אנטיביוטיקה היא לא פתרון קסם לכל מחלה: האמונות השגויות של מטופלים

מדי יום רופאים נתקלים במשפטים שגויים שנאמרים ע"י מטופלים, לרוב מתוך חוסר ידע או פחד. הכוונה שלהם היא כמובן טובה, אבל לעיתים ההחלטות שמתקבלות על סמך אמירות כאלה עלולות לגרום לנזק בריאותי של ממש.

אחת הדוגמאות השכיחות היא הימנעות מטיפול תרופתי, למשל כי “השכנה אמרה שהכדור הזה עשה לה תופעות לוואי”. אלא שרפואה אינה מבוססת על סיפורים אישיים, אלא על מחקרים, ידע רפואי וניסיון קליני מצטבר של שנים. לכל תרופה יש התאמה אישית, ומה שגרם לאדם אחד לתופעת לוואי אינו מעיד דבר על השפעתה על אדם אחר. הסתמכות על המלצה לא מקצועית במקום על ייעוץ רפואי היא תופעה מוכרת, אך השלכותיה עלולות להיות חמורות.

גם ההתעקשות על נטילת אנטיביוטיקה היא טעות שכיחה. “כי אני מכיר את עצמי, אחרת זה יסתבך”, הוא משפט שאני שומע מדי פעם. אבל למעשה רוב תופעות הצינון ומחלות החורף הן ויראליות וחולפות מעצמן. לא רק שנטילת אנטיביוטיקה שלא לצורך אינה מקצרת את משך המחלה, היא אף תורמת לעמידות חיידקים ועלולה לגרום לתופעות לוואי מיותרות. העובדה שמרגישים טוב לאחר כמה ימים היא אינה הוכחה שהאנטיביוטיקה עזרה – לרוב זה פשוט מהלך טבעי של המחלה.

גם חולים סוכרתיים רבים משוכנעים שאם המזון אינו מתוק, הוא אינו משפיע על רמות הסוכר. בפועל, פחמימות כמו לחם, פסטה, אורז ותפוחי אדמה מתפרקות בגוף לגלוקוז ומעלות את רמות הסוכר בדם. חוסר ההבנה הזה עלול להוביל לאיזון לקוי של סוכרת ולסיבוכים ארוכי טווח.

גם בתחום האוזניים קיימת תפיסה שגויה נפוצה ולפיה צריך לנקות אוזניים בכל יום. אבל האמת היא שאין צורך בפעולה יומית כזאת, והיא אף עלולה להזיק. שימוש בקיסמים או באמצעים ביתיים עלול לשרוט את תעלת האוזן, לדחוס את הצרומן (ה"שעווה") פנימה ולגרום לפקקים או לזיהומים. לרוב האנשים לא מומלץ לבצע ניקוי אוזניים באופן שגרתי, במקרים שאכן נדרש ניקוי בהוראת רופא, עדיף לבצעו על ידי רופא אא"ג.

גם המשפט "נגמלתי, אני כבר לא מעשן שבוע” נאמר לא מעט. אלא שהפסקת עישון היא צעד מבורך, אך גמילה אמיתית נמדדת רק לאורך זמן. רק לאחר כשנה של הימנעות באמת ניתן לומר שהסיכוי לחזור לעשן פוחת משמעותית, וגם אז נדרשת מודעות והמשך שמירה.

פחד מאינסולין הוא דוגמה נוספת למידע שגוי שמוביל להחלטות מסוכנות. לעיתים מטופלים מסרבים לטיפול כי “חבר שלי התחיל אינסולין ומת”. במקרים רבים לא מדובר באינסולין עצמו, אלא בכך שהטיפול החל מאוחר מדי לאחר שנים של מחלה לא מאוזנת. חשוב לדעת כי אינסולין אינו גורם מוות – הוא מציל חיים כשניתן בזמן ובאופן נכון.

ולבסוף, סירוב לחיסונים היא אחת הבעיות המוכרות שעמן רופאים נאלצים להתמודד. “מאז חיסון הקורונה כל הגוף שלי השתבש”, אמר לי לא מזמן מטופל. אז אומנם תחושות סובייקטיביות הן אמיתיות עבור המטופל, אך הן אינן תמיד משקפות קשר סיבתי. חיסונים נבדקים במחקרים רחבי היקף ונמצאים בטוחים ויעילים. ויתור גורף על חיסונים עלול לחשוף את המטופל ואת סביבתו למחלות מסוכנות שאותן ניתן למנוע.

לסיכום: הרפואה המודרנית מבוססת על ידע, מחקר והקשבה. תפקידנו כרופאים הוא להסביר, ללוות ולתת מענה לחששות, אך האחריות היא גם של המטופלים. חשוב לשאול, להבין ובעיקר לא להסתמך על מיתוסים. שיח פתוח ואמון בין רופא למטופל הוא הבסיס לבריאות טובה יותר.

ד"ר חן ברנס, מומחה לרפואת משפחה של כללית במחוז דן – פ"ת