אתמול (ד') ננעל בניירובי שבקניה חלקה השני של העצרת הסביבתית החמישית של האו"ם. במסגרתו, מנהיגי העולם, שרי איכות הסביבה ונציגים נוספים מ-175 מדינות מרחבי העולם, הסכימו על יצירת אמנה משפטית מחייבת בנוגע לפלסטיק. ההחלטה, שסוכמה באסיפת הסביבה של האו"ם בניירובי שבקניה, מציעה הסכם שיתייחס ל"מחזור החיים המלא" של פלסטיק - מייצורו ועד סילוקו.
עם האישור הסופי של ההחלטה, אינגר אנדרסן, מנהלת תוכנית הסביבה של האו"ם, צייצה בטוויטר: "זה עתה הגשנו את ההחלטה שסוללת את הדרך לפעולה גלובלית במלחמה בפסולת פלסטיק. העסקה הסביבתית החשובה ביותר מאז הסכם פריז. העבודה מתחילה כעת!".
פי 4 יותר פלסטיק תוך 30 שנה
הדאגה ההולכת וגוברת בקרב הציבור לגבי זיהום פלסטיק היא שהובילה לפיתוח האמנה, כאשר מחקרים טוענים כי מתוך 9.2 מיליארד טון פלסטיק שיוצר במהלך השנים 1950 ל-2017, כ-7 מיליארד טון הם כעת פסולת. כ-75% מהפסולת הזו נמצאת במזבלות או מצטברת בסביבות יבשתיות ומימיות ובמערכות אקולוגיות ברחבי העולם. יותר מ-60 מדינות ברחבי העולם כבר הטמיעו איסורים והיטלים על אריזות פלסטיק ופסולת חד פעמית, במטרה להפחית את השימוש בפלסטיק ולשפר את ניהול הפסולת.
במסגרת ההחלטה החדשה, תוקם ועדת משא ומתן בין ממשלתית שתתחיל את עבודתה עוד השנה, מתוך שאיפה להשלים טיוטת הסכם עולמי משפטי מחייב עד סוף שנת 2024. האמנה צפויה להוות מכשיר מחייב משפטית, שישקף חלופות מגוונות לטיפול במחזור החיים המלא של פלסטיק – משלב עיצוב המוצרים וחומרים הניתנים לשימוש חוזר, ועד למיחזור עצמו. כלומר, מנהיגי המדינות הסכימו כי על האמנה לכסות את כל שלבי הייצור ושימוש בפלסטיק, ולא רק להתייחס לפלסטיק כפסולת.
עמותות וארגונים סביבתיים לא ממשלתיים, כמו למשל ה-WWF, תיארו את ההחלטה בתור שינוי קריטי בגישתם של קובעי מדיניות בינלאומיים, שהתמקדו בעבר בפלסטיק בהתייחס לפסולת ימית בלבד. גורמים אלו היו מבין הממליצים על יצירת האמנה להתמודדות עם ייצור פלסטיק, שצפוי להכפיל את עצמו פי ארבעה עד 2050 ויהווה 10-13 אחוזים מתקציב הפחמן העולמי. בנוסף, הארגונים קראו למנהיגי העולם לגלות נחישות רבה עוד יותר בפיתוח וסיום פרטי האמנה במהירות האפשרית.
נדרש שיתוף פעולה כלל עולמי
אסיפת הסביבה של האו"ם תכנס פורום עד סוף שנת 2022, הפתוח לכל בעלי העניין בשיתוף המושב הראשון של ועדת משא ומתן הבין-ממשלתית לכתיבת האמנה, כדי לחלוק ידע ושיטות עבודה מומלצות באזורים השונים בעולם. כתיבת האמנה תלווה בתמיכה פיננסית וטכנית, לרבות גוף מדעי שייעץ לה ואפשרות לקרן עולמית ייעודית. לבסוף, עם השלמת עבודת תוכנית הסביבה של האו"ם, תתכנס ועידה דיפלומטית כדי לאמץ את תוצאותיה ולפתוח אותה לחתימות.
"אורחים נכבדים, המפגש האחרון של תוכנית הסביבה של האו"ם מראה שהשגנו הרבה. אבל אין לנו עוד 50 שנה לסיים את העבודה שהתחלנו בשטוקהולם בשנת 1972. יש לנו פחות מעשר שנים להפחית במחצית את פליטת גזי החממה ולהישאר במסלול העלייה ל-1.5 מעלות צלזיוס בטמפרטורה של המאה הנוכחית" טענה אנדרסן, במהלך נאומה באחד ממפגשי סיכום התוכנית בניירובי. על ההחלטות שהוסכמו במסגרת מפגשי התוכנית הוסיפה כי "זכרו שהחלטות אלה יזיזו את המחט רק אם, לאחר שהן יאומצו, הן ייצרו במהירות השפעה בעולם האמיתי. והן יכולות ליצור השפעה בעולם האמיתי רק אם הן מקבלות גיבוי חד משמעי ברמה הפוליטית הגבוהה ביותר".
בעצרת, שהתקיימה באופן היברידי, לקחה חלק גם משלחת ישראלית, בראשה עמדה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אשר נאמה בפני מליאת העצרת (מרחוק בשיחת וידאו). "ישראל תומכת במסר שיוצא מ-UNEA למאבק בזיהום הפלסטיק וכינון אמנה סביבתית עולמית חדשה - מסר אשר עולה בקנה אחד עם מדיניות המשרד להגנת הסביבה וצעדים שננקטו באחרונה לגמילת ישראל מפסולת פלסטיק, כמו הרחבת חוק הפיקדון לבקבוקי משקה גדולים והטלת מס קנייה על פלסטיק חד-פעמי. יש הכרח כי כלל המדינות ישלבו ידיים במאבק במשברי האקלים, המגוון הביולוגי והזיהום העולמיים", אמרה השרה בנוגע להחלטה ההיסטורית.