עשרות אלפי בני אדם מכל מדינות העולם התכנסו בשבועיים האחרונים בוועידת האקלים בשארם א-שייח' כדי לקדם את המאבק של האנושות במשבר האקלים. בוועידה העולמית, נציגי המדינות נפגשו כדי לגבש הסכמות על צעדים לבלימת ההתדרדרות לעבר אסון אקלימי וכן להסתגלות לאותן ההשלכות שכבר לא ניתן למנוע. בהתבסס על מסקנות המדע, האנושות נדרשת לצמצם בחצי את פליטות גזי החממה שלה בשבע השנים הקרובות, ולאפס אותן עד שנת 2050 כדי להשאיר סיכוי למניעת הנזקים החמורים ביותר. מרבית הפליטות נובעות משימוש בדלקים מאובנים - פחם, נפט וגז פוסילי שנהוג לכנותו "גז טבעי". 

לכל יום בוועידת האקלים היה נושא מרכזי. אך דווקא ביום שהוקדש לאנרגיה נקייה, התבשרנו שמדינת ישראל חתמה על מסמך עקרונות להבטחת הזכויות הכלכליות שלה במאגר של גז פוסילי בים התיכון. מאגר צידון נמצא ברובו במים הכלכליים של לבנון, והמסמך שנחתם עם שתי החברות המחזיקות ברישיון לפיתוחו נועד לעגן את ההסכמות המדיניות בין ישראל, לבנון וארה"ב מהחודש שעבר.

 

טבעי זה בריא?

נסכם עד כאן: ביום שבו כל העולם היה עסוק בקידום פתרונות של אנרגיה נקייה ומתחדשת, משרד האנרגיה שלנו הכריז על "אירוע יוצא דופן בשוק האנרגיה העולמי", לדברי מנכ"ל המשרד ליאור שילת בהתייחסו למהלך שמקדם קידוחים והפקה של גז פוסילי ממאגר חדש. 

אבל מה הבעיה בעצם? לא למדנו בשיעורי מדעים או בפרסומות של חברת חשמל שגז "טבעי" הוא יותר נקי מדלקים אחרים, ואולי אפילו נחשב מקור של אנרגיה ירוקה? טבעי זה בריא, נכון? יש בהחלט מי שמעוניינים שנחשוב כך. רק צריך לחפש את הכסף. חברות הגז והנפט מחד, ופקידי הגז והנפט במשרד האנרגיה מקדמים יחד אינטרסים של המשך עסקים כרגיל. מתן רשיונות, חיפושים, קידוחי ניסיון, הפקה, שינוע, ובעיקר בעיקר יצוא לחו"ל. זה עיסוקם, מזה הם מתפרנסים, ושם הקידום לתפקידים בכירים שממתינים להם בעתיד.

אז בואו ננפץ את המיתוס. הגז הפוסילי הוא טבעי בדיוק כמו נפט טבעי, פחם טבעי וגם ציאניד טבעי. הגיע הזמן למתג אותו כפי שהוא: גז פוסילי מזהם, בדומה לפחם ולנפט.

לרוב, בשלב הזה בדיון, מתקוממים מגיני הגז וטוענים, בצדק, שהשריפה של גז פוסילי יותר נקייה משריפת פחם וגם פולטת פחות פחמן דו-חמצני – גז החממה האחראי לעיקר ההתחממות שמשבשת את האקלים. בנוסף למיתוג הטבעי מדביקים לגז את הכינוי "דלק מעבר", כלומר דלק שחיוני להשתמש בו עד שאנרגיה מתחדשת תהיה ישימה בהיקף רחב. 

הכל די נכון, אבל באותה המידה, האמת הפוכה לחלוטין. לפי מדדים מסוימים, ההפקה והשריפה של גז פוסילי משחררת כנראה פחות חלקיקים שפוגעים ישירות בבריאות שלנו, אבל הוא רחוק מלהיות חומר שהייתם שמחים שיופק או יישרף קרוב לביתכם. ובהיבט האקלימי, הגז מורכב כמעט בלעדית ממתאן – גז חממה עוצמתי במיוחד, אשר אחראי על כשליש מההתחממות עד כה, על פי הדוח האחרון של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC).

דליפת גז יכולה להיות קטלנית לאקלים

כל גרם של מתאן שדולף לאטמוספירה מבלי להישרף מחמם פי 80 מגרם של פחמן דו-חמצני. דליפות כאלו קורות בכל שלב בתהליך: בקידוחי ניסיון, בקידוחי הקבע, בשינוע, באחסון, במגופים, בהנזלה (הפיכת הגז לנוזל לצורך שינוע בספינות) ובכל התחנות בהן עובר הגז בדרכו.

בצינורות הולכה יש פוטנציאל לדליפות פתאומיות ומשמעותיות עקב תאונות או פגיעה מכוונת, כפי שראינו בפיצוץ הדרמטי בצינורות נורד סטרים הרוסיות בספטמבר האחרון. אפיקי היצוא של ישראל לגז הפוסילי כוללים אין ספור נקודות לדליפה אפשרית. כמעט ואין כיום ניטור של דליפות, כך שהיקפם בפועל לא ידוע. בכל מקום בעולם שבו בוצעו ניטורים התגלו דליפות גדולות בהרבה מן המשוער. מספיקה דליפה של אחוזים בודדים כדי להפוך את הגז הפוסילי לקוטל אקלים גרוע יותר מפחם כאשר מחשבים את השפעת המתאן בנוסף לפליטות משריפת הדלק. צריך להיות ברור שהמערכות המורכבות לייצוא של גז לחו"ל מועדות לדליפות בהיקף מדאיג במיוחד.

שאלה של תעדוף

ומה לגבי הטענה שהגז הפוסילי חיוני כ"דלק מעבר"? נכון, לא ניתן לעבור למקורות אנרגיה חלופיים ירוקים בין לילה, ובישראל צפוי צורך ברזרבות גז מסוימות גם בעשורים הקרובים (לכן יצוא גז לחו"ל זאת פגיעה לא אחראית בעצמאות האנרגטית שלנו), אבל השימוש בגז חייב להיות משלים ומגבה למערכת שמבוססת יותר ויותר על אנרגיות מתחדשות, בעיקר שמש. זוהי אנרגיה הזמינה אצלנו בשפע, וישנם פתרונות ייצור ואגירה מוכחים ויציבים.

 בסופו של דבר, מדובר בשאלה של תעדוף. ממשלת ישראל היוצאת הוכיחה שהיא יודעת לדבר פתרונות אקלים ובו בזמן לקדם ולתעדף בפועל פרויקטים של דלקים פוסיליים שמעמיקים עוד יותר את הבעיה. על ישראל לעצור חיפושים של מאגרים חדשים, להפסיק את יצוא הגז – הרווחים ממילא מגיעים בעיקר לחברות ולא למדינה – ולתעדף פתרונות של אנרגיה מתחדשת.

ובחזרה למאגר צידון שישראל להוטה לגרוף ממנו רווחים – סוכנות האנרגיה הבינלאומית הכריזה כבר לפני שנה וחצי שאין אפשרות לפתח מאגרים חדשים של גז ונפט אם רוצים לעמוד ביעדי הבלימה של משבר האקלים. למרות שנוצרו ביקושים לגז עקב מחסור אנרגיה זמני באירופה השנה, אבל במקביל, מאיצים שם את המעבר לאנרגיות מתחדשות. לפי הפרסומים, משרד האנרגיה מעריך שייקח לפחות 5 שנים של הכנה עד לפיתוח המאגר בפועל. עד אז לא יהיה צורך בגז, וישראל תוסיף על המיליארדים שהיא כבר השקיעה בתחום הגז גם את העלויות הכלכליות והבינלאומיות שנובעות מהימור על הסוס הלא נכון.

על ממשלת ישראל הנכנסת מוטלת האחריות לבחון מחדש את מדיניות האנרגיה של ישראל מתוך אחריות לשלום אזרחיה וביטחונם, לתעדף מחדש את המאמצים וההשקעות לטובת אנרגיה נקייה, זולה, מבוזרת, שמייצרת מקומות עבודה, מצמצמת פערים חברתיים, ומקדמת עתיד שנרצה ונוכל לחיות בו.

הכותב הוא מורה למדעים ופעיל מייסד בתנועת מורים למען האקלים