"בכל יום אני מקבלת מלא הודעות בנוגע לדיבור של לאיו. הבטחתי שאשתף בדרך שלנו", כך פתחה אתמול (שני), כוכבת הרשת מירן בוזגלו את הפוסט המרגש שהפנתה למאות אלפי עוקביה, שבו היא מספרת על ההתמודדות עם הפרעת הדיבור ממנה סובל בנה בן ה-5. מירן נגעה בסוגייה שעמה מתמודדים רבים. בואו נדבר עליה.

מהם סוגי הפרעת הדיבור?

ישנם סוגים שונים של הפרעה מהסוג הזה:

לקות שפה התפתחותית (DLD): 7% מהילדים באוכלוסייה הכללית סובלים מלקות זו. מדובר בילדים שמראים עיכוב בהתפתחות השפה, מתקשים באוצר מילים, בבניית משפט, ביכולת להבין הוראות ועוד. למשל, פעוט בן שנתיים, עם התפתחות קוגניטיבית תקינה אשר עדיין לא אמר מילה ראשונה.

קשיי היגוי ובהירות הדיבור: לקות זו מתבטאת בקושי להגות הגה ספציפי. כך לדוגמה ילד אינו מצליח לבטא את האות רי"ש, או מחליף קו"ף לתי"ו.

גמגום והפרעות שטף: מדובר בקושי נוירולוגי בבסיסו, המתבטא בחזרה או היתקעות או הארכה של חלק מהמילה. במקרים חמורים יותר הגמגום מלווה בטיקים או בהימנעות מדיבור. חשוב לציין כי בגילי שנתיים עד חמש, לרוב מדובר בגמגום התפתחותי שלרוב יחלוף. במקרה כזה חשוב לקבל הדרכה הורית לתגובה נאותה שתסייע לילד לצלוח את הבעיה. למשל, חשוב לאפשר לילד לסיים את המשפט באופן עצמאי ולהימנע ממתן עצוב כמו "דבר לאט" או "תנשום" שלרוב מייצרות לחץ ואינן תורמות למצב.

View this post on Instagram

A post shared by Miran Buzaglo - מירן בוזגלו (@miranbuzaglo)

 מי נמצא בקבוצת סיכון להפרעת דיבור?

מחקרים מוכיחים קשר בין סביבה מטפחת לבין התפתחות שפה טובה יותר. קיים קשר בין מצב סוציו - אקונומי לבין פיתוח יכולות שפתיות. הדבר ניכר בייחוד בפריפריות ובסביבות סוציו - אקונומיות נמוכות.

 מתי כדאי לפנות לקלינאי תקשורת?

ישנם הורים רבים שחושבים שלא חייב לטפל בהפרעות הדיבור או השפה ושהיא תחלוף לבדה. חשוב לציין שהקשיים השפתיים ממשיכים עם הילד לבגרות באופנים שונים, ושכבר בגיל הצעיר ישנם מחירים חברתיים ורגשיים רבים לילד קטן החווה קשיי שפה או דיבור. סביב גיל שנתיים וחצי מתחיל תהליך החברות של הפעוט. זהו גיל שבו הוא משחק לראשונה עם ילדים, מזמין ילדים אחרים הביתה או פוגש אותם בגינה. ילד שלאורך זמן אינו מצליח להעביר מסר מובן יכול להימנע מסיטואציות חברתיות ולפתח תסכול וריחוק. לכן קיימת חשיבות רבה בטיפול מוקדם ובזמן בהפרעת השפה או הדיבור כבר בגיל צעיר.

באופן כללי, חשוב לפנות לאבחון אצל קלינאי תקשורת בלבד במקרים שבהם יש אינדיקציה לעיכוב שפתי או לאי הבנת דיבור הילד בקרב הסביבה הקרובה. במקרים הבאים חשוב לגשת ללא דיחוי:

  • כשמדובר בפעוטות מגיל שנה וחצי עד שנתיים שמצליחים לבטא מילים בודדות בלבד (או שטרם התחילו לדבר).
  • כשמדובר בפעוטות בגיל שנתיים עד שנתיים וחצי שטרם הצליחו לבטא צמד מילים כמו – אבא בעבודה, אמא לאכול, אמא בובה וכו'.
  • כשהילד או הילדה בני שנתיים וחצי ואינם מצליחים לבטא משפטים פשוטים.
  • כשמתעוררים קשיים משמעותיים בהבנת דיבור הילד ע״י הסביבה הקרובה.
  • בעת הופעת קשיי שטף או גמגום.

לאחר האבחון תמליץ הקלינאית בהתאם על סדרת טיפול שתשלב בתוכה גם הדרכת הורים. חשוב לציין שהמפתח והפתרון להתמודדות עם קשיים אלו, טמון ברובו בהדרכת שני ההורים, לשם קבלת כלים לקידום הילד כבר בבית. בין היתר, בהדרכת ההורים תסביר הקלינאית להורים אילו ספרים מומלץ להקריא (ואיך), איך משחקים נכון ואיך לפתח את כל תחומי השפה.

 

הכותבת היא אלינור עמר אסולין, קלינאית תקשורת מחוזית במכבי שירותי בריאות במחוז הדרום