היום אנחנו כבר לא מתביישים להגיד את זה: כולנו מחפשים אהבה. לאן שלא נסתכל, השירים ברדיו, סדרות הריאליטי בטלוויזיה, אתרי אינטרנט ואפליקציות, לכולם מכנה משותף – הרצון לזוגיות.

כשג'ודי שטרן הייתה בת 26, זה נחשב לגיל מבוגר מאוד להיות לא נשואה. אמנם היום הגיל שבו זה קורה זז כמה וכמה שנים צפונה, אבל אז היא נאלצה לצאת להמוני דייטים ולהתמודד עם הרבה לחץ מהסביבה. היום, ארבעים שנה מאוחר יותר, היא סבתא לנכדים משבעת ילדיה. אחרי שליוותה אותם בדרך לחתונה, הבינה במבט לאחור, כמי שחוותה רווקות מאוחרת, שמה שחסר היום לרווקים ורווקות כדי למצוא זוגיות זה בדיוק הליווי האישי הזה.

כך נולדה "חיבורים" – עמותה ללא כוונות רווח שהיא למעשה סטארט אפ חברתי להיכרויות עם ליווי אישי על ידי מתנדבים. זה נשמע כמו הכלאה מרתקת בין אפליקציית טינדר לבין התכנית חתונה ממבט ראשון: נרשמים לאתר של חיבורים, ממלאים שאלון מיוחד שמספק עליכם פרטים רבים ומשלמים באופן חד פעמי דמי רצינות של 250 ש"ח, שמשמשים לתפעול העמותה. הפעם אימא לא תוכל לרשום אתכם על דעת עצמה, כי מבצע תשלום חייב להיות להתאים לפרופיל הנרשם – אחרת הרישום מבוטל. ואז מתחיל הקסם: "אנחנו מתאימים לפונים מלווה אישי מתנדב, ואחרי פגישת הכרות ראשונה, המלווים מכניסים את הרווקים למאגר, שחשוף רק להם כמובן, ומשם יכולים לשלוף להם הצעות לאנשים שיכולים להתאים להם, לפי השאלון שהם מילאו, ולפי ההתרשמות האישית שלהם מהם", מסבירה יעל שפירא, מנכ"לית העמותה.

הבחור שנעלם אחרי הדייט

אחרי הפגישה הראשונה, המתנדבים מלווים את הפונים לאורך שלושה חודשים, שכוללים ליווי טלפוני ושתי פגישות נוספות. "אנחנו רואים בפגישות אלו חשיבות מכרעת להצלחת התהליך" אומרת יעל, שלצד תפקידה כמנכ"לית העמותה גם מתנדבת בליווי הרווקים בעצמה, "אפשר ממש להרגיש שבפגישה הראשונה הרווק מרגיש כמו בדייט ראשון ומנסה ממש להרשים את המלווה. אבל חודש הליווי הטלפוני יוצר ביניהם אמון ובטחון, ובפגישה השנייה הוא כבר פתוח ונינוח".

איך יצרתם שאלון כזה שיתאים לכולם? זה בטח מורכב.
"זה תהליך של ניסוי וטעייה, והרבה עבודה של צוות המומחים שלנו, שמורכב מבכירים בתחום הפסיכולוגיה ובתחום ההשמה. היו שאלות שעם הזמן הורדנו, למשל 'מאיזו עדה אתה?' – כי זה כבר לא רלוונטי היום, ובמקומן הוספנו מקום לטקסט חופשי".

"יש מועמדים שצריכים ליווי החל מהוואטסאפ הראשון, ויש כאלו שרוצים ליווי רק אחרי הדייט הראשון או השני", אומרת יעל. "מה שחשוב זה שנהיה שם בשבילם. אנחנו גם מאוד משתדלים ללמד את הרווקים לשמור על פתיחות ותקשורת. קרה לי למשל שזוג יצא לדייט, והיה להם טוב מאוד ביחד. אבל אחרי כמה ימים הבחורה התקשרה אליי ואמרה שהבחור נעלם", היא מספרת, "זה היה נשמע לי מאוד מוזר, אז ניסיתי להתקשר לבחור, והוא לא היה זמין, אז התקשרתי למלווה שלו, שעשתה כמה בירורים, והתברר שגם לבחור היה ממש כיף בדייט, אבל נפל לו הטלפון לאסלה, והוא לא הצליח לתקשר ולחזור אליה. הזוג הזה המשיך לדייט שני, והיום לא רק שהם נשואים, הם גם היו הראשונים לחבוק ילד מהפרויקט", היא מסיימת בחיוך ניצחון. "האתגר הוא להסביר לבני הזוג שהצד השני לא מבין רמזים. אם לדוגמה אם לא יכולים לדבר – צריך להגיד את זה, אחרת הצד השני יתחיל לאכול סרטים למה לא עונים לו".

יעל שפירא חיבורים (צילום: באדיבות המצולמת)
יעל שפירא חיבורים | צילום: באדיבות המצולמת

כמו גלגלי עזר

כיום העמותה כוללת ארבע מנהלות שעובדות בשכר, ועוד 160 מתנדבים שמלווים את הנרשמים. "לכל אחד ואחת מהעובדים יש כמה כובעים, קצת כמו סטארט אפ, כולם עושים הכל", אומרת יעל, "הרעיון צבר תאוצה מהר, ולפעמים יש זמן ההמתנה כי הביקוש מאוד גבוה. היום יש במאגר יותר מ-1,300 רווקים ורווקות, מהם חצי חילונים וחצי דתיים, ועד היום יותר משמונים זוגות כבר נישאו דרך העמותה".

גם הדרך של יעל לעמותה נשמעת כמו שידוך: "זה היה כמו השגחה", היא אומרת, "כיהנתי בתפקיד חשוב עם משכורת נאה מאוד בפדרציה היהודית, אבל פתאום הרגשתי שאני צריכה שינוי, שאני צריכה לעשות משהו עם שליחות. במבט לאחור אני מבינה שזה היה משבר גיל ארבעים", היא מספרת. יעל החליטה לעזוב את העבודה, וחיפשה עבודה במשך כמה חודשים, שלאורכם חידשה קשרים עם הרבה חברות. חלקן היו רווקות, חלקן גרושות, והיא שמעה מהן לא מעט על החיפוש אחרי זוגיות. "אחרי ארבעה חודשים של כיף ובילויים אמרתי לבעלי שהחלטתי שאני רוצה לעשות שידוכים, ואחרי שלושה ימים ראיתי בפייסבוק מודעת חיפוש מנכ"ל לעמותה".

את לא מרגישה קצת כמו צלע שלישית במערכת יחסים כשאת מלווה?
"מהפידבקים החיובים שאני מקבלת אני מבינה שאני יותר כמו גלגל עזר – עוזרת לזוג לנוע בתהליך, עד שהם מרגישים שהם יכולים לנסוע לבד".

הרווק שכבר יצא עם למעלה ממאה בחורות

"אני חושב שלארגון הזה יש בשורה אמיתית", אומר יצחק, 40, מאמן לזוגיות במקצועו, שמתנדב כמלווה בעמותה כבר שנה וחצי, "כביכול זה מאוד פשוט להשיג דייט היום, אז איך אפשר להסביר את זה שאנחנו כל הזמן שומעים שקשה למצוא זוגיות? אלא שדייט שיוצא משיטוט קל באפליקציה או באינטרנט כנראה לא יניב תוצאות רבות, כי ההיכרות היא שטחית. לעומת זאת כשאני מגיע ומכיר לעומק את האנשים שאני מלווה, ואז פונה להכיר להם בני זוג מתוך פתיחות וכנות, הסיכויים גבוהים יותר". יצחק פגש בפעילותו בעמותה שלל רווקים – כל אחד והסיפור שלו: בחור שכבר יצא עם למעלה ממאה בחורות, בחור אחר שאימא שלו הייתה מאוד נוכחת בהחלטות הזוגיות שלו וגם בחורה שהייתה שקועה מדי ברעיון של להתחתן, עד שידעה בדיוק איך תיראה החתונה שלה ועם איזה שיר היא רוצה להיכנס לחופה, עד ששכחה שהיא צריכה פשוט להיות נוכחת בדייט, ליהנות ולא לחשוב יותר מדי. "מימד הליווי במהלך הקשר נותן לזוגות שיקוף ופרספקטיבה של גורם שלישי במערכת היחסים, וזה מעלה משמעותית את הסיכויים שמשהו רציני יירקם כאן", הוא מסביר.

מה קורה אם הסתיימו שלושה חודשים ועדיין הרווק/ה לא מצאו זוגיות דרך המאגר?
"ראשית אין לנו אגו", אומרת יעל, "אם בחור יכיר בחורה מחוץ למאגר אנחנו נתמוך בו ונלווה אותו, וגם אחרי תקופת הליווי הוא יישאר במאגר, כך שעדיין יוכל לעלות בזמן חיפוש.

"מה את עושה בחיים" זה בנאלי

בנוסף לכלים ולצידה לדרך שנותנים בעמותה נותנת, הם מציעים גם מפגשים מסוג אחר ועורכים עבור הרווקים אירועים שפתוחים גם לקהל הרחב: סדנאות, סטנד אפ, הופעות ואפילו אימפרו דייט - אירוע עם הפעלות כיפיות והרבה אימפרוביזציה. "אנחנו לא שואלים את הדברים הבנאליים כמו 'מה את עושה בחיים' אלא שאלות יותר עמוקות ומחוץ לקופסה, מה שגורם לאנשים לצאת עם היכרויות שאולי בהסתכלות בנתונים היבשים על הדף לא היו יוצאות אל הפועל", אומרת יעל.

במרתון תל אביב שיערך מחר למשל, מארגנת העמותה קבוצת ריצה משלהם כהזדמנות להכרות על בסיס האהבה לספורט. הם ירוצו למען הקמת מחלקה מיוחדת לעולים ובודדים בארץ: "לאחרונה נתקלנו במאות רווקים עולים שפנו לעזרתנו", מסבירה יעל, "גם ככה מאוד קשה להם עם הבדידות פה, הרחק מהמשפחות, ואז הם גם צריכים להכיר בני זוג. אז השנה נקיים 'מפגש במרתון', אירוע מיוחד שיתקיים בסמוך למרתון עם חולצות מיוחדות משלנו, מפגש לפני היציאה לריצה ומפגש בסיומה למתיחות, תמונה, ומי יודע – אולי עוד יצאו משם זוג או שניים".


הסיפור של עמותת חיבורים הגיע אלינו דרך המפרגנון. גם לכם יש חדשות טובות? כתבו לנו ואולי הסיפור שלכם יהפוך הכתבה הבאה שלנו: