בחזרה לעתיד: ה-AI עומד לשנות את עולם התרופות

אהובי הראשון, אי-אז באייטיז, היה נסיך "קשרי משפחה" ו"בחזרה לעתיד", נער עם חיוך ערמומי, בלורית מתנפנפת וסקייטבורד. כן, כן, מייקל ג'יי פוקס. כמה אהבתי אותו, היתה לי מחברת עבת כרס שבה מודבקות תמונות שלו, ואפילו בתליון הלב המוזהב שבקצה השרשרת שלי נחבאה תמונתו הפצפונית. ואני לא יכולה לא לחשוב עליו כשאני מתיישבת בכיסאי בכנס הביוטק שארגנה חברת הביוטכנולוגיה Cellular Intelligence בקופנהגן, ממש אחרי ההכרזה כי רכשה מענקית התרופות נובו נורדיסק (וויגובי ואוזמפיק, מכירים?) את הזכויות הגלובליות לתוכנית טיפול תאי במחלת הפרקינסון.

במסגרת ההסכם, אמורה סלולר אינטלג'נס לפעול לקידום המשך הפיתוח הקליני של התוכנית, במטרה לפתח טיפול משמעותי שעשוי להשפיע על מהלך המחלה עבור אנשים החיים עם פרקינסון, שחוץ ממייקל ג'יי פוקס (ראיתם אותו בעונה האחרונה של "שרינקינג" פוגש את הריסון פורד במרפאות הפרקינסון? מושלם) סובלים ממנה יותר מ-10 מיליון בני אדם, לא רק מכשלים מוטוריים, אגב, אלא גם מהפרעות פחות מדוברות כמו במצב הרוח. ומה בדיוק אומר הטיפול הזה? בשביל זה אנחנו כאן.

כשמנכ"ל החברה ד"ר מיכה ברקסטון פותח את הכנס, הוא מספר על הסיבות שהובילו אותו בדיוק למקום הזה, ועל סבו, שנפטר מפרקינסון. "יש דרכים הרבה יותר מהירות וקלות להגיע לכסף ולתהילה", הוא מתלוצץ, והוא יודע על מה הוא מדבר, כי לפני שרתם פרופסורים מהרווארד ומאוני' וושינגטון, הוא ייסד את Chorus.ai שנרכשה תמורת 575 מיליון דולר. בכל מקרה, אחריו עולים בזה אחר זה לבמה שלל חוקרים וחוקרות שמספרים על הפיתוחים האחרונים בתחום תאי הגזע, המשמשים כיום כדי ליצור במעבדה מודלים אנושיים של מחלות, לבדוק השפעות של תרופות ולחקור מנגנוני מחלה בצורה מדויקת. מונחים כמו "אלפא פולד" ו"מיקרוגליה" נזרקים לא מעט לחלל האוויר, ונראה שיש התקדמות מרעישה לא רק בתחום הפרקינסון, אלא גם בעיוורון, כשלי לב, אונקולוגיה וסוכרת, ותקשיבו, ראינו שקפים מדהימים של אזורים במוח של תאים מתים, שאחרי זריקה אחת שבה מוחדרים תאי גזע מתוכנתים קמו לתחייה. עיוורים שהתחילו לראות, חולי סוכרת שגופם חזר לייצר אינסולין, חולי אפילפסיה שלא סובלים יותר מהתקפים ועכברים עם דמנציה שחזרו לזכור. זה כל כך מדהים שבא לצעוק להם, קדימה, תחזרו למעבדה ותעבדו, אל תבזבזו זמן על שום דבר אחר.

בטיפול שמקדמת סלולר אינטלג'נס לפרקינסון, אנסה לפשט, מתכנתים תאי גזע להפוך לנוירונים מייצרי דופמין ומזריקים אותם למוח, מתוך מטרה שישתלבו שם, ייצרו דופמין ויחליפו את התאים שאבדו. ומה שמיוחד פה היא פלטפורמת ה-AI-native שלהם שמאיצה את כל התהליך. הטיפול נמצא כיום בניסוי קליני ראשון בבני אדם, בשלב 1/2. התוכנית קיבלה מה-FDA מעמד Fast Track וכן אישור IND להמשך פיתוח קליני. האם אזכה לראות את מייקל ג'יי פוקס מצלם את "בחזרה לעתיד" חף מסממני המחלה? אי אפשר לדעת, אבל נראה שיש סיכוי כזה. אני מקווה.

"פרקינסון היא מחלה שבה התאים הספציפיים שאחראים לתנועה העדינה מתים, והתרופה שלנו היא להחזיר את התאים האלה, שהם התרופה האולטימטיבית, התרופה המושלמת של הטבע למחלות ניווניות, כמו נס תנ"כי", מנסה ברקסטון להסביר לי בין לבין ההרצאות, ואומר על החיבור לנובו נורדיסק "היינו במקום הנכון בזמן הנכון. השילוב של בינה מלאכותית והיכולת לזוז מהר נתן לנו יתרון מוחץ. אם הייתי יכול לדמיין את התסריט האופטימי ביותר בשבילנו לפני שנה, זה היה זה. אם יש מסר אחד שהייתי שמח להעביר זה שכן, בינה מלאכותית הולכת לשפר באופן משמעותי בתקווה גם את התרופה המדהימה שרכשנו מנובו נורדיסק, ואני חושב שהסיבה שהם בחרו בנו היא היכולת שלנו לעשות את זה, ולהפוך את סיכויי ההצלחה שלה לגבוהים יותר לא רק קלינית אלא גם מסחרית, וזו הסיבה שזאת עסקה נפלאה".

סלולר אינטלג'נס, הממוקמת בבוסטון, מונה כ-70 איש, בערך 15 אנשי תוכנה ובינה מלאכותית וכל השאר אנשי ביולוגיה. והטיפול עצמו, במילותיו, הוא הזרקה של תאים, ניתוח קל שמבצע נוירו-כירורג. "זוהי פרוצדורה פשוטה יחסית", הוא אומר, "מחדירים את התאים אל האזור הספציפי במוח, שם הם מתיישבים, נטמעים וגדלים, ואז מתחילים להפריש דופמין – שזה הנס".

אני חושב שב-15 שנה הקרובות יהיו תרופות מסוג חדש, תרופות רגנרטיביות, תרופות שהן כרגע כמו נסים, אני משוכנע בזה, אנשים שלא יכלו לראות יוכלו לראות, אנשים שלא יכלו לשמוע יוכלו לשמוע, אנשים שלא יכלו ללכת יוכלו ללכת"

ד"ר מיכה ברקסטון, מייסד Cellular Intelligence

איך המחשב נכנס כאן לתמונה? מה הוא יכול להגיד לנו?

"ביצית מופרית מתא הופכת ל-35 טריליון תאים מסוגים שונים. כל תא כזה כשנוסף לו חומר מסוים הוא הופך לתא כליות, חומר אחר – הוא הופך לתא עין או לתא עור. מתברר שאם נותנים חומר מסוים אבל טיפה יותר זמן או פחות זמן – איכות התא משתנה, כלומר כמה זמן הוא נשאר חי, מה הסיכוי של התא להשתרש, כמה דופמין הוא יכול להפריש וכן הלאה. כל הפרמטרים האלה משנים את פרופיל התא, ומה שאנחנו יודעים לעשות עם בינה מלאכותית זה ללמוד את הקשר – מה המסרים שהתא מקבל, ואנחנו לומדים איך לייצר תא שישתרש טוב יותר וייצר יותר דופמין. אנחנו לומדים בעצם את שפת התאים. יש להם שפה, הם מדברים אחד עם השני ושולחים זה לזה מסרים. כמו ריקוד".

זה מאוד פילוסופי, מזכיר לי את אלן ווטס, הפילוסוף, שאמר שאנחנו מנסים להסתכל על עצמנו מבחוץ, כאילו אנחנו מכונה שצריך לכוונן, במקום להבין שאנחנו חלק מהחוויה עצמה ולא מחוץ לה. אתה חושב לפעמים על הפילוסופיה שמאחורי זה?

"בוודאי, בוודאי". ברקסטון פותח את הטלפון כדי להקריא טקסט שכתב שמדבר בדיוק על זה. "בשנה האחרונה מאז שהקמתי את החברה, נעשה לי ברור יותר ויותר שאנחנו בני האדם מתקשרים זה עם זה קצת כמו התאים", הוא מקריא, "כל אחד מאיתנו נמצא בשליחות משלו, להזין, לגדול, להתחלק, לשגשג, להתחסן, ולעתים אפילו להרוג ולהפוך לממאיר, וכל זאת בלי להבין שאנחנו חלק מאורגניזם גדול בהרבה. יש אנשים שמפעילים כוח, יש אנשים שמשתמשים בצידוקים כדי לאותת דברים שהם לא בהכרח מבינים, לאחרים יש מנגנונים של השמדה עצמית שנכנסים לפעולה מוקדם מדי, ויש כאלה שהם פשוט מיטיבים ורוצים לבנות, ולהם אני קורא תאי גזע פלוריפוטנטיים. כשאנחנו מסתכלים על בני אדם כחלק מאורגניזם רחב יותר, הדברים מתחילים להסתדר ולהיות מובנים. בדיוק כפי שאין משמעות אמיתית להבנת התנהגות של תא בלי ההקשר של הרקמה, האיבר, או אפילו האורגניזם כולו", הוא מסיים, "זהו, זו דעתי הפילוסופית".

ומה הסכנה הכי גדולה ב-AI בביולוגיה? הרי יש גבול בין לרפא מחלה ללתכנת את החיים שלנו.

"יש מיליון סכנות בכל דבר, זה לא גבול שאחת החברות אפילו מתקרבת אליו, יש כל כך הרבה מחלות שאפשר לטפל בהן על ידי הבנה עמוקה של המחלה, אנחנו לא מבינים רפואה, זאת האמת, אנחנו בשלבים כל כך מוקדמים שלה, הגוף הוא מערכת כל כך מורכבת שהדרך עוד ארוכה".

אתה חושב שעוד 15 שנה נניח התרופות ישתנו? שהתרופות הישנות כבר לא יהיו רלוונטיות?

"זאת אמירה קצת חזקה, אני חושב שב-15 שנה הקרובות יהיו תרופות מסוג חדש, תרופות רגנרטיביות, תרופות שהן כרגע כמו נסים, זה כן, בזה אני משוכנע, אנשים שלא יכלו לראות יוכלו לראות, אנשים שלא יכלו לשמוע יוכלו לשמוע, אנשים שלא יכלו ללכת יוכלו ללכת".

שאלת את אחד ממשתתפי הכנס מה התחזית הכי לא טריוויאלית שלו לעשור הקרוב, מה אתה היית עונה על זה?

"אני חושב שעם קצת מזל בתוך 15 שנה נוכל לייצר תאים שהם חסינים יותר, מסוגלים להפיק יותר מהחומר שהם אמורים להפיק, נניח תאי ביתא שמפרישים אינסולין או תאים שמפרישים דופמין. נוכל לייצר תאים אופטימליים יותר לתפקיד מסוים".

והטיפול יהיה נגיש לא רק לפוטין?

"כמו כל טכנולוגיה, זה קורה לאט לאט ואז בבת אחת. ההוזלה של העלויות בזכות ה-AI היא של ייצור המידע, אבל זה תלוי בעוד דברים, כדי לעשות את כל הדברים האלה צריך לאמן מודל, בשביל זה צריך מידע, ובשביל זה צריך לייצר אותו - אנחנו צריכים ללמוד את שפת התאים. שפה של בני אדם אין בעיה ללמוד, אבל כדי להבין את שפת התאים צריך ללמוד את הדקדוק הפנימי שלהם – אם כבר פילוסופיה, אז גרוסמן".

ואי אפשר עם קצת ישראל. שכן ד"ר ברקסטון, שמתגורר עם אשתו, בנותיו וכלבת הגולדן באוסטן, הוא שגריר נלהב שלנו, ואחרי 7 באוקטובר החליט גם שהוא רוצה לחזור לארץ. "אני רואה את מה שאני עושה כשליחות לאומית", הוא אומר, "חשוב לי להגיד שאני ישראלי, שלושה מהמייסדים בחברה הנוכחית ישראלים, רוב אנשי הבינה המלאכותית ישראלים, וגם לא מעט מהביולוגים. חשוב לי שהבנות שלי יגדלו במקום שהן שייכות אליו, אם יהיה מקום לחזור אליו, לדמוקרטיה".

לדבריו, הוא חושב על יזמות כעל סוג של חלוציות ותומך ביזמים רבים, גם כלכלית. "כמה שיותר יזמי קצה יצליחו - זה ירומם את ישראל ואולי ייתן לנו תקווה אחרי הסיוט של שלוש השנים האחרונות. אני באמת מאמין שזאת החלוציות, מה, נלך לייבש ביצות? זה פחות נחשק בימינו", הוא מסכם, "להקים חברה זה לייצר ערך, לבנות חברות עם ערכים משותפים, זה מנוע צמיחה עצום, גאווה וקדמה, ובעיקר - המדינה צריכה את זה עכשיו". אמן.

* הכתבת היתה אורחת של חברת Cellular Intelligence בכנס