לפני כשנתיים וחצי, בשעה ארבע לפנות בוקר צלצל הטלפון של נדב מנסדורף. על הקו היה ערן אורן, עם בשורה מרעישה, שתשנה מעתה את חייו ואולי את חייהם של כל היצורים החיים עלי אדמות: "נדב, נראה לי שמצאתי את הפתרון לבעיה הכי גדולה שיש כרגע בעולם". הבעיה שאליה התכוון אורן היא פליטת הפחמן לאוויר, אחד הגורמים העיקריים להתחממות הגלובלית ולמשבר האקלים. כמות הפחמן המזהמת המצטברת באוויר מדי שנה עומדת על כ- 20-25 מיליארד טון. האם הבשורה שתתן תקווה לכדור שלנו תצא דווקא מישראל?
לאותו רגע מכונן של "אאוריקה מצאתי!" קדמה עבודה שנמשכה כ-5 שנים. ערן אורן, פיזיקאי, יוצא מערכת הביטחון, בוגר מכון ויצמן ותלפיות, שעסק בשנים האחרונות בבניית סטארטאפים ובפיתוח מכשור רפואי, מספר שהיה בעבר סקפטי לגבי שינויי האקלים. "במשך שנים לקחתי בזהירות את מה שאומרים בנושא, אבל כשהתחלתי להתעמק בתחום גיליתי שלא מדברים על זה באופן מספיק קיצוני, והמצב הרבה יותר גרוע ממה שנדמה לנו", אומר אורן.
נראה כי ההבנה הזו מחלחלת אט אט לפוליטיקאים והמושכים בחוטים. אחד הדברים הראשונים שעשה ביידן עם כניסתו לבית הלבן היה לחזור להסכם האקלים שנחתם בפריז ב-2015 שממשל טראמפ יצא ממנו בטענה כי משבר האקלים לא אמיתי. במסגרת הסכם פריז, כ-200 מדינות התחייבו לצמצם את פליטות גזי החממה שתורמות להתחממות הגלובלית ואליהן הצטרפה גם מדינת ישראל. אלון מאסק, האיש העשיר בעולם והמייסד של החברות טסלה וספייס X ואחרות, הודיע בתחילת השנה שיעניק פרס של 100 מיליון דולר לטכנולוגיה הטובה ביותר ללכידת פחמן דו חמצני.
האנושות פולטת לא מעט גזי חממה: פחמן דו-חמצני, מתאן וניטרוס אוקסייד, כאשר הפחמן הוא העיקרי והמוביל ביניהם. אנחנו פולטים בין 40-55 מיליארד טון כל שנה, בשל גורמים כמו: תחבורה ציבורית, חקלאות, תעופה, ועוד. כמחצית מתוך חמישים מילארד טון בשנה, נקלטים חזרה באוקיינוסים, בעצים (עוברים תהליך של פוטוסינתזה) או חוזרים לקרקע וכמחצית מפליטת הפחמן נשארת באטמוספירה, מה שגורם לכאוס של שריפות, שטפונות וכו', ככל שכמות הפחמן עולה, הכאוס הזה יילך ויחמיר.
.
"לא רחוק היום שבו נתחיל לחוות קטסטרופות"
נדב מנסדורף, מנכ"ל High Hopes מסביר שבחדר ממוצע יש 0.042% פחמן דו חמצני כאשר לפני 100 שנה היה 0.028% ולא רחוק היום שבו נגיע ל 0.045% ואז כבר נתחיל לחוות קטסטרופות. "כדור הארץ הוא כמו אישה חולה, שמעלה חום ומרגישה חולשה אך היא ממשיכה לתפקד (בניגוד לגבר, מסביר מנסדורף) אבל כשהחום יגיע כבר ל-39-40 היא עלולה להגיע לבית חולים ולקרוס. אותו דבר כדור הארץ. כדור הארץ חולה והחום שלו עולה וזה מתחיל להיות מסוכן", אומר מנסדורף.
ועד היום לא נמצא פתרון לבעיה?
"בשיחה ההיא שנמשכה אגב שעות, ערן אמר לי שהאנושות מסתכלת על הבעיה בזווית לא נכונה, כי אמנם במשך לא מעט זמן מנסים להוריד פחמן אך בצורה לא יעילה מספיק במונחים של כמות ועלות. בכל העולם מתמקדים בלמצוא פתרונות לזיהום עתידי אבל לא למה שמצטבר. עיקר המיקוד הוא באנרגיה חליפית, אבל היום ברור לכולם שאם לא נוריד פחמן לא יעזרו לנו האנרגיות החליפיות".
הפתרונות ללכידת פחמן הקיימים כיום בעולם הם יקרים, דורשים משאב נדל"ני עצום ולא מאפשרים להוריד מספיק פחמן מהאויר. לפני כחודש החל לפעול באיסלנד המפעל הגדול בעולם ללכידת פחמן דו חמצני מהאוויר ושמירתו מתחת לאדמה. המפעל הוא שלוחה של חברת Climeworks השוויצרית אשר פיתחה את הטכנולוגיה, וצפוי להתמודד עם עד 4,000 טון בשנה, שווה ערך לפליטות השנתיות של כ -790 מכוניות. המפעל באיסלנד שעלות בנייתו מגיעה ל-15 מיליון דולר, מורכב משמונה מכלים גדולים שמשתמשים במסננים ומאווררים ללכידת פחמן דו חמצני.
חברה קנדית בשם Carbon Engineering, אשר גייסה כ-110 מיליון דולר, בונה טכנולוגיה הלוכדת ישירות CO2 מהאוויר ומאחסנת אותו כגז דחוס או יוצרת דלק כמעט ניטראלי. החברה בונה כרגע את מפעל לכידת האוויר הישיר הגדול ביותר בעולם בדרום מערב ארה"ב, שכאשר יפעל, טוענת החברה, הוא עשוי לסלק מדי שנה יותר ממיליון טון פחמן דו חמצני מהאטמוספירה, שווה ערך ל- 40 מיליון עצים בוגרים.
מה הפתרון ש- High Hopes מציעה לבעיה?
"לפחמן דו חמצני יש תכונה חשובה ביחס לגזים אחרים באטמוספירה - הוא קופא במינוס 80 מעלות. מכיוון שככל הטמפרטורה נמוכה יותר קל יותר לתפוס פחמן דו חמצני, חשבתי שאם נוכל למצוא טמפרטורה קרובה למינוס 80 מעלות, נוכל במעט אנרגיה יחסית, להקפיא וללכוד אותו. הבנתי שיש מקום כזה שבו נוכל להשתמש במשאבים זמינים להוריד את הפחמן, מקום שיש בו רוח ופחמן בשפע ובחינם והטמפרטורה היא קרוב למינוס 80 מעלות – המקום הזה הוא כ- 15 ק"מ מעל הקרקע. הרעיון הוא להשתמש בטכנולוגית בלונים זולה משמעותית יחסית למפעלים הקיימים, שכבר פותחה על ידי שחקניות מגוונות כגון גוגל, נאס"א ואחרים, ולהשתמש בה להעלות בלון לאוויר וללכוד את הפחמן", אומר אורן.
"אותה שיחה בארבע לפנות בוקר התחילה רכבת הרים מטורפת", מספר מנסדורף, "אחריה נפגשנו עם פיזיקאים ומדענים בעולם וביקשנו מהם לבוא ולהגיד לנו איפה אנחנו טועים ומה לא נכון בקונספט שלנו. כולם, ללא יוצא מן הכלל, הגיבו באותה הצורה: אמרו שזה הזוי אבל הם לגמרי בפנים".
נדב מספר כי בתחילת הדרך הרעיון היה נראה להם כל כך הזוי שהם מימנו את הניסויים בעצמם במשך השנה הראשונה בהמשך הם גייסו מספר השקעה של מספר אנשי עסקים שהבינו שיש כאן יוזמה די חשובה.
"היו שאלות שלא ידענו את התשובות עליהן, איפה יש פחמן, מה ריכוז הפחמן בגבהים שונים, כמה אנרגיה התהליך ידרוש ועוד שאלות רבות. כך לדוגמא, כשהתמודדנו עם השאלה האם יש בכלל פחמן בגובה הזה? מצאנו דו"ח של נאס"א מלפני כעשרים שנים שאישר לנו שיש פחמן בגובה הזה, אז סימנו וי על הנחת היסוד והבנו שתיאורטית זה עובד, אבל לא רצינו לסמוך על דו"ח אלא לוודא שכל השאלות קיבלו מענה בניסויים בשטח. בשלב זה ערן עבר לגרמניה והתחלנו לעשות ניסויים ולהפריח בלונים, מכיוון שאי אפשר לעשות את זה בישראל, כי הצבא יוריד לנו אותו או שהוא ינחת באירן והם פחות בעניין של התחממות גלובלית או שיתוף פעולה איתנו, אז הקמנו חברת בת בגרמניה, שמובילה בטכנולוגיה ירוקה וגם קיבלה אותנו בחיבוק חם".
"זה מאמץ גלובלי, יש מספיק פחמן לכולם"
לפני כ-5 חודשים הצליחה חברת High Hopes בניסוי שנערך בגרמניה ללכוד פחמן ישירות מהאוויר בעזרת הבלון. "זה מרגש ומעניק לנו תחושה של שליחות עצומה לדעת שייתכן ואנחנו מחזיקים את אחת הטכנולוגיות היחידות בעולם לפתרון של תפיסת פחמן מהאוויר", אומר מנסדורף.
אחד היתרונות הבולטים שמציעה הטכנולוגיה של High Hopes הוא היותה כלכלית ויעילה. העובדה שפליטת הפחמן היא גלובלית, דורשת שפתרונות ללכידת פחמן לא יהיו לוקאליים אלא כלל עולמיים. הבעיה הכי גדולה שהעולם מתמודד איתו בסוגיה הזו היא בעיית העלות. כיום העלות הממוצעת להורדת טון פחמן מהאוויר עומד על כ-1000 אירו לטון. במחירים כאלו הכלכלה העולמית לא יכולה לעמוד בנטל. "היתרון המשמעותי ביותר של הפתרון הוא ביכולת להוריד כמות עצומה של פחמן ובמחיר הגיוני במודלים העסקיים הקיימים כיום. ביעד הראשון שלנו אנו מכוונים למחיר של כ-250 דולר לטון, ובהמשך אנו מכוונים להוריד כמות של טון פחמן ביום לכל בלון ושם מכוונים למחירים של 40-55 דולר לטון, זה מחיר שהכלכלה העולמית יכולה לשלם", אומר מנסדורף.
אורן מספר שכשהגישו פטנט על הרעיון שהגה, בוחן בינלאומי בדק את הפטנט ואישר להם שאף אחד לא חשב על הכיוון הזה. "הזהירו אותנו ושאלו מה יקרה אם מישהו יגנוב לנו את הפטנט, אבל אנחנו אומרים לכולם זהו רעיון לא פשוט ויש לנו פטנט אז יהיה קשה לגנוב אבל חשוב לזכור שזהו מאמץ גלובלי ויש מספיק פחמן לכולם", אומר אורן ומוסיף שבכל חודש הם מקיימים ישיבה שכותרתה: "למה צריך לסגור את החברה"? אך ככל שהם מתקדמים, הרעיון שהיה נדמה כהזוי הופך למציאות, השמועה מתפשטת, ולדברי מנסדורף, שם החברה כבר התגלגל אפילו למסדרונות הבית הלבן. לאחרונה הוזמנו מנהלי החברה לפגישות עם ראש הממשלה נפתלי בנט, ושרים בכירים טרם הפגישה של ראש הממשלה בנט עם נשיא ארה"ב.
כיום החברה נמצאת במגעים עם גופים בינלאומיים מובילים ושיתופי פעולה ובמו"מ עם מספר גופים מוסדיים בארץ ובעולם להצטרפות לסבב השקעה במיזם, בתקווה שישאיר עולם נקי יותר לדורות הבאים. בשבוע הבא תפתח כאמור ועידת האקלים בגלזגו, אליה יגיעו ראשי ממשלה ונציגים מכ-200 מדינות שיעסקו בסוגיית האקלים והדרכים למנוע את ההתחממות הגלובלית, אל הועידה הוזמנו גם נציגי high hopes שיציגו את הפתרון שלהם לסוגיית הפחמן המורכבת.