גלי חום קיצוניים פקדו את אירופה הקיץ, הטמפרטורות בעולם מטפסות, קרחונים נמסים ומתנתקים, הים מתחמם, "מזג האוויר משתגע". בשיח על שינויי האקלים נעדרת התייחסות להשפעות של המהפכה הגדולה ביותר בעשורים האחרונים על חיינו – האינטרנט. מה הקשר של שינויי האקלים לצריכה ושימוש חכמים ברשת ולהקמת אתרי אינטרנט והאם יש לנו, המשתמשים, מה לעשות עם זה?

כניסתו של האינטרנט הצליחה להפחית בצורה משמעותית פעולות יומיומיות מזהמות. הרי ברור לכולם שעדיף לעלות לפגישת אונליין מאשר להניע את הרכב ולנסוע לפגישה במיקום מרוחק. עדיף לרכוש ספר אלקטרוני ולא גרסה מודפסת, עדיף לשלוח ניוזלטר אחד מרוכז ולא מאות מכתבים ללקוחות דרך הדואר. האינטרנט ייעל אותנו מאוד בהקשר הזה, אך לא רבים יודעים כי השימוש באינטרנט גם מייצר כמויות אדירות של אנרגיה, מה שהופך אותו למזהם, לעיתים לא פחות מנסיעה ברכב או שליחת מכתבים.

האינטרנט, בשל אופיו והיעדר הפיזיות שלו, מעניק למשתמשים תחושה של חיסכון אנרגטי וידידותיות לסביבה. אולם, מרבית המשתמשים אינם ערים לעובדה שהאינטרנט נשען על תשתיות פיזיות של DATA CENTERS ושרתי ענק, שרק התחזוקה שלהם צורכת אנרגיה רבה. גם מיקום השרתים משפיע על צריכת האנרגיה משום שכשממקמים את השרתים במדינות חמות, הקירור שלהן מצריך השקעה אדירה במשאבי קירור. כך למשל, על מנת להפחית בפליטת הפחמן וצריכת האנרגיה, חברת מטא (פייסבוק) מיקמה את השרתים שלה במדינות קרות ואינה מבזבזת אנרגיה על קירורן.

למעשה, כל פעולה שאנחנו מבצעים ב"מדינת האינטרנט" משאירה טביעת רגל פחמנית. לפי מחקרים של Eco-Friendly Web Alliance – האינטרנט אחראי לפליטה של 3.7% גזים רעילים מסך פליטות הגז בעולם. מדובר בכמות גבוהה מזו שמייצרות חברות תעופה גדולות, ועקב השימוש ההולך וגובר באינטרנט, המספרים הללו רק ילכו ויעלו.

אך מעבר לפעילות התחזוקה של השרתים, גם השימוש היומיומי שלנו, שהולך וגדל עם השנים, משפיע על אחוז הפליטה. כך למשל, טעינת אתר אינטרנט ממוצע יכולה לפלוט 1.76 גרם של פחמן דו חמצני (CO2) עבור כל צפייה בדף, כך שאתר עם 100,000 צפיות בחודש פולט 2,112 ק"ג של CO2 מדי שנה.

המודעות לנושא נמוכה ביותר, אם דור ה-x וה-y עדיין לא הפנימו את השפעות הצריכה שלנו על שינויי האקלים, ובכל הנוגע לשימוש באינטרנט – עדיין נרגשים מהמהפכה שהביא עמו, דור ה-Z הוא בעל מודעות סביבתית גדולה יותר, ומכיוון שנולד לתוך עולם הרשת ולוקח אותו כמובן מאליו, הוא מצליח להתבונן עליו גם באופן ביקורתי.

מעבר להפחתת השימוש או שימוש חכם יותר ברשת, גם בבואנו להקים אתרים יש לנו יכולת להשפיע על פליטת הפחמן שהאתר שלנו ייצר. כמי שעומדת בראש סוכנות דיגיטל שמתמחה בבניית אתרים, הנושא הזה נמצא על שולחני כל העת. אז מה אנחנו יכולים לעשות כדי לוודא שהאתר שלנו יהיה יותר בר-קיימה? 

כך תהפכו את האתר שלכם לידידותי יותר לסביבה:

  1. כל ביקור באינטרנט גורם לפליטת פחמן. ולכן, ככל שהממשקים יהיו מדויקים יותר בהיבט של חווית משתמש (UX) ולמשתמשים יהיה קל יותר למצוא את מה שהם מחפשים, האתר יהיה יעיל וירוק יותר.
  2. כלל 7 הקטגוריות – בתהליך אפיון אתרים אני נתקלת רבות בעסקים המעוניינים למלא את האתר שלהם בתכנים לא רלוונטיים שמקשים על הניווט. עלינו לשאוף להקמת אתרים ענייניים וברורים, עם לא יותר מ-7 קטגוריות בסרגל הניווט.
  3. שימוש בתמונות – גודל וכמות התמונות משפיע על זמן הטעינה. ולכן, נסו לצמצם ולהקטין ככל הניתן את גודלן של התמונות שאתם מעלים לאתר. בחרו רק את התמונות שהן must מבלי להפריז. ואל תשכחו – אין צורך להעלות תמונות שצולמו ברזולוציה של 4000*4000 אם השימוש שלהן הוא כתמונה קטנה בתוך גלריה. עוד דרך לחיסכון במקום בויזואליות היא בחירה בקבצי SVG במקום בפורמטים כמו JPEG, PNG ו-GIF, שיכולה לעזור להקטין את גודל התמונה.
  4. שימוש בסרטונים – סרטונים הם כלי יעיל, שצובר תאוצה בשנים האחרונות בקרב משתמשים. גם במקרה של סרטונים, הקטינו ככל הניתן את גודל הסרטונים וחשבו במונחים של משקל הסרטון אל מול הערך שלו בחווית המשתמש - UX.
  5. מידע נחוץ – השתמשו בכלים המאפשרים לבחון נחיצות של מידע באתרים לפי מפות חום, הקלטת פעולות משתמשים וכו'. כלים אלה יכולים לסייע בהבנה של איך המשתמשים מתנהגים באתר שלנו, מה מושך את תשומת ליבם, על מה הם מקליקים ועוד. ככל שנבין טוב יותר את המשתמשים שלנו, נוכל לשפר את חווית המשתמש, ניפרד מפיצ'רים לא נחוצים - ונצמצם באנרגיה.
  6. כתיבת קוד יעילה – גם היבטים שמתייחסים לכתיבת clean code יכולים לעשות הבדל ביעילות של טעינת האתר. מדובר בחלק של "מאחורי הקלעים" של האתר. אתגרו את המתכנתים לכתוב קוד קצר ויעיל, שמשיג את אותן מטרות ביעילות אנרגטית.
  7. ארכיון אתר – תעברו על ארכיון האתר, תמחקו תמונות שהיו בשימוש בעבר ואינן בשימוש יותר. כל נפח שאתם מייצרים באתר משפיע על הטעינה שלו ועל הצריכה האנרגטית.
  8. מחיקת דאטה שלא בשימוש – באופן כללי, אחסון מידע צורך כמויות אדירות של אנרגיה באחזקתו בעננים. מחיקת מיילים, תמונות ישנות, התכתבויות בוואטסאפ, סרטונים שצולמו ומעולם לא נעשה בהם שימוש – כל אלה יפחיתו שימוש אנרגטי אם יימחקו לצמיתות ולא תידרש אנרגיה באחסונם.
  9. עיצוב – הכירו את 'אתרים בלבן', 'אתרי מינימליזם'. אלה הם אתרים פשוטים עיצובית שמעבירים את המסר בצורה חדה ונקייה. העיצוב בלבן הוא אחד הטרנדים היותר עכשוויים, הם שונים בנוף האינטרנטי ולכן גם מקבלים תשומת לב רבה כאשר המסר העיקרי שלהם הוא less is more - והגולשים אוהבים את זה.

המשתמשים הצעירים של האינטרנט, בעלי המודעות הסביבתית, חושבים סביבתי כשצורכים מזון, בגדים, גאדג'טים ועוד. הם מחפשים עסקים שמזוהים עם ערכים ומטרות חברתיות וידידותיות לסביבה. אם נציג אתר ידידותי לסביבה ונחבר אותו לערכים של העסק שלנו, סביר להניח שנוסיף לעצמנו נקודות בונוס בדירוג המשתמש.

אלונה דקל (צילום: רותם גרוס)
צילום: רותם גרוס

הכותבת היא אלונה דקל, מנכ"לית לינק תשעשרה, סוכנות לפתרונות דיגיטלית הפועלת בשדרות כחלק מקבוצת תשעשרה.