מהחברה להגנת הטבע, דרך הקמת עמק הצבאים ופארק המסילה בירושלים ועד לסגנית ראש עיריית ירושלים: נעמי צור – מייסדת הפורום הישראלי לעירוניות וקרן ירושלים ירוקה, וראש שדולת ירושלים בת-קיימא, אקטיביסטית סביבתית ירושלמית שהקדישה עשרות שנים מחייה להובלת רבים מהמאבקים הסביבתיים הגדולים והחשובים בישראל – מוכיחה שלקיימות אין גיל. גם היום, כשהיא בת 74 וסבתא ל-14 נכדים, היא לא עוצרת לרגע, כשרק לאחרונה היא קיבלה את פרס בוני ציון למפעל חיים. ״אני מרגישה גאווה עצומה, שמחה ותקווה שהחברה האזרחית תנצח״, היא מספרת.
הכל התחיל כשצור עלתה מאנגליה לישראל לפני מלחמת ששת הימים. ״בחרתי לעלות ארצה לפני הלימודים באוניברסיטה כדי לרכוש את השפה העברית. בלימודי ארכיאולוגיה ולימודים קלאסיים הכרתי את בעלי חיים צור ז״ל, מלחין, כנר ועיתונאי. באותם ימים הייתי גם זמרת, והופענו יחד עבור חיילים בימי המלחמה״, היא נזכרת. בשנת 1968 השניים התחתנו, וצור המשיכה ללימודי תואר בבלשנות שנקטעו לטובת עבודה שלקחה על עצמה בכתיבת מילון. בתקופה זו, נולדו לה גם 4 ילדים.
בשנת 1996 בעודה בת 40 חייה השתנו, כאשר הפכה מבלשנית לפעילה סביבתית. ״אחרי עבודה ברשות העתיקות הגעתי לנהל את החברה להגנת הטבע בירושלים וחיי השתנו. נכנסתי לעולם חדש, והתחלתי להתמודד עם אתגרי הסביבה בעיר ירושלים, שזו עיר שאני אוהבת בכל ליבי״, היא מספרת, ״ניהלתי את החברה במשך 12 שנים והשפעתי על כל המבנה והתנהלות שלה בעיר. בניתי שותפויות עם ארגונים, ויחד איתם הובלתי מאבקים חשובים״.
הישגים בסביבה ובקהילה
אחד מהמאבקים הגדולים עליהם היא חתומה, הוא המאבק להקמת עמק הצבאים ופארק המסילה בירושלים. ״הצלחנו למנוע בנייה בעמק הצבאים, להפוך את היוצרות וליזום תכנון של פארק הצבאים. בנוסף, הפכנו את קו הרכבת הנטוש לפארק המסילה, שהיום הפך לאחד המקומות המבוקשים בעיר. ממקום מוזנח שאנשים ברחו ממנו, היום כולם רוצים לגור בקרבתו״, היא אומרת ומוסיפה, ״הצלחנו לייצר שם אף חיבור בין קהילות – בין יהודים, ערבים, מוסלמים ונוצרים. כולם נפגשים על המסילה ברב קיום נהדר. יש לכך גם הישג סביבתי, שכן הפארק תורם לאוויר נקי וחיבור בין שטחים פתוחים״.
מאבק חשוב נוסף אותו הובילה, הוא המאבק להגבלת הבנייה בהרי ירושלים. ״נקודת המחלוקת הייתה איך למנוע יציאה מגבולות הבינוי של העיר, ולא לגזול שטחים פתוחים, מעיינות ויערות מתוך חמדנות נדל״נית. ניצחנו את המאבק הזה בזכות עובדות״, היא אומרת ומרחיבה, ״עליתי על כך שראש עיריית ירושלים פרסם שני דוחות סותרים, אחד מהם אמר שנדרש רכבת קלה ויש הרבה עתודות בנייה בתוך גבולות העיר, והשני טען שנדרש כביש טבעת ולבנות מחוץ לגבולות. בסופו של דבר הוכחנו שאי אפשר להצדיק בנייה מחוץ לגבולות הבינוי. כך מנענו בנייה של 20 אלף יחידות דיור בין אזור מבשרת לרכס לבן״.
בעקבות ההצלחה וההישגים שלה, ראש עיריית ירושלים לשעבר ניר ברקת הזמין אותה להצטרף לרשימה שלו, ומשנת 2008 היא כיהנה כסגנית עיריית ירושלים במשך 6 שנים: ״בתפקיד הצלחתי לקדם מימוש ניצחונות קודמים כמו השקעה בתשתיות ובפיתוח של פארק עמק הצבאים, ומניעת זחילת הבנייה מחוץ לגבולות העיר. קידמתי את ירושלים ברמה הבינלאומית ויצרתי שיתופי פעולה עם הערים הגדולות בעולם. הובלתי תכנית לטבע עירוני בירושלים והפכתי את ההגנה על 150 אתרי טבע לסטטוטורית. בנוסף, הקמתי רשת עולמית לעליה לרגל ירוקה לעיר. כל זה לא קרה ביום אחד, אבל לאט לאט השינוי הוטמע והתפתח״.
אפשר לדאוג לעתיד עירוני טוב במדינת ישראל
מאז שנת 2014, היא מובילה מספר ארגונים סביבתיים משפיעים. ״הקמתי ארגון שצמח מהנוכחות שלי כסגנית ראש העיר בכנסים סביבתיים של האו״ם, הפורום הישראלי לעירוניות. לפי הערכות האו״ם, בסוף המאה כ-90% מהאוכלוסייה בעולם יגורו בערים, ובישראל אנו מובילים בנתונים כבר כיום״, היא מתארת ומדגישה, ״יחד עם משרדי הממשלה אנו פועלים למציאת פתרונות של שמירת טבע בסביבה עירונית. כדי להתמודד עם משבר האקלים בישראל, הקיימות העתידית שלנו תלויה בקיימות העתידית של הערים שלנו. כדי שזה יקרה, המדינה צריכה לקחת אחריות לקיימות העירונית״.
במקביל, היא הקימה גם את קרן ירושלים ירוקה. ״זו עמותה דרכה אני פועלת בנושאים סביבתיים חשובים. כדי לגייס משאבים לעמותה יצרתי מודל קואופרטיב פילנתרופי, כאשר כל החברים בקרן מקיימים אותה כלכלית באמצעות תשלום חודשי של 75 שקלים. יחד בנינו קבוצה שמחליטה על סדר היום של העמותה, באופן דמוקרטי שמשתף כל חבר בהליך קבלת ההחלטות״, היא מספרת ומדגימה, ״יחד למשל הקמנו מרכז קיימות בשכונה החרדית רוממה המכיל חממה, גינה, גג סולארי, גג לגידול מזון וגג קהילתי. אנו פועלים גם בשיתוף הקהילה האתיופית בקריית מנחם. הקמנו שדולה אזרחית שתשפיע על הגורמים שקובעים כיצד ירושלים תתנהל בהיבטי קיימות ומשבר האקלים, בעירייה ובממשלה. הצלחנו לייצר כוח אזרחי חוצה מגזרים״.
גם אחרי שנים של עשייה מרובה, צור מצליחה להישאר חדורת מטרה, וממשיכה לפעול בתחום, ולתרום מהידע שלה במגוון כנסים ואירועים; כך למשל – בחודש שעבר היא השתתפה בפאנל 'שיח מתורבת' בנושא בזבוז מזון ותרבות הצריכה.
לדבריה היא העשייה ממלאת אותה בגאווה ובתקווה, ״יש לי צוות נפלא ואני מרגישה זכות גדולה לעסוק בתחום חשוב שכזה, בו אני משמיעה את קולי. יחד עם הצוות הנפלא שלי הצלחנו ליצור קהילה כל כך חיובית, ירושלמים מכל המגזרים שרוצים את טובת כולם. יש כאן צדק חברתי. אני מרגישה גאווה עצומה, שמחה ותקווה שהחברה האזרחית החיובית תנצח כנגד הכוחות השליליים. אני מאמינה שאפשר לדאוג לעתיד עירוני טוב במדינת ישראל שישמור על הסביבה, החברה והכלכלה ביחד״.
המפגש הבא של 'שיח מתורבת' יתקיים ב-2.1 ויעסוק בקשר בין בטחון תזונתי לצדק אקלימי.