שמוליק צור לא זכה ל'טיול אחרי צבא', על הזיכרונות ממנו רבים מאיתנו מתענגים בנוסטלגיה, הוא נפצע אנושות במלחמת יום הכיפורים כשפגז פגע בנגמ"ש שבו נסע ושלוש חוליות בגבו התרסקו. כשנולדו ילדיו הוא נהנה לטייל איתם במסלולים נגישים בטבע, אבל החלום על אותו טיול ארוך ומאתגר הלך והתפוגג. שנים אחר כך, כשבנו, עומר צור השתחרר משירותו הצבאי, הוא החליט שהגיע הזמן להגשים את החלום של אבא. "יצרנו ביחד את הטרקר, כיסא גלגלים מיוחד למעבר בתנאי שטח קשים, ויצאנו לטייל במשך חודש שלם בהרי הטאורוס בטורקיה. אבא, אני, ועוד 34 חברי ילדות שלו", עומר מספר.
מאז אותו טיול החברה של עומר, פאראטרק, ליוותה עשרות טיולים בכל תנאי שטח, מקלים ועד מאתגרים מאוד לאנשים עם ובלי מוגבלויות. "כשאנשים יוצאים לטבע הם עוברים תהליך של ריפוי. אני רואה את זה שוב ושוב ושוב", הוא מספר. "בטבע אנחנו לא שולטים על מזג האוויר, על בעלי החיים שנפגוש, על הבוץ, על מעידות ונפילות. אנחנו שולטים רק על דבר אחד - איך אנחנו נגיב לסיטואציה. אנחנו מול עצמנו ומול החברים שאיתנו. במקומות האלה קורים קסמים, מתעוררת אחווה הדדית, ומתנפצות תקרות זכוכית. לא מזמן קיבלנו אישור מיוחד לצאת לטבע עם ילדה שעברה תאונה קשה ונמצאת בשיקום ארוך; הפגשנו אותה עם בני כיתתה, עם כיסא הטרקר ועם הטבע. כמה ימים לאחר מכן המשפחה יצרה איתנו קשר ואמרה לנו שמאז אותו מפגש המדדים שלה כל כך השתפרו, שקיבלנו אישור מיוחד להוציא אותה מהשיקום באופן קבוע כל שבוע ולצאת יחד לטייל בטבע – זה היה עד כדי כך משמעותי עבורה".
השפעת הטבע על הבריאות שלנו לא מעוגנת רק בסיפורים של עומר. היא מגובה בנתונים: מחקרים מצביעים על כך שחשיפה גדולה יותר לסביבה טבעית קשורה לבריאות פיזית ונפשית. אנשים שגרים באזורים ירוקים נוטים לתוחלת חיים ארוכה יותר, לסבול פחות ממחלות נשימתיות, מחלות לב, סוכרת מסוג 2 והשמנת יתר. מחקרים מראים שסביבה ירוקה תורמת לשיקום ממחלות, מפחיתה לחץ, חרדה ועייפות, יכולה לסייע לנשים בהיריון וקריטית להתפתחות פיזית, קוגנטיבית ונפשית תקינה של ילדים ונוער. לא מפתיע אם כן שבשנים האחרונות מתפשט ברחבי העולם טרנד במסגרתו רופאות ורופאים רושמים למטופליהם מרשמים לשעות הליכה בפארק, במקום או לצד טיפול מסורתי בחרדה, דיכאון או סוכרת. הם כותבים שחור על גבי לבן: כדי לשמור על בריאותו – על המטופל לטייל בטבע במשך כ-120 דקות שבועיות לפחות.
צורך אנושי בסיסי
"היום מדברים על תסמונת מחסור בטבע", מסביר חבר הכנסת והאקולוג, פרופ' אלון טל. "ילדים סגורים בערים סואנות, נעולים בין הטלוויזיות והאינטרנט ומנותקים מכל מגע בלתי אמצעי עם עולם הטבע. התוצאה היא מגפה של חרדות, היפראקטיביות ואלימות. למעשה, היום מוכרים יותר ריטלין לילדים בארה״ב מאשר אנטיביוטיקה. בישראל, המצב הוא קצת יותר טוב. זאת מדינה עם תנועות נוער ותרבות הטיולים כאן עדיין חזקה, אך יש גם סימנים מדאיגים של ניכור וריחוק".
גם השטחים הירוקים בהם אנו יכולים לצעוד הולכים ומתמעטים. ישראלי ממוצע דורש כריתה של כ-60 דונם חורש טבעי כדי לחיות אורח חיים מודרני טיפוסי. עצים נכרתים למען גידול בקר ומזון עבורו, לתעשיית הרהיטים והבנייה ועבור מפעלים שייצרו את כל המוצרים שאנו צורכים. אמנם אנחנו לא רואים את הרס המרחבים הללו כי רובו מתרחש מעבר לים, אבל גם כאן בארץ – הטבע נמצא בסכנה. בשנים האחרונות ישראל מאבדת בממוצע 10-13 קמ"ר של שטחים פתוחים בשנה. עד 2050 צפויה האוכלוסיה בישראל למנות כ-15 מליון נפש. משמעות הדבר - שהשטחים הפתוחים צפויים להמשיך להצטמצם לטובת ערים ואזורי תעשייה.
לאור כל זאת יזם פרופ' אלון טל דיון בנושא בוועדת המשנה לבריאות סביבה ואקלים בכנסת, "הכמיהה הטבעית לשלווה שרק הטבע מסוגל לתת, למקום בו אפשר להתנתק מן הלחץ ולהתחבר לפרח או לפרפר היא אוניברסלית. מדובר בצורך אנושי בסיסי!", אומר פרופ' אלון טל. נראה שהרוח שהוא מביא אל מסדרונות הכנסת מצליחה אט אט לחלחל את השינוי. בשבוע שעבר הודיעה שרת הפנים איילת שקד כי לא תאפשר את התרחבות העיר יוקנעם לתוך שטחי הטבע של עמק השלום, אחרי מאבק סביבתי־אזרחי עיקש של מעל עשר שנים. "כשאנחנו מוותרים על הטבע כדי לספק פתרון רגעי למשבר הדיור יש לכך השלכות פסיכולוגיות שליליות לא רק עבורנו אלא גם עבור הילדים והנכדים שלנו. להחלטות שפוגעות בטבע יש משמעות בריאותית שחייבת להילקח בחשבון. כשאנו נלחמים כדי לשמור על הטבע מול הפיתוח, זה לא רק כדי לשמור על מגוון ביולוגי או מינים המאוימים בהכחדה. זה גם למען הבריאות של כולנו".