אריאנה גרנדה מציגה: מה קורה לפנים אחרי ירידה דרסטית במשקל?
כולם מדברים על הרזון של הכוכבת אבל מסתבר שזה משפיע גם על הפנים שלה. מחקרים בנושא ירידה משמעותית במשקל מצאו קשר בין ירידה בנפח השומן בפנים לבין מראה מבוגר יותר ורפיון של העור, בייחוד באזור הלחיים. למעשה, דווקא לאחר ירידה גדולה במשקל הפנים עשויות להיראות מבוגרות יותר. זה לא משום שהעור “הזדקן” בן לילה, אלא משום שהשתנה המבנה התלת־ממדי שמתחתיו
בתחילת הקריירה שלה אריאנה גרנדה נראתה בעלת תווי פנים יותר מלאים מה שהעניק לה מראה טבעי וצעיר. הלחיים שלה היו תפוחות במידה, הסנטר בפרופורציה הנכונה והגבות ישרות. בהמשך הדרך, החל השיח אודות הירידה של הכוכבת במשקל, מה שהשפיע כמובן גם על מראה הפנים שלה.
במקביל, אולי כדי לפצות על הנפח שירד, נראה שהיא החלה בסדרת טיפולים שנראים כמו טיפולי הזרקות של חומרי מילוי שאיפשרו חידוד של קווי המתאר של הפנים כמו קו הלחי, קו לסת מאד מאד מסותת ומחודד (הרבה הרבה יותר מקודם) וסנטר הרבה יותר שפיצי ובולט.
כרגע מה שרואים על הפנים שלה זה בעיקר את הירידה הלא פרופורציונלית ולא מחמיאה במשקל - וזה לא קשור לשום הליך אסתטי לדעתי אלא למשהו ככל הנראה סיסטמתי שמשפיע על הנראות שלה כולה ולא רק על הפנים.
מי אמר ששומן בפנים זה רע?
שומן נתפס אצל רובינו כמשהו שהיינו רוצים להיפטר ממנו, אלא שבפנים שומן הוא דווקא אחד המרכיבים החשובים ביותר המעניקים מראה צעיר. הפנים הן אינן “בלוק” אחד של שומן, אלא מורכבות ממספר תאי שומן, שטחיים ועמוקים, הממוקמים באזורים שונים כמו הרקות, מתחת לעיניים, הלחיים וסביב הפה. לכל אחד מהם תפקיד שונה ביצירת נפח, תמיכה ומעברים חלקים בין אזורי הפנים.
כאשר הירידה במשקל משמעותית ומהירה, גם הפנים מאבדות נפח. וזה בדיוק ההבדל בין פנים רזות לבין מה שאנחנו מכנים לעתים "face deflation" – התרוקנות של הפנים. הלחיים יכולות להיראות פחות מלאות, הרקות עלולות להפוך שקועות יותר, האזור שמתחת לעיניים עשוי להיראות חלול וקווי המתאר של עצמות הלחיים והלסת הופכים בולטים יותר. אגב, גם זריקות ההרזיה שהפכו פופולריות מובילות, הביאו עמן את המראה השקוע, החלול המבוגר יותר, בעיקר לנוכח העובדה שהן גורמות לאיבוד מאוד משמעותי של רקמת שומן.
אבל כאן קורה משהו מעניין עוד יותר: לא מדובר רק באובדן שומן: כאשר נפח הרקמות שמתחת לעור יורד, גם מעטפת העור צריכה “להתאים את עצמה” לנפח החדש. אם הירידה מהירה ומשמעותית, העור והרקמות התומכות לא תמיד מספיקים להסתגל בקצב דומה. התוצאה יכולה להתבטא ביותר רפיון, קמטוטים ובהדגשה של קפלים וקווי מעבר. מחקרים על ירידה משמעותית במשקל מצאו קשר בין ירידה בנפח השומן בפנים לבין מראה מבוגר יותר ורפיון של העור, בייחוד באזור הלחיים. אנחנו יודעים שעם הגיל העור מאבד רקמת שומן בפנים מה שגם בלי קשר לירידה במשקל משווה לפנים מראה מבוגר יותר. מובן שכל מה שקורה בפנים קורה גם בעור הגוף - ירידה דרסטית במשקל גורמת לאיבוד שומן ושריר, והעור שלנו נותר רפוי ותלוי מה שעלול לפגוע במראה הכללי ואף להיתפס כמראה "חולני" יותר.
זו בדיוק הנקודה: פנים צעירות אינן בהכרח הפנים הכי רזות. במקרים רבים, דווקא נפח שומן נכון ומפוזר בצורה הרמונית הוא חלק מהאנטומיה של פנים צעירות. יתרה מכך, עם השנים אנחנו גם מאבדים באופן טבעי נפח בתאי השומן השטחיים והעמוקים, ולכן ירידה משמעותית במשקל לעיתים יכולה להאיץ חלק מהמאפיינים שאנחנו מקשרים להזדקנות. וזה גם מסביר מדוע אדם יכול להיות צעיר יחסית, אבל דווקא לאחר ירידה גדולה במשקל להיראות לפתע מבוגר יותר באזור הפנים - זה לא משום שהעור “הזדקן” בן לילה, אלא משום שהשתנה המבנה התלת־ממדי שמתחתיו.
אז האם צריך להחזיר את כל השומן שאבד? ממש לא. המטרה ברפואה אסתטית מודרנית היא אינה “למלא פנים”, אלא להבין מה אבד, מדוע, איפה אבד ומה באמת חסר. לעתים הדגש הוא על שיפור איכות העור ועידוד קולגן, ולעתים יש צורך בשחזור עדין וממוקד של תמיכה ונפח. סקירות עדכניות מדגישות את החשיבות של טיפול בשכבות השונות של הפנים – שומן, רקמת חיבור, עור ותמיכה עמוקה – ולא רק של הוספת נפח. יש היום חומרים ייעודיים שעושים רגנרציה לרקמות השומן בעור - ויכולים לשוות לפנים שירדו במשקל מראה פחות שקוע אבל גם לא מנופח.
לסיכום: שינוי דרמטי במשקל משנה את "אדריכלות הפנים". לפעמים פחות שומן בגוף לא בהכרח מעיד על פנים צעירות יותר.