות זכה לליווי תקשורתי רחב היקף בשבוע האחרון בכותרות הראשיות בכל הרשתות הגדולות. רוב הסיקור עסק בכשלים הטכניים, בתורים הארוכים, בתחושת חוסר הסדר הכללית שהייתה במתחמים ובעלויות הכלכליות. נושא אחד ירד מתחת לרדאר – האנשים שהיו שם בחזית/בעורף והפעילו את המתחמים.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

גם אני גויסתי למילואים בהתראה קצרה של 4 ימים לצורך המבצע הלאומי. הייתי שם מיום ראשון בבוקר בשבוע שעבר (היו חיילים שגויסו כבר בחמישי לצורך הכנה וביצוע כשירות) וראיתי גדודי מילואים שמגיעים לבתי ספר  ומרכזים קהילתיים, פורסים עמדות בידוק ומתחילים בעבודה הכי טובה שהם יכלו לעשות. אין ספק שהיו הרבה מאוד קשיים, ואפשר לשאול המון שאלות על הנחיצות של המבצע הנוכחי, אבל בפועל היו שם אנשים שניסו לתת את המענה הכי אנושי.

עוד ב-mako בריאות:
<<מה הסיכוי לחסל לגמרי את הקורונה?
>>פריצת דרך ישראלית במלחמה נגד זן הדלתא
>> מדענים: צפויה ירידה דרמטית במספר הנשים בעולם

שלוות נפש מול חום בלתי נסבל

חשוב לזכור, מדובר בחיילי מילואים, אנשים שכשהם לא במילואים הם סטודנטים, מהנדסים, מתכנתים, אנשי לוגיסטיקה. אלו אנשים שעשו shift מהיר מעיסוקם היום יומי, ונדרשו לגייס את כל אורך הרוח שנדרש לעבודה עם ילדים והורים. את האירוע מנהלים מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה השונים, את העבודה בשטח עושים החיילים שלהם מגיע הפוקוס. הם לא כשלו בהערכות על כמות החיוביים הצפויה, הם לא החליטו לגייס את עצמם, הם לא פיתחו את המערכת הממוחשבת – הם כן נתנו פתרון לכל אותם קשיים שעלו.

הייתי וראיתי, ראיתי חיילים שיש להם סבלנות אין סופית לבכי של ילדים, לצעקות של הורים. ראיתי חיילים שעובדים בלי הפסקה, כי הם רואים את התור שיש בחוץ ורוצים להספיק כמה שיותר ילדים. אלו לא אנשים המיומנים בהליכים רפואיים עם ילדים, ואתם יודעים שרוב הילדים לא בדיוק ששים לרוץ לדקור את עצמם באצבע. אלו אנשים שלמדו מהר מאוד איך לגשת לילדים, איך להיות סבלנים ואיך לתת את השירות הטוב ביותר.

החום היה בלתי נסבל בהרבה נקודות המתנה בארץ, הלוגיסטיקה הייתה חסרה, הנושא הטכני הרגיש לעיתים מאולתר וכל הביקורות מוצדקת. אך חשוב לדעת למי להפנות אותה, ובעיקר, חשוב לדעת מי היו שם להתמודדות עם כל הביקורת הזאת בשטח עם הרבה מאוד סבלנות ושלוות נפש.