המשרד להגנת הסביבה מפרסם את דוח המפל"ס – מרשם פליטות לסביבה של המפעלים הגדולים בישראל. הדו"ח מציג את כמות המזהמים שפולטים לאוויר, לים, לקרקע ולמקורות מים 575 המפעלים הגדולים בישראל. העלויות החיצוניות של פליטות לאוויר לשנת 2021 בדיווחי המפל"ס מסתכמות ב-12.5 מיליארד שקל, מתוכן 7.7 מיליארד שקל מפליטת גזי חממה - הפחתה של 9% מהעלויות שנרשמו בשנת 2020.
הדוח החדש שמפורסם הבוקר (ה') מציג את סך הפליטות המזהמות ב-2021 לפי סוגי מזהמים, ואת העלויות החיצוניות של פליטות אלו, ומשווה את הנתונים לשנה הקודמת ולשנת תחילת המדידות, שנת 2012. על פי דיווחי המפל"ס הירדה המשמעותית ביותר היא בפליטת תחמוצות החנקן – ירידה של 19% לעומת 2020 וב-69% לעומת 2012. פליטות גזי החממה לעומת זאת ירדו ב-2021 ב-3% בלבד וב-21% מאז 2012. נתון מדאיג נוסף נוגע לפליטת חומרים החשודים והמוכרים כמסרטנים, שעלתה ב-1.5% בקרב מדווחי המפל"ס ב-2021, בעיקר במפעלים רותם אמפרט נגב, אדמה אגן, תחנת כוח גזר, הקורנס ויהודה פלדות.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "אנחנו משתפים היום את הציבור במידע העדכני ביותר שבידינו. המפל"ס הוא כלי מרכזי שמשמש את המשרד, את הציבור ואת הארגונים הסביבתיים לשם קבלת תמונה מפורטת ומדויקת על זיהום האוויר בסביבה. נתוני דוח המפל״ס מראים המשך מגמת הפחתה ניכרת במזהמים וכן המשך הפחתת העלות החיצונית של פליטת חומרים מזהמים לאוויר בישראל, אך עדיין יש עבודה רבה לפנינו בהורדת זיהום האוויר בישראל, בעיקר בכל הקשור בתעשייה וכן בשריפות הבלתי חוקיות. נמשיך לפעול לשיפור איכות האוויר ואיכות החיים של תושבי המדינה".
פליטת מזהמים –מגמות בולטות
מדד המפל"ס הוקם לאחר הצטרפות ישראל ל-OECD, והמרשם בארץ מיושם באמצעות חוק המפלס, שמחייב מפעלים לדווח על פליטות לאוויר, פליטות לקרקע, העברות שפכים ופסולת, וכן צריכת אנרגיה ומים. בנוסף לדיווחי המפעלים המשוקללים במדד, מתייחס הדוח גם למצאי פליטות מזהמים לאוויר של המשרד להגנת הסביבה, הכולל חישוב פליטות מתחבורה, שימוש ביתי, שריפת פסולת ועוד.
בין הממצאים שמציג הדוח ואינם קשורים ישירות לזיהום המפעלים, מפרסם המשרד כי בשנת 2021 נרשמה הפחתה של 47% בפליטת תחמוצת חנקן מתחבורה כבישית ביחס לנתוני 2015, זאת לטענת המשרד, בעקבות התחדשות צי הרכבים, כאשר רכבים חדשים יותר פולטים פחות. וכי כמות פליטת חלקיקים של חומרים החשודים או המוכרים כמסרטנים כתוצאה משריפת פסולת עירונית עלתה ב-28%, בעקבות עליה במספר אירועי השריפה המדווחים.
למפל"ס מדווחים המפעלים הגדולים מהענפים הבאים: תעשיית האנרגיה, תעשייה כימית, תעשיית המתכת, תעשיית מזון ומשקאות, מחלבות משחטות, פסולת ושפכים וגידול אינטנסיבי של בע"ח. המפעלים נדרשים לדווח על פליטות, פליטות למקורות מים, פליטה לקרקע, הזרמת שפכים והעברת פסולת. סך הכל דיווחו ב-2021 למפל"ס 575 מפעלים - מספר הנמוך ב-8% ממספר השיא של המדווחים ב-2016, כאשר 17 מדווחים נסגרו או הפחיתו פעילותם מתחת לסף חובת הדיווח.
על פי פרסום המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2021 נרשמו הפחתות בפליטת חלק מהחומרים המזהמים לאוויר בקרב מדווחי המפל"ס בשיעורים של 3% עד 19% ועלייה של 1.5% בפליטת חומרים חשודים כמסרטנים או מוכרים כמסרטנים לבני אדם, בהשוואה לשנת 2020. בין השנים 2012 ל-2021 מוצגות הפחתות של עד 84%, בעקבות יישום דרישות המשרד להגנת הסביבה בהיתרי הפליטה של המפעלים, וכן עקב הגברת השימוש בגז מחצבים וצמצום השימוש בפחם לייצור חשמל.
בעוד הפחתת השימוש בפחם לייצור חשמל והמעבר לגז מחצבים הובילו להפחתת בפליטות של תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן, חלקיקים ומזהמים נוספים, בכל הקשור לתרכובות אורגניות נדיפות וחומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים, המגמה הפוכה: הפליטה מתחנות הכוח השורפות גז מחצבים גבוהה יותר. עם זאת, למרבית העלייה בפליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים אחראים המפעלים הבאים: רותם אמפרט נגב, תחנת כוח גזר ואדמה-אגן, הקורנס ויהודה פלדות.
במפעלי מפרץ חיפה: התרחשו הפחתות מצטברות בפליטת חומרים מזהמים לאוויר של 50% עד 94% משנת 2012; באזורי התעשייה שבצפון אשדוד חלו הפחתות בפליטות מזהמים לאוויר בשיעור של 23% עד 98% משנת 2012; ובאזורי התעשיה בדרום אשקלון, שם פועלות בין היתר 3 תחנות כוח הפליטות לאוויר פחתו בשנים האחרונות ב-68% עד 94% בעקבות דרישות המשרד להגנת הסביבה, שבעקבותיהן פעלו התחנות לצמצום השימוש בפחם בתחנת רוטנברג והתקנת סולקנים בכל יחידות הייצור.
כמה עולה לנו הזיהום?
הדוח מתייחס לעלות החיצונית של פליטות המזהמים, המשקללת את הנזק הציבורי שנגרם ושעליו לא משלמים המפעלים, העלות הזו כוללת את המחיר שהמשק משלם בין היתר בפרמטרים כמו בריאות ופריון.
סך העלות החיצונית של פליטות מזהמים לאוויר על יד מדווחי המפל"ס בשנת 2021 היא 12.5 מיליארד שקל. בשנת 2020 העלות הייתה 12.9 מיליארד שקל. במהלך השנה עלה המחיר המחושב לפליטת גזי החממה מ-167 שקל לטונה פחמן דו חמצני בשנת 2020 ל-176 שקלים לטונה פחמן דו חמצני בשנת 2021. לפיכך, העלות של שנת 2021 במחירי 2020 היא 11.8 מיליארד שקל - כלומר הפחתה של 9% שהם 1.1 מיליארד שקל. ההפחתות בשנת 2021 נובעות בעיקר מצמצום השימוש בפחם בתחנות הכוח אורות רבין ורוטנברג.
המפל"ס מציג את 20 הפולטים הגדולים של חומרים מזהמים, הגורמים ל-85% מהעלות החיצונית, כאשר 14 מתוכם הן תחנות כוח, שהמזהמות ביותר מהן בשני המקומות הראשונים הן אורות רבין בחדרה ורוטנברג באשקלון. מפעלים נוספים שנכנסו לרשימת המזהמים המובילים הם נשר מפעלי מלט ישראליים ברמלה במקום השלישי, ICL רותם אמפרט נגב ובז"ן במקמות 6 ו-7 בהתאמה, ICL מפעלי ים המלח במקום ה-14, ופז בית זיקוק אשדוד ובז"ן - כרמל אולפינים במקומות 17 ו-18.
מדד המפל"ס ומשבר האקלים
ב-2021 התחייבה ישראל לצמצם את פליטת גזי החממה ב-30% עד שנת 2030, עם זאת מהנתונים המוצגים בדוח המפל"ס עולה, כי בשנת 2021 פחתה פליטת גזי החממה ממדווחי המפל"ס בישראל ב-3% בלבד. זאת, בשל צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל והגברת יצור החשמל באנרגיות מתחדשות. לדבריה של השרה זנדברג, "הדוח מראה שמצב הסביבה הישראלי והפליטות של גזי חממה בישראל הם אחד, המשבר הגלובלי והמקומי מאוחדים לחלוטין".
על פי הדוח, גזי החממה בישראל כוללים בעיקר פחמן דו חמצני - 77%, ו-12% מתאן. שאר גזי החממה הם גזי קירור וניטרוס אוקסיד. פליטת פחמן דו-חמצני מתרחשת משריפת דלקים פוסיליים (פחם, מזוט, סולר, גז מחצבים ועוד). עם זאת, חישוב המתאן בדו"ח אינו מדוייק ואינו כולל נתונים שאינם מדיווחי המפעלים במפלס, בהם פסולת מטמנות שאחראית לעיקר פליטות הפחמן. נוסף על כך, בימים אלו מכין המשרד להגנת הסביבה עבודה בנושא אומדן פליטות מתאן משרשרת ההפקה והאספקה של גז מחצבים בישראל, ומתכנן לפרסם אותה בשבועות הקרובים.
מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה גלית כהן אמרה כי "כשמסתכלים על הדוח בצורה רחבה רואים ירידה משמעותית בפליטות במקומות בהם היו רפורמות חקיקה משמעותיות, אפשר בהחלט לומר שכשהחקיקה מעודכנת, קוהרנטית ולפי המידע והטכנולוגיות המתקדמות אז אפשר להגיע רפורמות משמעותיות, להפחתת פליטות ולשיפור מצב הסביבה בישראל."
לדבריה ישנם מקומות שבהן עוד לא נעשו רפורמות משמעותיות כמו למשל בנושא הטיפול בפסולת, "בנושא הפסולת והמחזור נדרשת חקיקה משמעותית ורחבה, נקווה שאם יהיה חוק פסולת כמו חוק אוויר נקי נוכל לראות שיפור משמעותי גם כאן." מוקדם יותר השבוע פורסם כי בכוונת המשרד לקדם תכנית לסבסוד פחי מחזור לכל אזרח.
דיווחי אחריות תאגידית וסביבתית
השנה לראשונה נכללת כחלק מדול מהפל"ס התייחסות לנושא ה-ESG, אחריות תאגידית. הדוח מתייחס לשאלה אילו חברות מעבירות דיווח ESG, כאשר חברות רבות הגורמות לעלויות חיצוניות משמעותיות, אינן מפרסמות כלל דוחות אחריות תאגידית. למרות שבישראל אין חובה רגולטורית על החברות לפרסם דוחות ESG, עצם הדיווח מהווה צעד של שקיפות מצד החברות בכל הנוגע לאחריות כלכלית, סביתית וחברתית. חברות רבות אינן מדווחות בשקיפות, דבר המעיד ככל הנראה כי חברות אלו אינן מודדות את עצמן ואינן מציבות יעדים לשיפור במדדים אלו.
הדוח מציג את רשימת החברות התעשייתיות שהעלות החיצונית של הפליטות לאוויר שלהן המדווחות למפל"ס גבוהה מ-20 מיליון שקל ומציין עבור כל אחת מהם האם היא מפרסמת לציבור דוח ESG ומידע כללי אודות תוכן הדיווח. בעוד חברת החשמל, נשר, קבוצת ICL וקבוצת בזן מודדות את ה-ESG שלהן על ידי מתודולוגיה מוכרת ומפרסמות דוחות בנושא, רוב החברות המזהמות לא עושות זאת.