נגיף הפפילומה, ה-HPV, הוא נגיף שעובר בעיקר במגע מיני הדוק ולעיתים רחוקות יותר גם במגע של עור לעור. הווירוס כולל מגוון רחב של זנים שונים ויכול לגרום לספקטרום רחב של מחלות ובהן הקונדילומות, יבלות שעוברות בדרכי המין, אך לעיתים הוא יכול לגרום גם לסרטנים שונים בגברים ובנשים ובעיקרם לסרטן צוואר הרחם. פרופ' יצחק סרוגו, מנהל מחלקת ילדים בבית חולים בני ציון ומומחה למחלות זיהומיות מסביר מדוע חיסון הפפילומה יכול לא רק למנוע את מחלת הסרטן בעתיד אלא אפילו להעלים את הנגיף הזה מהעולם.

אחד מהרגעים היותר דרמטיים שחוותה הקהילה הרפואית בחקר הסרטן היה כשנמצא קשר בין נגיף הפפילומה (המכונה  HPV) למחלת הסרטן, רגע שזיכה את החוקרים שמצאו את הקשר בפרס נובל לרפואה. "ברגע שנמצא וירוס שגורם לסרטן הדבר המתבקש הבא היה לחפש חיסון, כי אם אפשר יהיה למנוע את ההדבקה בווירוס אפשר יהיה למנוע את הסרטן" מספר פרופ' סרוגו. "ואכן בתחילת המילניום היה סוג של מרתון בחיפוש אחר החיסון שימנע את ההדבקה, וכשנוצרו החיסונים הם הצליחו להוכיח את עצמם, הם הורידו את התחלואה ולאחרונה נראה שגם הצליחו להוריד את מקרי הסרטן צוואר הרחם בעיקר בקרב נשים".

כמעט כל אדם שפעיל מינית נדבק בשלב כלשהו בחייו בנגיף הפפילומה (HPV). "בדרך כלל כשאנחנו נדבקים בנגיף הפפילומה מערכת החיסון שלנו תצליח להתמודד איתו ולסלק אותו משם. אך חלק קטן מהאנשים לא יצליחו להתמודד עם הזיהום" מסביר פרופ' סרוגו. "אנחנו לא נדע מי הם האנשים שיתמודדו עם הנגיף ומי לא ולכן אנחנו לא יכולים לדעת גם מי עלול לפתח סרטן בעוד כמה שנים. ולכן סביר שאם נמנע את ההדבקה אצל כל האוכלוסייה קיים סיכוי שנוכל להוריד גם את התחלואה, וזה בדיוק מה שקרה".

החיסון מוכיח את עצמו, התחלואה הולכת ויורדת

המדינה הראשונה שבה החליטו לכלול את החיסון במערכת הבריאות הייתה אוסטרליה, כפי שמספר פרופ' סרוגו "כשאשת ראש הממשלה חלתה בסרטן היא הייתה מודעת לנושא ודחפה להכללת החיסון בתכנית החיסונים של המדינה, וכך אוסטרליה הייתה הראשונה לעשות זאת, ובעקבותיה באו מדינות נוספות כמו דנמרק, שוודיה, ארה"ב, קנדה  וגם ישראל", מספר סרוגו, "מאז אנחנו עדים לעוד ועוד דיווחים ועבודות שמציגים ירידה בתחלואה בעיקר בקונדילומות אך גם במצבים טרום-סרטניים".

מרגע ההדבקה בנגיף ועד להופעת הסרטן יכולות לעבור לפחות עשר שנים ולעיתים גם חמש עשרה או עשרים שנה. לכן רק לאחרונה הופיעו מחקרים שהוכיחו חד-משמעית ירידה לא רק בשכיחות מצבים טרום-סרטניים אלא בשכיחות סרטן צוואר הרחם. "עבודה מסקנדינביה שהתפרסמה לפני שנה עקבה אחרי נשים שהתחסנו נגד נגיף הפפילומה ואחרי נשים שלא התחסנו, כך נמצא כי נשים שהתחסנו לא חלו במחלה לעומת נשים שלא התחסנו וכן חלו". מספר פרופ' סרוגו ומציין כי ישנן גם עבודות מארה"ב המייחסות את הירידה בסרטן צוואר הרחם בשנים האחרונות לחיסון עצמו.

בישראל בכל שנה ישנן כ-220 חולות חדשות בסרטן צוואר הרחם וכ-50 אחוז מהן מתות מהמחלה, אך נראה שאנחנו לא רחוקים מהיום בו החיסון יביא לאלימינציה של המחלה, ויציל חיים. "השנה נכנס למשרד הבריאות חיסון חדש המגן מפני תשעה זנים המכסים יותר מ-90 אחוז מהזנים שגורמים לסרטן צוואר הרחם. בארה"ב יצאו בהכרזה שאם עד 2027 יהיה כיסוי של מעל 97 אחוז מהזנים קיים סיכוי רב שהמחלה הזו תעלם לחלוטין".

לא רק סרטן צוואר הרחם

היום ידוע כי 99 אחוז מסרטני צוואר הרחם נגרמים על ידי נגיף הפפילומה אך הדבקות בנגיף עלולה לגרום למחלות סרטן נוספות "נגיף הפפילומה אחראי לסרטנים מסוגים שונים באברי המין בקרב נשים וגברים כאחד, ולאחרונה אנחנו רואים כי חלק מסרטני הפה והלוע שקיימים בעיקר בגברים ובעבר היו מיוחסים לעישון קשורים אף הם לנגיף עצמו", מסביר פרופ' סרוגו, "כעת יש לנו כלי ביד שיכול למנוע לא רק את סרטן צוואר הרחם אלא להוריד את התחלואה של סרטנים שנמצאים בשכיחות די גבוה בקרב האוכלוסייה".

כיום משרד הבריאות ממליץ לחסן את ילדי ישראל, בנים ובנות כאחד בכיתה ח' "המטרה היא לתת את החיסון לפני התחלת הפעילות המינית שכן החיסון יהיה יעיל יותר לפני שהגוף נחשף לוירוס" מסביר פרופ' סרוגו. ועם זאת "לחיסונים אחרים הניתנים בגיל בית ספר קיים כיסוי רחב ביותר, אך לחיסון הזה אחוז הכיסוי אינו רחב באותה מידה ועומד על כ- 50% בלבד וזה לא מספיק טוב, כי כדי להפחית את התחלואה, עלינו לעמוד בכיסוי חיסוני של לפחות 70 או 80 אחוז", מסביר פרופ' סרוגו, "כלומר נדרשת עבודה רבה עם הילדים וההורים כדי שיבינו את התרומה הרבה בהתחסנות  – החיסון יכול למנוע סרטן".

אל תחפשו מידע ברשת, תשאלו את רופאי הילדים

מה שמעורר את התנגדות ההורים על פי סרוגו הוא פעמים רבות חוסר ידיעה או שמועות. "צריך להבין שקיים היום ניסיון רב - מעל 300 מיליון מנות ניתנו בכל העולם, ארגון הבריאות העולמי שעוקב אחרי תופעות הלוואי של החיסון כמו גם הארגון האמריקאי והאירופאי, כולם טוענים פה אחד שהחיסון הוא מהחיסונים הכי בטוחים שיש" מסביר פרופ' סרוגו. "היופי בחיסון הוא שהצליחו לקחת את הווירוס, להוציא ממנו את כל החלק התורשתי, ה-DNA, ולמעשה מדובר בחיקוי של הנגיף שלא יכול לגרום למחלה ולעומת זאת יוצר תגובה חיסונית טובה. כך שאם האדם ייחשף לנגיף עצמו הוא ימנע את ההדבקה, ולכן יש לנו את אחד החיסונים הכי יעילים שקיימים".

"צריך להיזהר, לא לחפש את התשובות בגוגל ולא לנסות להסיק מסקנות לבד מדברים שנמצאים ברשת כי האינפורמציה שם פעמים רבות לא מדויקת ולא נכונה, מי שאמון ומכיר את החיסון הם רופאי הילדים וההורים צריכים לדבר איתם ולשאול אותם מה ההמלצה שלהם". מסביר פרופ' סרוגו ומסכם: "צריך להבין שכשמשרד הבריאות החליט על כיסוי חיסוני של רוב האוכלוסייה הוא עשה זאת לאחר שוועדות רחבות עברו על המידע אודות החיסון, היעילות שלו והבטיחות. אנחנו אחת מתוך עשרות מדינות שכבר אישרו אותו לשימוש בקרב האוכלוסייה הצעירה ורוב המדינות רואות בו נדבך חשוב מאוד לבריאות הציבור ולמניעת מחלות הסרטן בעתיד".

הכתבה מוגשת מטעם האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות והחוג למניעת מחלות זיהומיות בילדים, ובתמיכת קופות החולים כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית והחברה הישראלית לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם והערייה.

שירות לציבור. מוגש בחסות חברת MSD וחברת גאמידור דיאגנוסטיקה.