בשנים האחרונות תחום האצות בארץ מתרחב מאוד. לאצות יש סגולות רבות, הן נחקרות יותר ויותר ונעשים בהן הרבה ניסויים בתחומים שונים ומעניינים. יש אצות שנעשה בהן שימוש רב בעולם צמחי המרפא, כאשר בעיקר מדובר באצות הקלפ (fucus vers) ובלמינריה (laminaria japonica - kun bu). אצות אלה לרוב משמשות להורדה במשקל על ידי הגברת תהליכי חילוף החומרים: הן מכילות יוד, כך שהן תומכות במצבי תת-פעילות של בלוטת תריס על רקע של חוסר ביוד, ואפילו תומכות בפינוי רעלים ומתכות כבדות מהגוף. אבל בכתבה זו אתמקד בשני סוגי אצות אחרות הנחשבות כסופר-פוד (מזון על): ספירולינה וכלורלה.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
שתי האצות גדלות בברכות מים מתוקים, כך שאינן חשופות לזיהום ולרעלים הקיימים בים הפתוח. הן לא מכילות יוד ולא מתכות כבדות. למעשה, הן נחשבות למיקרו אצה, ובהסתכלות על תא בודד באמצעות מיקרוסקופ, ניתן לראות את צורת הספירולינה כספירלה ומכאן מגיע השם שלה. הספירולינה משתייכת לאצות הכחולות-ירוקות, בעוד שכלורלה שייכת למשפחה הירוקה ומכאן מגיע שמה - chloros ביוונית (Χλωρός)- ירוק. הספירולינה גדולה פי 100 מהכלורלה, אין לה דופן תא וגרעין, היא זמינה לפירוק בגוף האדם ונספגת במהירות וביעילות. לעומתה, הכלורלה מורכבת ובעלת דופן תא וגרעין, לכן היא דורשת עיבוד איכותי ויקר לשם שבירת התאית, כך שתוכל להיספג בגופינו.
מה שהופך את הספירולינה והכלורלה לסופר פוד, הוא שכצמח הן מכילות ריכוז ערכים תזונתיים מהגבוהים שיש בכדור הארץ. הספירולינה מצטיינת מהכלורלה בכך שהיא מכילה כמות גבוהה יותר של חלבון, זהו חלבון מלא המכיל את כל חומצות האמינו, ברזל ובטא קרוטן. הספירולינה מכילה חומצת שומן מסוג אומגה 6, שנקראת GLA gamma-linolenic acid). חומצה זו יכולה לעזור לתפקוד ובריאות המח, הלב ואיברים נוספים.
בנוסף, במחקרים נמצא שהספירולינה בעלת יכולת הגנה וניקוי רעלים מהכבד. לכבד תפקידים שונים, חלקם מתבטאים בחילוף החומרים, אחסון חומרי גלם, הפרשה וסילוק רעלים שמיוצרים על ידי הגוף, ורעלים שמגיעים לתוך הגוף מהסביבה. חשוב מאוד לעודד תהליכים שתומכים בניקוי הכבד, והאצות מצליחות לעשות זאת ברמה טובה.
עוד ב-mako בריאות:
>> מתי המציאו את הקונדום? ההיסטוריה של אמצעי המניעה
>> כל מה שרציתם לדעת על פריצות דיסק
>> הגשימה את החלום: עשתה ניתוח להגבהה ב-10 סנטימטרים
הכלורלה, לעומת זאת, מכילה כמות גבוהה יותר של כלורופיל – הרי הוא הפיגמנט הירוק שיש לצמחים, והוא דומה בצורתו למולקולת ההמוגלובין. על ידי כך, הכלורלה מסוגלת להעשיר את הדם במצבי חוסר המוגלובין המוביל לאנמיה. לא רק זאת, אלא שבזכות כמות גבוהה של כלורופיל, הכלורלה היא הצמח המבצע פוטוסינתזה יותר מכל צמח אחר, ולכן יש שאומרים שהמיקרו אצות אחראיות לחצי מכמות החמצן שיש באטמוספירה.
מומלץ לפיזר על האוכל
המיקרו אצות עשירות בערכים תזונתיים נוספים כמו אשלגן, אבץ, סידן, ויטמיני B מסוג: 1,2,3,12 וסיבים תזונתיים. זמינות הערכים התזונתיים שבאצות והספיגה שלהם בגוף, גבוהה בהרבה מהזמינות שבתוספים הסינטטיים השונים, אותם הגוף מתקשה לספוג בצורה אופטימלית.
בנוסף, נמצא שהן תומכות בתהליכי ריפוי סרטניים, לצד פעילות נוגדת חמצון, תמיכה במצבים של כולסטרול גבוה, מחלות לב וכלי דם, תמיכה בתגובה האנטי דלקתית של הגוף ואפילו הפחתת הנזקים העלולים להיגרם מעישון. האצות יעילות במצבי חוסר דם – עייפות על רקע אנמיה וחוסר ברזל הן מתאימות גם בזמן ההיריון, לתמיכה תזונתית בספורטאים, סיוע וחיזוק במצבי תשישות וחולשה.
כיוון שהאצות בשימוש כבר שנים רבות, השימוש בהן לטווח הארוך הוא בטוח. ניתן להשתמש באצות כתוספת למזון: מומלץ לפזר אותן על האוכל להעשרת תבשיל או סלט, כמו כן ניתן להוסיף מהן לשייקים ירוקים כבוסט נוסף של אנרגיה. דרך נוספת היא לצרוך אותן בטבליות או בנוזל. את האצות רצוי שלא לבשל, כיוון שהבישול עלול להרוס את הערכים האנזימתיים והוויטמינים. יש להוסיף אותן בזמן הארוחה עצמה. ניתן להשיג את האצות כמעט בכל בית טבע ובבתי המרקחת. התוספים השונים של האצות מאוד נפוצים כיום.
* אוהד כהן נזנין הוא נטורופת ומטפל בצמחי מרפא