שונית האלמוגים באילת הינה שמורת טבע מיוחדת בנוף הישראלי ובעלת חשיבות אקולוגית עולמית. מדובר בשונית האלמוגים הרדודה הצפונית בעולם המשמשת אזור שיקום קריטי של מיני בעלי חיים ימיים בסכנת הכחדה חמורה. מתנה אקולוגית ייחודית לישראל שהולכת ונהרסת. בדומה לשוניות אלמוגים נוספות בעולם, גם זו הישראלית סובלת מהרס הדרגתי כתוצאה מסערות שפקדו את האזור וכמובן כתוצאה מפעילות האדם שהתגברה באזור בשנים האחרונות.
בדו"ח מפורט של המשרד להגנת הסביבה שנכתב לאחר ביצוע ניטור מעמיק באזור, נמצא כי במפרץ אילת יש אלמוגים שבורים, כיסוי חול שהורחף על ידי הגלים, וכן פגיעת פסולת חסרת תקדים בהיקפה. בשורה התחתונה: חלה הפחתה של כ-22% בשטח האלמוגים בשונית.
בהיבט מזג האוויר, כמה גורמים המשפיעים על בריאות הסביבה הייחודית: הראשון, עליית טמפ' המים בשנים האחרונות שהגיעה לשיא של 29 מעלות. נתון שמושפע באופן ישיר מאותם תהליכים המאיצים את מגמת ההתחממות הגלובלית ומאפיינים גם את האזור שלנו. נזכיר שגם זה קשור באופן ישיר לפעילות האדם ולזיהום האוויר ברחבי העולם. עליית טמפ' מי הים גורמת לשינוי בכמות נוטריאנטים שונים (חנקן וזרחן) ובכך מופר האיזון העדין בין המינים השונים שחיים בשמורה.
עוד נזכיר בהקשר זה את הסערה שהיכתה בעיר הדרומית במרץ 2020 וזרעה הרס רב בעיר כמו גם בשונית באופן ישיר. בהיבט הפסולת, במספר סקרי פסולת שבוצעו על ידי המרכז לחקר ימים ואגמים והמשרד להגנת הסביבה, נמצאה כמות פריטי זבל הגבוהה פי 1000 מריכוזי הפסולת בעומקים דומים בים התיכון. רוב פריטי הפסולת שנמצאו קשורים למתרחצים בחופים: כלים חד פעמיים, בקבוקי פלסטיק, שפורפרות קרם הגנה וכו. נמצאו גם פריטים שנסחפו באותה סערה שפקדה את האזור כאמור במרץ 2020.
עליית טמפרטורות מי הים שעוד תימשך על פי התחזיות, והגדלת כמות הפסולת הצפויה כתוצאה מחזרת התיירות במלואה לעיר עם סיום הסגרים, עלולות לגרום להמשך ההרס הנרחב של השונית. לרשימת גורמי הסיכון יש להוסיף גם את הסכם חברת קצא"א עם איחוד האמירויות שעל פי הצפי יאפשר עלייה של מאות אחוזים בתנועת מכליות הנפט באזור. במקרה כזה הסיכוי לדליפות חומרים רעילים ואסון אקולוגי שיחריב את השמורה הנדירה גבוה מאוד. אלו נזקים שלא נוכל להתמודד איתם - וחבל כי זאת באמת אחת הפנינות האחרונות שנשארו בעומק הים.