ההורים מטפלים בתרופות סבתא - הילדים מגיעים עם נזקים לבית החולים

לפני כמה שבועות נדב (שם בדוי), תלמיד כיתה ב', נחתך במהלך משחק עם חבריו בגינה הציבורית. אמו, הדר הייתה בטוחה שהיא יודעת בדיוק מה לעשות - לשים כפית של קפה שחור על החתך כדי לעצור את הדימום. "מבחינתי זאת הייתה עצה הגיונית. גדלתי על הדברים האלה", היא מודה. אלא שהדימום לא נעצר, וכשהגיעה עם בנה למיון, היא גילתה שהניסיון לעזור לו דווקא הקשה את הטיפול.

"לא חשבתי שזה יכול להזיק", היא אומרת. "בסך הכל רציתי לעצור את הדימום. רק בבית החולים הבנתי שזה מסבך את הניקוי של הפצע ועלול לגרום לילד יותר כאב".

"אנחנו נתקלים במקרים כאלה לפחות אחת לחודש", אומרת סיון מזור, אחות מוסמכת ומדריכה קלינית במחלקה לרפואה דחופה לילדים בבית החולים "דנה - דואק". "אנחנו עדיין רואים ילדים שמגיעים בגלל נזק שנגרם מקפה, כורכום או קינמון בתוך חתכים. יש אמונה שזה עוצר דימום או מחטא את הפצע, אבל בפועל זה עלול לגרום לזיהום, לתגובה דלקתית ולהחדרת חלקיקים לתוך הפצע. מעבר לכך, זה מקשה מאוד את הניקוי והחיטוי של הפצע וכן את הערכת עוצמת החתך".

כוונה של ההורים טובה, אבל לפעמים תרופת הסבתא גורמת לילד לעבור טיפול מורכב יותר ממה שהיה צריך מלכתחילה

אחות

לדבריה, במקרים מסוימים הנזק אינו מסתכם רק באי-נוחות. "היה לנו מקרה שבו במקום לבצע טשטוש קל נאלצנו לבצע סדציה עמוקה כדי לנקות את הפצע בצורה יסודית. הכוונה של ההורים טובה, אבל לפעמים תרופת הסבתא גורמת לילד לעבור טיפול מורכב יותר ממה שהיה צריך מלכתחילה".

תופעת חלב העזים הלא מפוסטר שמסרבת לדעוך

תרופת סבתא נוספת שבעטיה ממשיכים להגיע ילדים לחדרי המיון היא חלב עזים לא מפוסטר הניתן לילדים שסובלים מאפטות בפה. "יש אמונה שזה מרפא את הפצעים בפה, אבל חלב לא מפוסטר עלול להכיל חיידקים שעלולים לגרום לזיהומים קשים וממושכים, בייחוד כשמדובר בילדים קטנים", מסבירה מזור. "במקרים מסוימים, החשיפה מחייבת בירור רפואי נוסף, ובמקרי קיצון אף אשפוז ומתן אנטיביוטיקה דרך הווריד". לדבריה, הטיפול הנכון באפטות כולל הקפדה על שתייה, הימנעות ממאכלים צורבים וחומצתיים ושימוש בתכשירים ייעודיים בהמלצת רופא או רוקח.

גם שיטות ביתיות להורדת חום ממשיכות להעסיק את הצוותים הרפואיים. "יש הורים שמורחים אלכוהול על הגוף מתוך מחשבה שההתאדות מקררת את הילד", היא אומרת. "אבל האלכוהול עלול להיספג דרך העור או להישאף באדים ולגרום להרעלה". לצד זאת, היא מזהירה גם משימוש בחומץ באמצעות קומפרסים או ניגוב הגוף. "החומץ עלול לגרום לגירוי בעור, לצריבה בעיניים ולאי-נוחות משמעותית, וכל זה ללא יעילות מוכחת". במקום אלה היא ממליצה להקפיד על שתייה, ולתת לילד תרופות להורדת חום במינון המתאים לגיל ולמשקלו.

בנוסף, היא מציינת כי במיון הילדים פוגשים גם הורים שמורחים משחת שיניים על כוויות. "הם חושבים שהיא תקרר את האזור הפגוע. אומנם יש תחושת קירור זמנית, אבל משחת השיניים עלולה לגרום לגירוי בעור, לזיהום וגם להקשות עלינו להעריך את חומרת הכווייה", אומרת מזור. "הטיפול הראשוני המומלץ במקרה כזה הוא לשטוף את האזור במים זורמיםקרים-פושרים במשך כ-20 דקות, ולהסיר תכשיטים או בגדים שאינם דבוקים לעור".

"פתרון שנראה טבעי ופשוט עלול לגרום יותר נזק מתועלת"

גם טפטוף שמן זית חם לאוזן ממשיך לעבור מדור לדור - וגורר נזקים. "הורים עושים את זה כדי להקל כאבי אוזניים, אבל השמן עלול לגרום לכוויות בתעלת האוזן, להחמיר מצב קיים ואף לגרום נזק במקרה של נקב בעור התוף", היא מסבירה. במקרה של כאב אוזניים היא ממליצה להשתמש במשככי כאבים במינון מתאים - ואם הכאב משמעותי או מלווה בחום - לפנות לרופא.

"ברוב המקרים ההורים פועלים מתוך אהבה ורצון לעזור לילד במהירות", מסכמת מזור. "אבל ילדים רגישים יותר ממבוגרים. לפני שמנסים 'תרופת סבתא' כדאי להתייעץ עם רופא או אחות. לפעמים מה שנראה כמו פתרון טבעי ופשוט עלול לגרום יותר נזק מתועלת".