הים שלנו מלא בפסולת, ברובה פסולת פלסטיק, אשר פוגעת במערכות האקולוגיות ובבעלי החיים הימיים; אך כמה מהפסולת הזו היא למעשה ציוד דיג? על פי המחקר המקיף ביותר אי פעם בנושא, ציוד דיג מסחרי באורך כולל שיכול להימתח עד הירח ובחזרה, מושלך לים בכל שנה.

 המחקר שפורסם בשבוע שעבר, מצא כי כמויות מדהימות של ציוד דיג אבוד, מושארות בים ובעלות השלכות קטלניות על החיים הימיים. בין הציוד, כ-25 מיליון מלכודות מסוגים שונים ו-14 מיליארד קרסים, וכן מספיק רשתות דיג כדי לכסות את כל שטח סקוטלנד. לדברי החוקרים אם כל סוגי הרשתות והחוטים המצויים בים היו קשורים זה לזה, היה ניתן להקיף באמצעותם את כדור הארץ 18 פעמים.

לדברי אחת ממחברות המחקר, ד"ר דניס הרדסטי, מסוכנות המדע CSIRO של ממשלת אוסטרליה, לממצאים הללו "יש מחיר בלתי נתפס של מקרי מוות לא ידועים שעלולים לגרום להשפעות ברמת האוכלוסייה על חיות הבר הימיות." במסגרת המחקר ראיינו החוקרים 451 דייגים מסחריים ב-7 מדינות שונות על הציוד שהולך לאיבוד או מושלך לים, את התשובות הם התאימו לנתונים על כמות הדיג בעולם כדי להבין את סדר הגודל של פסולת הדיג העולמית.  

בחישוב נמצא כי אל אוקיינוסים ברחבי העולם מתווספים מידי שנה כ-

  • 78,000 ק"מ מ"ר של רשתות הקפה ורשתות זימים
  • 215 קמ"ר של רשתות מכמורת 
  • מעל ל-16 מיליון ק"מ של מערכי חכות
  • 13 מיליארד קרסים בקו ארוך
  • 25 מיליון מלכודות 

לדברי החוקרים, העידו הדייגים כי לרוב אובדן הציוד  נגרם בשל מזג אוויר גרוע וציוד שלא מאובטח כראוי או בשל הסתבכות הציוד עם כלי שיט אחרים. ד"ר הרדסטי מסבירה כי מכיוון שרשתות נועדו לתפוס ולהרוג בעלי חיים, ציוד אבוד ימשיך ללכוד חיות בר ולפגוע במשך שנים כאשר הוא צף באוקיינוס, שוקע לקרקעית או נשטף לחוף, "אלו ציפורים, צבים, לווייתנים, כרישים, דולפינים ועוד" היא אמרה, והוסיפה כי כאשר דגים נתפסים אף לא נאכלים זה הופך גם לבעיה של ביטחון תזונתי שכן מדובר למעשה במזון אבוד.

"צורה קטלנית במיוחד של זיהום פלסטיק"

קלסי ריצ'רדסון, המחברת הראשית של המחקר, אמרה כי ההערכות המפורטות בו צריכות לסייע למנהלי דיג, מגזר הדיג המסחרי ואנשי שימור למצוא פתרונות טובים יותר. לדבריה, הרשתות הוסיפו לבעיה העולמית של זיהום פלסטיק ימי. לפי הרדסטי, הפתרונות הקיימים כוללים – רכישת ציוד חדש שנוטה להיות מאובטח יותר ולכן יצמצם את האובדן, הצמדת תוויות שיוך לציוד, וייעוד מתקני איסוף חינמיים בנמלים כדי לאפשר לדייגים להשליך רשתות בלתי ניתנות לשימוש בבטחה.

בראיון לגרדיאן, התייחס ריצ'רד לק, ראש מחלקת האוקיינוסים בארגון הסביבה WWF, למחקר ואמר: "הנתונים האלה עוצרי נשימה. זה מאפשר להבין את קנה המידה הנורא של הבעיה והצורך הדחוף לטפל בה. רשתות רפאים - כפי שהן ידועות - הן צורה קטלנית במיוחד של זיהום פלסטיק לכל החיים הימיים שאכפת לנו מהם. ברגע שהרשתות האלה אובדות, הן לא מפסיקות לדוג".

לק אמר כי אמנת זיהום פלסטיק עולמית שנמצאת כעת במשא ומתן באמצעות האו"ם נדרשת כדי לטפל בבעיית רשתות הרפאים "ברמה עולמית כדי לוודא שמדינות אחראיות" באמצעות דיווח שקוף ותווית של ציוד דיג. "זה משפיע על כל המדינות - לא רק על המקומות שבהם הציוד הולך לאיבוד. הציוד הזה יכול לנדוד ברחבי האוקיינוסים ולהמשיך לתפוס דגים ולסבך מינים מאוימים".

ההערכות האו"ם מזהירות כי עד 2050 תהיה בים יותר פסולת פלסטיק מאשר דגים, כאשר מרבית פסולת הפלסטיק הימית היא פסולת דיג. במחקר שבוצע בישראל לאחרונה ופורסם על יד המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והמכון לחקר ימים ואגמים,  נמצא כי פסולת פלסטיק נמצאה בקיבותיהם של 100% מצבי הים שנבדקו. 90% מהפסולת הימית בישראל היא פסולת פלסטיק, ברובה פסולת דיג אשר היתה המקור המרכזי לפגיעות בצבים ב-20 השנים האחרונות.