"אני נשאית BRCA - המחסור בטיפול הורמונלי מסכן את חיי"

איך ייתכן שבישראל של 2026, שבה מאות אלפי נשים נמצאות בגיל המעבר, עדיין אין רציפות באספקת טיפול הורמונלי חליפי? כיצד ייתכן שנשים נאלצות לכתת רגליהן בין בתי מרקחת, לנסוע מעיר לעיר ולחפש תרופות בקבוצות פייסבוק או וואטסאפ?

בחצי השנה האחרונה נרשמו עשר הפסקות שיווק ומחסורים בתכשירים הורמונליים, ועדיין אין מספיק חלופות או תכשירים גנריים שיבטיחו רציפות טיפול. וכך, נשים רבות נאלצו לרדוף אחר השגת התרופה, ובחלק מהמקרים להפסיק טיפול חיוני. עבור נשים רבות בגיל המעבר המחסור הזה פוגע באיכות החיים. עבור נשים שנכנסו למנופאוזה כירורגית בעקבות כריתת שחלות מפחיתת סיכון, הוא עלול גם לפגוע בבריאותן.

אני נשאית של מוטציה בגן BRCA, כמוני יש אלפי נשים בישראל שיודעות שהן נמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן השחלה, מחלה אגרסיבית שלרוב מתגלה רק בשלבים מתקדמים. ההמלצה הרפואית עבור רבות מאיתנו ברורה: לסיים ילודה בגיל צעיר ולעבור כריתת שחלות מפחיתת סיכון. זו אינה החלטה פשוטה, אבל זו ההחלטה שמצילה את חיינו מסרטן קטלני.

כאשר הרופאים ממליצים לנשאיות BRCA לעבור כריתת שחלות מפחיתת סיכון, הם מסבירים שהטיפול ההורמונלי יסייע למנוע חלק מהתחלואה המשנית הנגרמת מהפסקה פתאומית של פעילות השחלות, ישמור על בריאות העצם והלב ויסייע לשמור על איכות החיים. אלא שבחצי השנה האחרונה ההבטחה הזאת מתנגשת שוב ושוב במציאות של מחסורים והפסקות שיווק. לצערנו ולתדהמתנו, נשים מוצאות את עצמן במרדף מתיש אחר התרופה שאמורה להיות זמינה עבורן, מתקשרות לבתי מרקחת, מחליפות מידע בקבוצות ברשתות החברתיות, ולעיתים נאלצות לעבור בין תכשירים שונים רק משום שהטיפול שהותאם להן אינו קיים.

זו אינה אי-נוחות. טיפול הורמונלי חליפי אינו מותרות, ואינו טיפול קוסמטי. עבור נשים רבות, ובמיוחד עבור נשאיות BRCA שעברו כריתת שחלות בגיל צעיר, זהו טיפול רפואי חיוני שנועד להפחית את ההשלכות של חסר אסטרוגן פתאומי: לשמור על בריאות העצם, להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם, לסייע בתפקוד הקוגניטיבי ולהקל עשרות תסמינים המשפיעים על איכות החיים.

יאנה וסרמן, ד"ר לרוקחות קלינית ומתנדבת בעמותת "גנים טובים", מסבירה שהמחסור בתרופות לא נובע מהיעדר אסטרוגן, אלא ממספר מצומצם של תכשירים ויצרנים ומהיעדר מגוון מספק של חלופות בישראל. כאשר תכשיר אחד או מינון מסוים חסרים, לנשים רבות פשוט אין לאן לעבור. בעוד שבמדינות אחרות קיימים תכשירים נוספים, גנריקות ומנגנונים מוסדרים להחלפת טיפול בתקופות של מחסור, בישראל האפשרויות מוגבלות הרבה יותר. בבריטניה ובאוסטרליה, למשל, פועלים מנגנונים המאפשרים מעבר מוסדר בין תכשירים בתקופות של מחסור, לצד פרסום הנחיות מקצועיות לרופאים ולרוקחים. בארצות הברית ובמדינות באירופה קיים מגוון רחב יותר של תכשירים, מינונים וגנריקות. כך שגם כאשר מוצר אחד חסר, קיימות חלופות המאפשרות לשמור על רציפות הטיפול. המגוון המצומצם בישראל בתחום הזה הופך במהירות כל חוסר למשבר עבור אלפי נשים. מחסור עולמי בתרופות יכול לקרות, השאלה היא איך מדינה בוחרת להתמודד איתו. במדינות רבות כבר הרחיבו את מגוון התכשירים, אישרו חלופות גנריות ובנו מנגנוני החלפה כדי שנשים לא יישארו ללא טיפול. בישראל, לעומת זאת, כל הפסקת שיווק הופכת בן לילה למשבר עבור אלפי נשים".

>> 5 דברים שלא ידעתם על תפקיד ההורמונים בגוף

מעבר לכך, הבעיה אינה מסתיימת בבית המרקחת. גם נשים שמצליחות להשיג את התרופה מתקשות לעיתים לקבל את הליווי הרפואי שהן זקוקות לו. מספר הרופאים המתמחים בגיל המעבר עדיין קטן, התורים ארוכים, ולא כל רופא מכיר לעומק את המאפיינים הייחודיים של מנופאוזה כירורגית. נשים שעברו החלטה רפואית דרמטית כדי להציל את חייהן ראויות למעטפת רפואית שלמה, לא רק לניתוח, אלא גם לכל מה שבא אחריו.

מדינת ישראל ממליצה על הניתוח הזה ואף מממנת אותו, ובצדק. אבל האחריות שלה לא מסתיימת בחדר הניתוח. היא חייבת להבטיח שגם ביום שאחרי יהיה טיפול זמין, מגוון תכשירים, חלופות בעת מחסור, יותר רופאים המתמחים בגיל המעבר ומעטפת רפואית שתאפשר לנשים להמשיך לחיות חיים בריאים ומלאים. אי אפשר מצד אחד לעודד נשים לעשות את הצעד האמיץ ביותר כדי להציל את חייהן, ומצד שני להשאיר אותן להילחם לבדן על התרופה שמאפשרות להן לחיות ביום שאחרי.

"כשאנחנו עומדות בפני ההחלטה לעבור כריתת שחלות, אומרים לנו: 'אל תדאגי, יש טיפול הורמונלי'. הגיע הזמן שמדינת ישראל תוודא שהמשפט הזה יהיה לא רק נכון מבחינה רפואית, אלא גם נכון במציאות".

ליבי מרגולין הינה מנכ"לית עמותת "גנים טובים"

>> מדריך: איך לשפר את תסמיני גיל המעבר באמצעות תזונה