משבר האקלים הפך בשנים האחרונות ממושג מדעי למציאות מוחשית. הטמפרטורה הממוצעת הנמדדת על פני כדור הארץ עולה, שוב ושוב נשברים שיאי טמפרטורה במקומות רבים בעולם, ואנו חווים אירועי מזג אוויר קיצוניים, הרס מערכות אקולוגיות ופגיעה במגוון הביולוגי. המשבר כבר כאן, והוא בכל מקום.

השבוע אנחנו מציינים את יום כדור הארץ (22.4) שמטרתו להעלות את המודעות להשפיע על הסביבה באמצעות הפעולות היומיומיות שלנו. התערוכה "זה מתחמם – האקלים, המשבר ואנחנו", המוצגת במוזאון הטבע בתל אביב, מציגה מידע מדעי עדכני בנושא שינויי האקלים והשפעת המשבר עלינו ועל הטבע סביבנו, בישראל ובעולם, וקוראת למבקרים בה להצטרף למאמץ המשותף לבלימת משבר האקלים באמצעות הצעות פשוטות לשינוי הרגלים וסגנון חיים ולהרחבת מעגלי הדיון הציבורי בנושא.

הנושא של משבר האקלים מורכב מבחינה מדעית וקשה להתמודדות מבחינה רגשית. מדובר בנושא טעון, המעמיד את המבקרים בתערוכה בפני אמיתות לא פשוטות לגבי אורח החיים של כולנו ולגבי ההשלכות שלו.  אז איך בכל זאת מדברים על הנושא החשוב הזה ומעלים את המודעות? כדי לשוחח עם ילדים, בני נוער ובכלל הקהל הרחב, על משבר האקלים אנחנו כדאי לאמץ את הקווים המנחים המפורטים להלן, שהוגדרו על ידי הוועדה הבין-ממשלתית לנושא שינויי האקלים (ה- IPCC):

  1. התייחסו לגיל ולאופי של בני שיחכם
    תלוי בגיל ובאופי, ישנם ילדים, ולעיתים גם מבוגרים, ששיחה על שינויי אקלים יכולה להיות מאוד מפחידה עבורם. במקרים אלה עדיף להתמקד רק בחינוך להתנהגות סביבתית אחראית, מבלי לדון בעתיד המאיים.
  2. בררו מה יודעים בני שיחכם והתחילו את השיחה מנקודה זו
    ילדים קולטים מידע רב מהסביבה, ולא תמיד אנו, המבוגרים, ערים לכך. לכן, כדאי לברר מה הילדים יודעים, מה הם שמעו על משבר האקלים, לתקן טעויות ותפיסות שגויות ולהרחיב את הידע הקיים.
  3. התייחסו לא רק לידע, אלא גם לרגשות
    עבור רבים, לא רק ילדים, שינויי האקלים הצפויים מהווים איום מפחיד ומדכא לעתיד. חשוב להתייחס לרגשות אלו ולמקד את השיחה בערוצים שבהם אנחנו יכולים לפעול, במה שכן ניתן לעשות ולשנות; חשוב להפיח כמה שיותר תקווה ולהניע לפעולה.
  4. הסתמכו על המדע ועל דברי מדענים; אלו הם מקורות מידע אמינים
    הבהירו שבקהילה המדעית קיימת תמימות דעים בנוגע לשינויי האקלים, הזכירו גם שהמדענים סבורים שעוד לא מאוחר לפעול כדי לבלום אותם.
  5. דברו על העולם האמיתי, לא על רעיונות מופשטים
    "העובדות הגדולות" של שינויי האקלים (טמפרטורות ממוצעות, ריכוז פחמן דו-חמצני וכו'), חשובות לשיח המדעי ולקבלת החלטות, אך חסרות משמעות לאדם שאינו בתחום. לכן, התחילו את השיח עם בני שיחכם בנושא שמשותף להם ולכם והשתמשו בדוגמאות מוכרות מהחיים.
  6. התחברו למה שחשוב לבני שיחכם
    על פי מחקרים, העמדות לגבי שינויי אקלים מעוצבות, בראש וראשונה, על ידי העמדות הפוליטיות והערכים של האנשים, ופחות על ידי הידע המדעי שלהם. לכן, התבססות על ערכים המקובלים באופן גורף או על נקודות של עניין מקומי תגביר, ככל הנראה, את מידת הקשב לדבריכם.
  7. ספרו סיפור אנושי
    מרבית האנשים רואים את העולם דרך סיפורים ואנקדוטות, ולא דרך מספרים וגרפים. לכן, בניית השיחה כסיפור והדגשת הצד האנושי שמאחורי המדע יאפשרו לכם להציג את המידע בצורה סיפורית מושכת.
  8. דברו על מה שאתם כן יודעים
    חוסר ודאות הוא מאפיין של מדע האקלים, שאין להתעלם ממנו או להסיטו הצידה. עם זאת, הוא יכול להיות אבן נגף בשיחות עם אנשים שאינם מדענים או עם מפקפקים. לכן, חשוב להתמקד, קודם כל, במה שאנחנו יודעים לפני שנדון במה שאנחנו לא יודעים או לא בטוחים לגביו, כדי להדגיש את התחומים שלגביהם יש הסכמה מדעית גורפת.
  9. המחישו באמצעים החזותיים היעילים ביותר שזמינים לכם
    בחירה של תמונות, סרטים או איורים חשובה לא פחות מהמלל, אם לא יותר.
  10. היו כנים
    ככל שתהיו כנים ואמינים יותר, כך תוכלו להסביר, לשכנע, ולגייס את בני שיחכם טוב יותר להתמודדות עם שינויי האקלים ושאר האתגרים הסביבתיים של המאה ה-21.

תערוכת "זה מתחמם" (צילום: דור קדמי)
המחשה חזותית חשובה לא פחות | צילום: דור קדמי

הכותבת היא ד"ר יעל גבריאלי מנהלת האגף לחינוך ותקשורת מדע במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. המוזיאון מציע סדרת סיורים חדשה ומותאמת לגילאי 10 ומעלה, בהם ייחשפו המבקרים לכל האספקטים והאתגרים במשבר האקלים, וגם להזדמנות שיש לנו כאנשים פרטיים לבלום את השינויים הגורמים למשבר ולצמצם את פגיעתו, בנו ובסביבה. לפרטים נוספים>>