"הרבה אנשים לא יודעים שהם מסתובבים עם מחלת לב מסוכנת": קרדיולוגית מתריעה בעקבות בנט

אתמול (ראשון) דווח על כך שנפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר, פונה לקבלת טיפול רפואי בבי"ח מאיר שבכפר סבא במהלך הלילה (בין שבת לראשון) לאחר שחש ברע. בביה"ח עדכנו כי בנט עבר צנתור ומצבו טוב, וכי הוא יישאר במרכז הרפואי להמשך מעקב וטיפול.

פרופ׳ גבי אלבז, מנהלת היחידה לצנתורים מבניים במרכז הרפואי הדסה, מבהירה בשיחה עם mako בריאות כי המקרה של בנט שכיח ביותר. "יש לא מעט אנשים שמעידים על תלונות קרדיאליות במהלך אימון עצים. לעיתים רבות הם מגלים שתופעות מעין אלה מעידות על בעיה ממקור איסכמי. אנחנו הקרדיולוגים נתקלים במקרים רבים כאלה, וחשוב לציין כי מדובר בתופעה שחוצה גילים ומגדרים. זה עלול לקרות לצעיר בן 20 שמתאמן וגם למתאמן בת 70. מובן שככל שהמתאמנים מבוגרים יותר, באופן סטטיסטי הם מוגדרים בקבוצת סיכון משמעותית יותר למחלות לב".

"אני מציעה לכל אישה וגבר לבצע בדיקת א.ק.ג בסיסית אצל רופא המשפחה. למי שמתאמן באופן קבוע אימון תחרותי או אימונים בעצימות גבוהה, אני מציעה לגשת לקרדיולוג"

פרופ' גבי אלבז

הפרופ' מסבירה שפעילות גופנית מאומצת למעשה משמשת במקרים כאלה כמעין כלי אבחנתי, ולעיתים היא אף מצילה חיים. "בזמן מאמץ צריכת החמצן לשריר הלב מתגברת, ולכן אפשר לחשוף במהלכו תסמינים שבד"כ לא באים לידי ביטוי בזמן מנוחה או בעת ביצוע פעילות פחות מאומצת כמו הליכה, למשל".

״טיפלתי באיש צעיר שהתלונן על כאב קל במאמץ ולאחר צנתור התברר שהוא זקוק לניתוח מעקפים״

הבעיה השכיחה ביותר שגורמת בפועל תחושות כאב או אי-נוחות במאמץ, לדבריה, היא טרשת של כלי הדם שמספקים דם ללב. "מדובר בפלאק שמצטבר בכלי הדם עצמו במשך חודשים ושנים. רוב האנשים כלל לא שמים לב לנוכחותו, אבל ברגע שהוא גורם להיצרות של 70-50 אחוז בחלל העורק, מתחילים להרגיש קוצר נשימה לא מוכר במאמץ או כאבים בחזה במאמץ. לאחרונה טיפלתי באיש צעיר שהתלונן על כאב קל במאמץ ולאחר צנתור התברר שהוא זקוק לניתוח מעקפים״.

פרופ' אלבז מציינת כי בין המטופלים שמגיעים לבי"ח בשל כאבים בחזה בזמן מאמץ נמנים בעיקר אנשים שמבצעים פעילות גופנית מאומצת או תחרותית באופן תדיר. "מגיעים אלינו רצים, רוכבי אופניים וגם אנשים שנוהגים לבצע אימון אינטנסיבי בחדר הכושר", היא אומרת. לדבריה, הערכת מצבם נעשית לעיתים באופן לא פולשני – כלומר באמצעות מבחן מאמץ או בדיקת אקו לב במאמץ למשל, אולם לעיתים קיים צורך בבדיקה פולשנית יותר שבוחנת לעומק את התסמינים החשודים, המתבצעת באמצעות צנתור. "במהלך הצנתור אנחנו מצלמים את כל העורקים שמספקים דם ללב, מזהים איזה עורק חסום ובוחנים אם נדרש שימוש בתומכן (סטנט). לעיתים אנחנו מאבחנים מחלה לבבית משמעותית המצריכה ניתוח מעקפים. יש חולים שאומרים לנו – 'איך זה יכול להיות, אני ספורטאי, בכושר מעולה, אבל לצערי זה קורה גם לאנשים צעירים וגם לספורטאים".

כמה מהמצבים האלה באמת מסכני חיים באופן מיידי?

"אצל רוב האנשים שחשים בכאב בזמן מאמץ התסמינים חושפים מחלה טרשתית בלי שהם חוו התקף לב, חלקם מגיעים עם אוטם בשריר הלב וחלק יותר קטן חווים התקף לב חריף".

 מי צריך לגשת מיד לאבחון רפואי?

"אם מישהו מתאמן ומבחין בכאב לא מוכר בזמן מאמץ באזור הלב, או בקוצר נשימה למשל, זה משהו שמצריך ברור".

"לצערי, כבר נתקלנו לא מעט, ברוכבי אופניים שהגיעו אלינו לאחר שהתמוטטו בשטח והם כבר היו במצב שדרש החייאה, לכן הפרוגנוזה שלהם יותר גרועה"

פרופ' גבי אלבז

לפי מה מחליטים אם מישהו זקוק לצנתור?

"ההחלטה מתבססת על מספר פרמטרים ובראשם על התסמינים הקליניים שמתאר המטופל. כמו כן מביאים בחשבון גם את ההיסטוריה המשפחתית, נוכחות של סוכרת, יתר לחץ דם, עישון, שומנים מוגברים וגיל. משקללים את כל אלה יחד עם הסיפור הקליני ולפי זה מקבלים החלטה".

יש משהו שמתאמנים יכולים לעשות כדי למנוע מראש מצב כזה?

"מעבר להמלצה החיונית להיות קשובים לכל כאב חדש שמתעורר, אני מציעה לכל אישה וגבר לבצע בדיקת א.ק.ג בסיסית אצל רופא המשפחה. למי שמתאמן באופן קבוע אימון תחרותי או אימונים בעצימות גבוהה, אני מציעה לגשת לקרדיולוג כדי שיעריך את סיכוניו ויפנה אותו לבדיקות בעת הצורך. עצה חשובה נוספת מיועדת לקהל רוכבי האופניים – חשוב מאוד להימנע מרכיבה יחידנית. תמיד חשוב שיהיה לפחות עוד רוכב אחד כדי שיוכל להזעיק עזרה בשעת הצורך. לצערי, כבר נתקלנו לא מעט ברוכבי אופניים שהגיעו אלינו לאחר שהתמוטטו בשטח והם כבר היו במצב שדרש החייאה, לכן הפרוגנוזה שלהם יותר גרועה".

טיפ לסיום לאוכלוסייה הכללית?

"מומלץ לבצע הערכה של הסיכון למחלה קרדיו-וסקולרית. הערכה זו נעשית על ידי רופא משפחה או ע"י הקרדיולוג באמצעים פשוטים יחסית, המאפשרים לנקוט צעדי מניעה ראשונית על ידי איזון אגרסיבי של גורמי הסיכון שמזוהים בהערכה של כל מטופל ומטופלת. חשוב לציין שלא כל גורמי הסיכון ניתנים לשינוי (כגון: גיל, גנטיקה ומחלת כליות כרונית), ולכן ההשפעה היא על גורמי הסיכון הנמצאים בשליטתנו, כלומר - פעילות גופנית, הורדת משקל, איזון סוכרת, יתר לחץ דם והיפרליפידמיה (רמה גבוהה של שומנים בדם) הפסקת עישון ועוד".