האם סמים קלים הם באמת קלים? בשנים האחרונות התפתח שיח ציבורי ורבים קוראים בפומבי להחיל לגליזציה על חשיש ומריחואנה, הנחשבים לסמים בלתי ממכרים, ועל כן – "קלים". ואולם ניכר כי רבים מבין מי שמצדדים בלגליזציה אינם מבינים את מכלול ההשלכות שאזרחי ישראל יחוו ואת המחיר שישלמו כחברה, כהורים למתבגרים וכצרכני סמים, ללא רישיון רפואי.
"ב-23 השנים שניהלתי את המכון הירושלמי לטיפול בנפגעי סמים ותחלואה כפולה השייך למשרד הבריאות ובקליניקה פרטית, טיפלתי במאות רבות של נפגעי קנביס. וכמובן, צברתי ידע רב מקריאת מאמרים חשובים ומבוססים שפורסמו בספרות הרפואית הענפה בנושא", מוסיף ד"ר שופמן, ומונה את עקרי הנזקים החמורים:
נזקים בתחום בריאות הנפש
"הפגיעות כוללות פסיכוזות, דיכאונות מז'וריים, הפרעות חרדה, התקפי פניקה, הפרעות דיסוציאטיביות והפרעות קוגניטיביות, קרי: הפרעות בזיכרון, ריכוז וקשב. כמו כן, בספרות הרפואית מצוינות החמרה של מחלות נפש קיימות ופריצת מחלות לטנטיות", מדגיש ד"ר שופמן
תאונות דרכים
מהוות את הגורם השכיח ביותר למוות בלתי טבעי בעולם בכלל ובישראל בפרט. בין שאר הגורמים לתאונות דרכים קטלניות נכללים חומרים פסיכואקטיביים כגון אלכוהול, סמים ותרופות. "אין ויכוח בספרות הרפואית על כך שקנביס פוגם בפונקציות בסיסיות של נהיגה, כגון פגיעה קוגניטיביות, דהיינו פגיעה בזיכרון, בקשב ובריכוז, פגיעה בהערכת זמן ומרחק, במשך זמן התגובה שמתארך בהשפעתו וכן פגיעה בקואורדינציה ובתיאום תפישתי מוטורי (כמו גירוי חזותי או גירוי שמיעתי הגורם לתגובה מוטורית מאוחרת בגפיים). שעות רבות לאחר תום ה"טריפ" (ההשפעה החריפה) נמשכת הפגיעה", מדגיש ד"ר שופמן.
צילום:
Christopher Furlong, GettyImages IL
ההתמכרות ומעבר לסמים קשים
"שימוש במריחואנה בגיל ההתבגרות מעלה את הסיכון להתמכרות לקנביס בהמשך ומעבר לזה, מחמיר את הסיכון למעבר לסמים קשים. על פי הניסיון שנצבר במכון הירושלמי לטיפול בנפגעי סמים, אלפי מכורים לסמים קשים כמו הרואין, קוקאין ועוד שטופלו במרכז, צרכו קנביס בגיל ההתבגרות, הרבה לפני המעבר לסמים הקשים הנ"ל. לכן, ניתן לקרוא לקנביס גם - Gateway-Drug – סם המעבר. גם בספרות הרפואית נקבע כי אחוז לא מבוטל מצרכני מריחואנה מפתחים התמכרות נפשית ופיזית לסם."
נזקים נוספים שיכולים להתהוות, בעיקר בקרב בני נוער וצעירים, הם ירידה דרסטית בתפקוד ובלימודים, כתוצאה של הפגיעה בתפקודים הקוגניטיביים, וכן ירידה ב-IQ, פגיעות בהתפתחות המוח ועלייה של ניסיונות אובדניים.
עלייה בהיקף הנוהגים תחת השפעת קנאביס
ממחקרים שבוצעו בשנים האחרונות בארצות הברית, באירופה, בניו זילנד ובאוסטרליה, עולה כי קיימת עלייה חדה בעשור האחרון בהיקף הנוהגים תחת השפעת קנביס, ללא אלכוהול. כמו כן, מתברר כי אחוז ה-THC בדם ובשתן של הנהגים שהיו מעורבים בתאונות קשות עולה.
ד"ר שופמן: "בבדיקות דם ושתן של נהגים שהיו מעורבים בתאונות דרכים נמצא שקנאביס היה שכיח הרבה יותר מסמים אחרים. חשוב להבין, כי אחת התכונות המייחדות את הקנאביס משאר הסמים היא זמן שהייתו הממושכת בגוף. ה- THC מתמוסס בשומן ולכן לאחר נטילתו הוא מתרכז במוח, בכבד, באשכים ובשחלות. במקרים מסוימים ניתן לאתר שרידים של קנאביס בשתן גם חודש לאחר נטילתו, תלוי בכמות, במינון, בתדירות ובמשך זמן הצריכה. אלכוהול וסמים אחרים, לעומת זאת, נשארים בגוף משך זמן קצר יותר, באופן משמעותי. כאמור, גם לאלכוהול יש משקל רב בתאונות דרכים, אך אם משווים בין אלכוהול לקנביס מבחינת טווח ההשפעה על כשירות הנהיגה לאחר שימוש אחרון, קנביס לכאורה מסוכן יותר בהיבט זה".
טווח ההשפעה ארוך על כשירות הנהיגה | צילום:
Shutterstock
מה עמדתך לגבי קנביס רפואי?
ד"ר שופמן: מצד אחד יש היבטים חיוביים לשימוש ב"קנביס לצרכים רפואים", שמסייע לחולי סרטן, מטופלי כימותרפיה כנגד בחילות, הקאות וכאבים, חיוני במקרים של כאבים כרוניים כשתרופות קונבנציונאליות לא עזרות ואפילו מומלץ לטיפול במחלות נוירולוגיות שונות כמו טרשת נפוצה, אפילפסיה, פיברומיאלגיה ועוד.אני בעד כל האינדיקציות הרפואיות של משרד הבריאות.
ואולם עד היום אין ולו מחקר מבוקר אחד שהראה יעילות של קנביס בתחום הנפש, ומצד שני הספרות הרפואית רוויה במאות מחקרים ראויים המוכיחים נזקים מגוונים של קנביס בתחום הנפש. אני חושש שלגליזציה או דה קרימינליזציה יעבירו מסר חד משמעי, בעיקר לבני נוער ולצעירים: "הממסד לא רואה בשימוש סכנה או נזק – אין בעיה שתתמסטלו". כתוצאה מכך, אני צופה שהיקף השימוש בקנביס בקרב הצעירים יעלה משמעותית, ואתו היקף הנזקים הפסיכיאטרים. את הקטסטרופה הזו אני מבקש למנוע".