שינה היא חלק חיוני וחשוב מהחיים שלנו. כאשר משהו מפריע למהלכה, או שהיא אינה ממוצה באופן מלא וטוב, עלולה להתרחש פגיעה בתפקוד הגוף, לרבות ביכולת הרגשית, התפקודית והקוגניטיבית.
לאחרונה פורסם באתר הניו יורק פוסט, מחקר שבוצע ב-king's college London, שבחן את הקשר בין הפרעות שינה לבין מצב קוגניטיבי ירוד. הוא כלל קבוצה של מטופלים בני 70-35 הסובלים מהפרעה המכונה דום נשימה חסימתי בשינה (Obstructive sleep apnea). הפרעה זו מתבטאת בכ-5 הפסקות נשימה לפחות בזמן השינה, וכוללת סימפטומים כמו נחירות, וגם עייפות או ישנוניות במשך היום. היא שכיחה בכ-2% מהנשים ובכ-4% מהגברים. מי שסובל מדום לב בשינה, חווה הפסקות נשימה במהלך השינה בגלל חסימה בדרכי הנשימה העליונות. אחד הגורמים לבעיה זו היא עודף משקל, אך ישנם גורמים נוספים התלויים בין היתר בגנטיקה ובמבנה הפה והלסת, כמו למשל מבנה בסיס הלשון שעלול להשפיע על מעבר בדרכי האוויר העליונות, מבנה הלסת התחתונה ועמדתה ביחס ללסת העליונה או חסימת דרכי האוויר באף הנגרמת מסיבות שונות.
מהלך המחקר ותוצאותיו
כל הנחקרים במחקר חוברו לקסדות שבדקו את מידת החמצן בדם, וכן את יכולת הפעילות החשמלית - מוחית שלהם, לצד מדדים נוספים. המחקר הראה שאלה שסבלו מבעיות דום נשימה קשות יותר, סבלו מפגיעה קוגניטיבית קשה יותר בהתאם. כלומר, ככל שמצב הדום הנשימה היה קשה יותר, כך אופי הפגיעה היה מתקדם יותר. על פי החוקרים, הגורם העיקרי לבעיה היה יכולת חמצון נמוכה של תאי המוח ועלייה בדו תחמוצת הפחמן במהלך השינה. כאשר מצב זה מתמשך, נראה שהוא עלול לגרום לנזק מוחי מצטבר וגם לירידה קוגניטיבית. אגב, אנשים שלא נושמים היטב בשינה וחווים הפסקות נשימה, עלולים להיחשף לכל מיני סיכונים וסיבוכים ובכללם: עלייה בלחץ הדם, סיכון להתפתחות של מחלות לב שונות וסיכון לאירוע מוחי (שבץ).
איך מאבחנים דום נשימה?
מכיוון שמדובר בתופעה המתרחשת כאמור בעת שינה, יש לבצע בדיקה במעבדת שינה שמנטרת וקובעת את מספר הפסקות הנשימה, את רמת הרוויה של החמצן בדם של המטופל, את לחץ הדם במהלך השינה ופרמטרים רבים אחרים. במקרה שאתם נוחרים, עייפים או שאיכות השינה שלכם ירודה, חשוב שתיגשו לרופא ותתייעצו איתו לגבי האופציה להיבדק במעבדת שינה.
מהו הטיפול המומלץ במקרה כזה?
כיום הטיפול היעיל והמומלץ ביותר לכל מי שסובל מדום שינה בשינה הוא שימוש במכשיר סיפאפ (CPAP). המכשיר פועל על ידי הפעלת לחץ אוויר ומונע קריסת רקמות אשר יכולה לגרום לחסימה דרכי האוויר. המכשיר נבדק במחקרים רבים והוכח כשיטת טיפול יעילה ואפקטיבית. הוא משפר באופן משמעותי את השינה ואת איכות חייו של המטופל. כמו כן, ישנן מספר אופציות טיפוליות אחרות, חלקן טכניות וכוללות שימוש במנשכים או ברצועות ייעודיות, וחלקן כירורגייות ומבוצעות על ידי רופאי אא"ג או רופאי פה ולסת.
כפי שצוין במחקר, כאשר מתרחש נזק מתמשך שכולל עלייה בדו תחמוצת הפחמן במהלך השינה בלילה בצורה כרונית, תיתכן פגיעה קוגניטיבית. חשוב לדעת כי הפרעת שינה זו יכולה לגרום לפגיעה קוגניטיבית גם באמצעות דרכים עקיפות הנגרמות מהסיכונים שצוינו. לפיכך, בדיקה וטיפול חשובים ומומלצים.
הכותב הוא ד"ר רועי ורונה, מומחה בפנימית וגריאטר מחוזי במחוז שרון שומרון של הכללית