עם עליית המודעות לשינויי האקלים, ולהשפעתנו עליהם, יותר ויותר צרכנים מבקשים להקטין את טביעת הרגל הסביבתית שלהם. צרכנים רבים מעדיפים לרכוש מוצרים 'ירוקים', ואף מוכנים לשלם על כך יותר, כך למשל מחקר אמפירי שפורסם במגזין האקדמאיSustainability מצא כי צרכנים מוכנים לשלם עד 20% יותר עבור פריט לבוש ידידותי יותר לסביבה. ההתנהגות הצרכנית כמובן משפיעה גם על החברות שמודעות לרצון הצרכנים והעדפותיהם בתחומי הסביבה והאקלים ולאחרונה, מפרסמות ומשווקות לצרכנים יותר מוצרים 'ירוקים' או מוצרים ממוחזרים כדי להראות שהן גם פועלות לשמירה על הסביבה. אבל לקנות מוצר ירוק לכאורה, זה לא תמיד מספיק, אז איך עוד אנחנו כצרכנים יכולים להשפיע בבחירות שלנו על חברות ויצרניות ולהקטין את ההשפעה השלילית שלנו על כדור הארץ? הנה כמה דרכים:
- לקנות פחות
בכלכלה מעגלית הדגש הוא קודם כל על שימוש מופחת בחומרי גלם חדשים ושימוש בחומרי גלם משניים שנמצאים כבר במעגלי הייצור. הפעולה הבסיסית ביותר שכל אחד ואחת מאתנו יכולים לעשות במעמד הרכישה היא לעצור רגע ולשאול את עצמנו – האם אני באמת צריך עוד מוצר חדש? האם אני יכול להשיג מוצר דומה ביד שנייה, לשאול ממכר או פשוט לוותר על המוצר אם אין בו צורך אמיתי? אל תתביישו להחזיר את המוצר למדף, או לנטוש את סל הקניות באתר. - לשכור במקום לרכוש - יש הרבה דברים שאנחנו צריכים, אבל לא חייבים לרכוש את המוצר עצמו בשביל לעשות בו שימוש. אנחנו יכולים לבחור בצריכה חכמה ולרכוש מחברות שמציעות שירות במקום מכירת מוצר. במודל עסקי מעגלי של שירותיות וביצוע, במקום שהחברה תמכור את המוצר והלקוח הופך להיות הבעלים שלו, היא מאפשרת ללקוח לעשות שימוש במוצר רק כשיש לו צורך והבעלות על המוצר נשארת אצל החברה. הדבר הזה מעודד חברות לייצר מוצרים עמידים ואיכותיים יותר שכן – היא הבעלים של המוצר והאחראית לטיבו ולתחזוקה שלו.
דוגמה טובה לכך היא מודל השכרת רכב כמו זה של CarToGo או 'אוטו-תל' של עיריית תל אביב, המאפשר לשכור את הרכב ולשלם רק לפי הזמן והמרחק שאנו נוהגים. כלומר, הרבה אנשים משתמשים ברכב אחד. במצב בו יותר אנשים ישתמשו ברכב כשירות, נראה פחות מכוניות על הכביש, נפחית את זמן הפקקים, נייצר פחות מכוניות. מעבר לזה, דמיינו איך העיר והשכונה שלנו יראו במצב שבו היינו עושים שימוש ברכב רק כשאנחנו צריכים וזאת במקום להחזיק רכבים שעומדים רוב היום על שפת המדרכה ומכערים את נוף העירוני. במחקר אקדמי שהעריך את היתרונות הסביבתיים הקשורים לפרויקט שיתוף מכוניות בעיר פלארמו, נמצא כי הפרויקט סייע להפחית את פליטות הפחמן בכ-38 אחוזים. - אחריות – אם לא הצלחנו לקבל את המוצר כשירות, ואנחנו בכל זאת צריכים לרכוש, תמיד חשוב לבדוק את תנאי האחריות על המוצר – לאיזו תקופת זמן החברה אחראית לתיקון של המוצר? ומעבר לזה, אף לבחון האם החברה מחוייבת לאסוף בחזרה מוצרים שיצאו מכלל שימוש.
כיום, יש חברות שפועלות באירופה ומבטיחות לתת שירות תיקונים על המוצרים שלהם לאורך כל תקופת השימוש בהם. מחוייבות זאת מייצרת גם היא תמריץ לייצור מוצרים עמידים ואיכותיים. דוגמה לחברה ותיקה שמציעה שירותי תיקון תמיד היא חברת 'פטגוניה', רשת חנויות המוכרת ביגוד ספורט - גם לאחר 10 שנים שמעיל הסקי ברשותך, אתה יכול לגשת ולתקן אותו במידת הצורך בכל חנות ברשת החברה. - בחינת רכיבי המוצר - כלל נוסף לצריכה חכמה, הוא לבחון את הרכיבים של המוצר – באיזה חומרי גלם נעשה שימוש בייצור המוצר, מאיזה חומרי גלם הוא עשוי? האם ניתן לעשות בו שימוש חוזר? והאם ניתן למחזר אותו. יותר ויותר חברות מספקות את המידע הזה בהתוויה על המוצר ויש גם ארגונים שמדרגים חברות ומוצרים לפי מידת ההשפעה שלהם על הסביבה כדוגמת Cradle2cradle. כיום, אפשר גם למצוא אפליקציות שמאפשרות לסרוק מוצר בסופר ולראות מה ההשפעה הסביבתית שלו לדוגמה impact score – כלי שעוזר לבחור במוצרים מזהמים פחות. בעזרת האפליקציה, כל אחד יכול לגשת לסופר לסרוק את המוצר שהוא רוכש ולראות למשל – האם אפשר למחזר את האריזה של המוצר, כמה פחמן דו חמצני נפלט בתהליך הייצור שלו; והיא גם מציעה מוצרים חלופיים 'טובים' יותר לסביבה. בנוסף, ניתן לחפש מראש מוצרים לפי קטגוריה למשל חלב, ולקבל מידע על החלב הכי טוב לסביבה ולך.
- קיזוז פליטות - בסופו של יום, גם אם בחרנו את המוצר עם ההשפעה הנמוכה ביותר על הסביבה – לכל מוצר שאנו רוכשים יש השפעה סביבתית. אבל, ישנה אפשרות למנוע את הנזק לכדור הארץ באמצעות איזון וקיזוז פליטות הפחמן. מה זה אומר? יש אפשרות לתרום לפעילות אחרת או טכנולוגיה שמפחיתה פליטות מזהמים ופחמן לאוויר. כיום, יש למשל פלטרפורמות המאפשרות לתרום עבור נטיעת עצים – אלו קולטים פחמן ובכך מפחיתים את הפחמן המביא להתחממות כדור הארץ . ישנן גם פלטפורמות המציעות לצרכנים לאפס את פליטות הפחמן שלהם על ידי רכישת קרדיט של פחמן דו חמצני כמו terrapass או myclimate. קרדיט של פחמן נוצר כאשר חברות מייצרות טכנולוגיות שמחליפות שיטות ייצור מזהמות ובכך מונעות וחוסכות פליטות של פחמן דו חמצני לאוויר.
החסכון בפליטות מתורגם לקרדיט פחמן שאותו ניתן לרכוש ובכך, אנו תורמים להחלפת שיטות מזהמות בטכנולוגיות חדשניות טובות לסביבה. לדוגמה, חברה המייצרת אנרגיה מפסולת, מונעת את הטמנת הפסולת ומייצרת אנרגיה שמחליפה שימוש בדלקים מזהמים – מייצרת חיסכון בפליטות של מזהמים ופחמן דו חמצני לאוויר. למעשה, הכסף בו אנו רוכשים קרדיט פחמן עובר לחברות המייצרות פתרונות ומוצרים המונעים ומפחיתים פליטות מזהמים לאוויר וזאת במטרה לתת תמריץ מימוני לחברות לפתח פתרונות של כלכלה מעגלית.
הכוח לשנות נמצא אצלנו, הצרכנים וככל שאנחנו נשאל את השאלות הנכונות ונעשה את הבחירות שלנו בהתאם, יותר ויותר חברות ייענו לדרישה לייצר מוצרים שעשויים מחומרי גלם משניים – כלומר פסולת המשמשת כחומר גלם, לשלב חומרי גלם ממוחזרים, לייצר מוצר שניתן למחזר אותו ובכך להפחית ייצור פסולת ולהפחית את הזיהום והפליטות של ייצור מוצרים בכדור הארץ.
הכותבת היא מומחית לכלכלה מעגלית ומנהלת פיתוח עסקי בחברת הום ביוגז