יתר לחץ דם (לחץ דם גבוה) היא המחלה הכרונית השכיחה ביותר בקרב האוכלוסייה הבוגרת בעולם המערבי וכמיליון איש סובלים בישראל מיתר לחץ דם. לחץ דם גבוה יכול להופיע בכל גיל אך שכיחותו באוכלוסייה עולה עם הגיל - מ-4-6% בגיל ההתבגרות ועד 35-40 אחוז בגיל 65 ומעלה. 

חולים רבים שסובלים מיתר לחץ דם אינם מודעים למצבם בגלל שהמחלה בדרך כלל מופיעה ללא תסמינים ברורים ומורגשים. יתר לחץ דם הינו גורם סיכון למחלות קשות ומסכנות חיים כמו מחלות לב, טרשת עורקים, אירועים מוחיים וכשל כלייתי. 

לאנשים בעלי היסטוריה משפחתית של יתר לחץ דם, מחלת כלי דם, סוכרת, רמות שומנים גבוהות בדם או כל מחלה אחרת שידוע כי היא קשורה להתפתחות יתר לחץ דם, מומלץ להקדיש תשומת לב מיוחדת למעקב אחר ערכי לחץ הדם.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

איך להימנע מלחץ דם גבוה?

  • חשוב למדוד לחץ דם לפחות פעם בשנה. באנשים עם גורמי סיכון יש להתחיל לבצע מדידות של לחץ דם בגיל צעיר ולעתים תכופות. במידה ונמדדו ערכי לחץ דם גבוהים יש לבצע מספר מדידות במשך מספר שבועות.
  • יש להקפיד על דיאטה דלת מלח (הפחתת נתרן), ולהעשיר את הגוף באשלגן וסיבים כמו פירות וירקות.
  • מומלץ להקפיד על פעילות גופנית קבועה ומבוקרת. פעילות גופנית אפילו המתונה ביותר קשורה באופן מובהק בירידה בהיארעות של יתר לחץ דם. פעילות של 30-45 דקות ביום 4-5 פעמים בשבוע, בעיקר הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים או שחייה.
  • ירידה במשקל. גם ירידה קלה במשקל יכולה להשפיע לטובה על איזון לחץ הדם.
  • יש להימנע מעישון ומשתייה מופרזת של אלכוהול. יש גם להפחית צריכת קפאין.
  • רצוי להפחית מתחים ולחץ נפשי.
  • טיפול תרופתי מומלץ בהתאם למצב וכאשר סוגי התערבות אחרים נכשלים. כל טיפול צריך להיעשות תחת פיקוח רפואי. אין להפסיק טיפול תרופתי ללא התייעצות עם רופא.

לחץ (צילום: אימג'בנק/GettyImages)
לחץ | צילום: אימג'בנק/GettyImages

מה גורם ללחץ דם גבוה?

ב-90 אחוז מהמקרים לא ניתן להצביע על גורם ברור ליתר לחץ דם והוא מוגדר כיתר לחץ דם ראשוני. גורמי סיכון במקרים האלו הינם נטייה תורשתית וגורמי סיכון הקשורים לאורח חיים כולל עודף משקל, תזונה עתירה במלח או שומנים, שתייה מופרזת של אלכוהול, עישון, חוסר פעילות גופנית, ומתח נפשי.

ביתר המקרים (כ10%) יתר לחץ דם מהווה תסמין או ביטוי של מחלה אחרת ולכן מוגדר כיתר לחץ דם שניוני. זה יכול להיות ביטוי של מחלות כליה, היצרות של עורקי הכליות, דום שינה בנשימה, הפרשת הורמונים מסוימים מבלוטת יותרת הכליה, פעילות מוגברת של בלוטת המגן ולפעמים נטילת תרופות מסוימות כמו תרופות נוגדות דלקת, תרופות פסיכיאטריות שמשפיעות על מערכת העצבים, טיפול הורמונלי, תרופות אימונולוגיות וחלק מהגלולות למניעת הריון.

איך לוודא אם יש לחץ דם גבוה?

מדידה אחת של לחץ אינה מספיקה לאבחון של יתר לחץ דם (אלא אם יש עדות לפגיעה באיברי מטרה כמו אירוע מוחי, מחלת לב, אי ספיקת לב, כשל כלייתי או פגיעה בעיניים). כדי לאשר ולקבוע את חומרתו של יתר לחץ דם יש לבצע מדידות בלפחות 3 מפגשים שונים בהפרש של לפחות שבוע ביניהם. בכל מפגש יש לבצע 3 מדידות בהפרש של 2-1 דקות.

מודד לחץ דם (צילום:  VILevi, shutterstock)
צילום: VILevi, shutterstock

איך לטפל בלחץ דם גבוה?

ברגע האבחון של יתר לחץ דם כדאי לטפל בהקדם. אפשריות הטיפול מתבססות קודם כל על שינוי באורח חיים וטיפול תרופתי בהתאם לגיל ולמחלות הרקע. שמירה על אורח חיים בריא מסייעת רבות במניעה או דחייה של התפתחות יתר לחץ דם ושל הסיבוכים הנובעים ממנו. הטיפול התרופתי והיעד של הטיפול נקבעים לפי מחלות הרקע וגיל המטופל. מעבר לאיזון של לחץ הדם חשוב לתת תרופות התורמות גם הגנה מפגיעה באיברי המטרה. אלו התרופות העיקריות לטיפול ביתר לחץ דם:

  • מעכבי ACE: תרופות שמונעות את יצירת ההורמון אנגיוטנסין 2 וכך גורמות להרחבת כלי הדם ולהורדת לחץ הדם.
  • חוסמי קולטנים לאנגיוטנסין 2: תרופות אלו לא מאפשרות לאנגיוטנסין 2 להתחבר לקולטנים שלו בדפנות כלי הדם וכך נמנעת פעילותו.
  • חוסמי תעלות סידן: תרופות אלו מונעות כניסה של יוני סידן לתאי שריר שבדפנות כלי הדם וכך מרפות ומרחיבות את העורקים.
  • תרופות משתנות: תרופות אלו גורמות להפרשת נתרן ונוזלים בשתן וכך מורידות את לחץ הדם.
  • חוסמי בטא: תרופות אלו מאטות את קצב הלב וכך מפחיתות את לחץ הדם.
  • חוסמי קולטני אלפא: תרופות אלו מפחיתות את הפעילות של מערכת העצבים האוטונומית, שבין השאר מכווצת את העורקים ומעלה את לחץ הדם. הן עושות זאת באמצעות חסימת קולטני אלפא שנמצאים בתאי השריר של דפנות העורקים.

האם לחץ דם קל הוא מסוכן?

בדרך כלל בלחץ דם קל או בינוני אין תסמינים אך הוא עלול לגרום לנזק באיברי המטרה כולל מוח, עיניים, לב או כליות. במקרים נדירים יותר עליה פתאומית של לחץ דם יכולה לגרום לתסמינים כולל הפרעה בראיה, קשיי נשימה, כאבים בחזה, בחילה, הקאות, סחרחורת או חוסר שיווי משקל וזה מחייב עזרה רפואית דחופה.

ד"ר חאלד חאזם מומחה לנפרולוגיה ויתר לחץ דם, מכבי שירותי בריאות מחוז צפון