משבר האקלים מחייב שינוי באופן בו אנחנו צורכים אנרגיה ומעבר מהיר לאנרגיות מתחדשות על מנת לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות ולבלום את ההתחממות הגלובלית. אך בעוד ממשלות לא מצליחות לייצר מהלכים משמעותיים וממשיכות להסתמך על דלקים מאובנים,  צצים בתקופה האחרונה יותר ויותר יזמים, סטרטאפים וחברות פרטיות שהחליטו להרים את הכפפה ולהשיק פרויקטים של אנרגיה מתחדשת.

אותם יזמים וחברות הבינו כבר ממזמן שלא מדובר רק בהחלטה חשובה לסביבה, אלא גם החלטה בעלת פוטנציאל כלכלי רב. שוחחנו עם 4 ממובילי הפרויקטים העצמאיים החדשניים ביותר בישראל, כדי ללמוד על השיטות המתקדמות המובילות כיום, ולהבין לאן המגמה תמשיך להתפתח.

״בשנה האחרונה יש עליה מטורפת בכמות הסטרטאפים שצצים. ראיתי גל שלם של עובדים שעזבו חברות הייטק כדי להיכנס לתחום ויש קהילה שלמה של טכנולוגיה שצצה בשנתיים האחרונות ותפסה כותרות״, מספר עידו פרי (26), מנכ״ל ומייסד שותף ב-Elements, חברה שמקדמת הנגשת פתרונות מתחום האנרגיה המתחדשת לבתים פרטיים. ״החברות הגדולות בעולם התחייבו להגיע לאפס פליטות עד 2035, והדור שלנו שם דגש רב יותר על הסביבה. כך נוצר הקליימט-טק״, הוא מתאר.

אחד מהפתרונות העצמאיים הנפוצים והמוצלחים ביותר לדבריו בתחום האנרגיה המתחדשת, הוא בתחום הנגשת האנרגיה הסולארית לבתים פרטיים. ״משפחה יכולה לא רק לחסוך מהתקנת מתקן סולארי על גג הבית שלהם, אלא אפילו להרוויח אם המערכת מחוברת לחברת החשמל. יש בנקים שנותנים מאה אחוז מימון למערכות, כך שלא צריך להשקיע בהוצאה ראשונית״, הוא מתאר ומדגיש, ״הנגשת האנרגיה הסולרית היא אחד הפתרונות המשמעותיים שמייצרים הכי הרבה ערך, גם ברמת הפליטות וגם ברמה הכלכלית״.

View this post on Instagram

A post shared by NATURESTEVE™ (@edo.perry)

 

אנרגיה זמינה בחינם לכולם

טרנד האנרגיה המתחדשת מתפשט לא רק בקרב בתים פרטיים. המפעל של חברת הסנדלים המוכרת ״שורש״ למשל, הפך לאחרונה למפעל העצמאי אנרגטית הראשון בישראל, באמצעות מערכת סולארית שנבנתה על גגות המפעל. את הפרויקט יזם המייסד והבעלים, יוקי גיל, לאחר שהתקין מערכת סולארית בביתו הפרטי וראה שמשפחתו חוסכת לא פחות מאלפיים שקלים בכל חודש. ״ראיתי כי טוב בבית, והחלטתי ליישם זאת גם ברמת המפעל״, הוא משתף.

על מנת להתחיל במלאכה, בחברה השלימו פרויקט איסוף נתונים מעמיק. ״במשך שנה מדדנו את דפוסי הצריכה במפעל, ברכבי החברה ובפסולת המוטמנת. למדנו את דפוסי הצריכה ותרגמנו אותם לחותם הפחמני. גילינו שאנחנו פולטים מיליון ק״ג של פחמן דו חמצני בשנה לאטמוספירה״, הוא מספר ומסביר, ״המטרה הייתה להוריד את הפליטות לאפס תוך 3 שנים. כחלק מכך, הפכנו את מפעל הסנדלים שלנו, שמהווה שליש מכל הצריכה למבוסס על אנרגיה סולארית עצמאית. יצאנו בפרויקט ׳חלוץ בהדגמה׳ בשיתוף המדען הראשי של משרד האנרגיה ומדינת ישראל״. 

יוקי גיל, סנדלי שורש (צילום: לירון כהן אביב)
צילום: לירון כהן אביב

חודשים ספורים לאחר הקמת הפאנלים הסולאריים, הם יכולים כבר להעיד על הצלחה אדירה. ״כשאתה נכנס למפעל אתה לא מרגיש שום שינוי. הכל מתנהל בדיוק כמו לפני שנה, רק שלפני שנה פלטנו מיליון קילו פחמן דו חמצי שעלה לנו מאות אלפי שקלים, ועכשיו אנחנו פולטים אפס וזה גם עולה לנו אפס. זו הרגשה טובה שקשה לתאר״, הוא אומר ומדגיש, ״אנחנו נמצאים בפתחו של עידן בו על כל בית, שכונה, מפעל או מאגר מים תהיה תחנת כוח שתייצר את האנרגיה שהמקום צריך. בכל מקום בו יש רוח, שמש או מים, תהיה אנרגיה. זו מהפכה שמשמעותה היא שאנרגיה תהיה זמינה בחינם לכל אדם על פני כדור הארץ״.

 חשמל על המים

ואכן, חברות נוספות מזהות את הפוטנציאל בישראל. חברת SolarEdge הישראלית למשל, החליטה לשתף פעולה עם חברת ENER-T בפרויקט ישראלי כחול לבן במצפה רמון. מדובר בפרויקט סולארי ״צף על המים״, המכסה מאה אחוז משטח של מאגר מי שופכין בפנלים סולאריים. כך, מצד אחד הקרקע מאפשרת לחברה לייצר אנרגיה מתחדשת, ומהעבר השני המים עוברים טיהור שמאפשר השקיה לחוות החקלאיות באזור. בנוסף, המאגר מונע אידוי מים, מה שמוזיל עלויות עבור החקלאים.

״מדובר בפרויקט ראשון מסוגו בעולם. פרויקט ייחודי עם טכנולוגיה מתקדמת, שבמסגרתו הצלחנו להשמיש מאגר מים גדול ופעיל של מועצת מצפה רמון ולהפוך אותו לדו שימושי – כמאגר מים וגם כמערכת סולארית צפה, שמנצלת לראשונה בעולם את מלוא שטח המאגר לרבות הדפנות הפנימיות והחיצוניות״, מסביר אסף חרץ, מנכ"ל אנרטי אינטרנשיונל ומפרט, ״כדי למקסם את האנרגיה אפילו יותר בחרנו במוצרי SolarEdge אשר מאפשרים אופטימיזציה של כל פאנל לניצול מירבי של קרינת השמש תוך חיבור כל אחד מהפאנלים הסולאריים ליחידת מיצוי הספק משלו״.

פרויקט סולארי במצפה רמון

 לדבריהם, במאגרי המים טמון פוטנציאל רב במאבק במשבר האקלים. ״משבר האקלים דורש מכולנו חשיבה מחודשת על כלל התשומות וניצולם. מאגרי המים ובריכות הדגים מהווים פוטנציאל גדול לייצור אנרגיה מתחדשת, אשר מוערך בישראל באלפי דונמים, ובכך לייעל את השימוש בקרקע ולהגדיל את חלקן של האנרגיות המתחדשות בתמהיל ייצור החשמל״, אומר חרץ.

הוא מוסיף, ״אנו בשלבי יזום והקמה של עשרות פרויקטים נוספים של מערכות סולאריות צפות על גבי מאגרי מים, אשר חלקן משולבות באגירת אנרגיה ירוקה ואספקת החשמל גם בשעות הלילה. שילוב עם תחומים נוספים כמו תחום האגרו וולטאי הינם מנוע הצמיחה העדכני והעכשווי של עולם האנרגיה המתחדשת. צמיחה זו מאפשרת הקטנת פליטות של גזי החממה, הקטנת קצב ההתחממות הגלובלית ואפילו יכולה להוביל להורדת מחירי החשמל לצרכן הסופי״.

אנרגיה חקלאית

כחלק מהניסיון לפתור את בעיית הצפיפות ומיעוט השטחים בישראל לטובת הקמת מתקנים סולאריים, חברת דוראל הקימה מיזם חדשני שמשלב בין מטע חקלאי לייצור אנרגיה. במסגרת הפרויקט התבצע ניסוי של גידול עגבניות, ולשמחתם הרבה המיזם הצליח. ״החידוש ביוזמה הזו הוא שהיא רואה חשיבות עליונה לסינרגיה בין החקלאות והפקת האנרגיה – הפרויקטים מתוכננים ומוקמים מראש כמיזמים אגרו וולטאיים״, מסביר עו״ד אביטל אופק, מנהל פעילות דוראל בישראל.

מתקני הפאנלים הסולאריים מוצבים בחלקה החקלאית של דוראל, בגובה של כשני מטרים וחצי בין שורות העצים, כשהענפים משתרכים על עמודי המתקנים וצומחים בשיטת הדלייה: ״לצמחים ישנה חשיפה מספקת לשמש והמתקנים מספקים צל במעברים הרחבים עבור הצוותים העובדים. השתילה בשיטת ההדליה מאפשרת שליטה בגובה העץ והכוונת צמיחת הענפים. השליטה בגובה העץ מייתרת את הצורך במנופי הרמה ומאפשרת ביצוע קטיף ותחזוקת החלקה החקלאית תוך חיסכון בעלויות. יש למיזם גרסה נוספת המותאמת לגידולי שדה, שם הקונסטרוקציה הסולארית מותקנת נמוך יותר והפאנלים הסולאריים זזים לפי מיקום השמש״.

גם אופק סבור שהמעבר לאנרגיה מתחדשת קריטי בימים אלו, ״שינויי האקלים הגלובליים מובילים לשינויים קיצוניים במזג האויר הפוגעים לא פעם ביבולים החקלאיים ובתוך כך גם בהכנסתם ומצבם הכלכלי של החקלאיים. המיזם הזה נותן פתרון מרובע: גם מערכת מתקדמת שיודעת לנטר ולסייע במניעת פגעי מזג אוויר, גם אפיק הכנסה נוסף לחקלאים, גם גידול יבולים חקלאים התורמים לביטחון התזונתי וגם ייצור חשמל נקי וירוק לטובת כולנו״, הוא אומר ומדגיש – ״המעבר לאנרגיות מתחדשות הוא צו השעה. שימוש בשטחים חקלאיים באופן דואלי גם לייצור חשמל, תוך השבחת הצד החקלאי, מכשיר שטחים נוספים לייצור חשמל ירוק וכפועל יוצא, הפחתת שימוש בדלקים מזהמים״.