חוק הלאום, חוק המרכולים, העבודות ברכבת בשבת – בארץ ישראל קם העם היהודי, אבל נדמה שמאז אותו יום בהיר ב-1948 שבו נחתמה מגילת העצמאות כמעט ולא עובר בארץ יום שבו לא עולה לכותרות המתח התמידי בין ה"יהודית" ל"דמוקרטית" – שתי ההגדרות שקיבלה ישראל עם לידתה.
הבוקר התכנסו במשכן הכנסת 35 צאצאים של חותמי מגילת העצמאות, מבנים ובנות ועד נינים ונינות, כדי לשחזר את החתימה ההיסטורית. החתימה המחודשת הייתה יריית הפתיחה של הקונגרס הישראלי הראשון ליהדות ודמוקרטיה, שדווקא מחבק את שתי ההגדרות של ישראל בשתי ידיו ומנסה למצוא את דרך המלך החמקמקה בין השתיים. הקונגרס יתכנס בפברואר הקרוב בירושלים בפעם הראשונה, בהשתתפות נשיא המדינה ראובן ריבלין, הסנאטור הדמוקרטי ג'וזף (ג'ו) ליברמן ואחרים.
באופן טבעי, הרכב חותמי המגילה החדשים מבטא את הגיוון הרחב בחברה הישראלית: צאצאיהם של משה שרת, הרצל רונזבלום ורדי, בכור שלום שטרית, זרח ורהפטיג, אליהו דובקין, זאב גולד, מרדכי שטנר, הרב קלמן כהנא, יהודה לייב פישמן מימון ונחום ניר, ולצידם מייסד ויו"ר הקונגרס ליהדות ודמוקרטיה חיים טייב.
"העם הזה צריך יותר אמפתיה וחמלה"
בין החותמים היו גם פסיכולוגית הילדים הקלינית יסמין רון-סגל, נכדתו של הפוליטיקאי והעיתונאי הישראלי מרדכי בנטוב שחתם על המגילה המקורית, ושני בניה, עדי וטל. "זה אירוע נורא מרגש, במיוחד בימים אלו, כשלא ברור אם רוח המגילה עדיין איתנו", אומרת רון-סגל. "אני מקווה שבעקבות הקונגרס יהיה דיון מחודש על הערכים שהמגילה מייצגת. אני חושבת שהיה בה איזון יפה של דמוקרטיה ויהדות – מצד אחד שוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין, ומצד שני, זה על פי חזון הנביאים. הייתה פה קבלה של שני הדברים, ואני חושבת שחשוב לחזור לאיזון הזה ולעשות דיון ציבורי שלומד את המגילה כמסמך מכונן בתרבות הישראלית".
"במקצוע שלי מאמינים שמתוך משבר מתחילה הזדמנות", אומרת רון-סגל, "אני מקווה שהגענו לתחתית והגיע הזמן להתחיל לטפס משם. אני מאוד אופטימית מטבעי כמו מרדכי בנטוב, סבא שלי, שהיה איש של חזון, שתמיד הסתכל מעבר לאופק. אני חושבת שאופטימיות זה חלק מהחשיבה המשפחתית, ומאמינה שאם נחזור ליסודות והמקורות, שזו המגילה בעיניי, אבל נסתכל קדימה, נוכל לעשות שינוי אמיתי. בעבודה שלי אני רואה כל הזמן אנשים מכל חלקי החברה, ולכולם יש קשיים וצרות, זה לא מבדיל בין דת והשקפה. צריך בעם הזה יותר אמפתיה ויותר חמלה. זה מה שחסר לנו".
גם נועה גפן, נכדתו של אליהו דובקין, ממנהיגיה של תנועת העבודה, חבר הנהלת הסוכנות היהודית וההסתדרות היהודית הציונית וממייסדי מוזיאון ישראל, חתמה הבוקר על המגילה המשוחזרת. "במשך כל חיי זה ליווה אותי, להיות חלק ממורשת שאני מאמינה שהיא מאוד חשובה. אני הכרתי כמובן את אליהו דובקין בתור הסבא הפרטי שלי, אבל תמיד הייתה ברקע העשייה הציבורית שלו, האחריות שלו להביא לארץ מאות אלפי עולים מכל העולם בשנים הקריטיות בהקמת המדינה. אני שמחה שיש אירועים כאלו, שמקרבים גם את שאר הציבור לנושא הזה. אני מקווה שכולנו נלמד להיות סובלניים יותר אחד כלפי השני, לקבל את האחר, כל העקרונות שעליהם מושתתת מגילת העצמאות ועליהם אמורה להיות מושתתת גם המדינה. אולי זה יעזור לנו להיזכר".
שמו של הקונגרס קורץ כמובן לאחד מתחנות המפתח בדרך להקמת המדינה – הקונגרס הציוני העולמי. אבל בעוד שהקונגרס ההיסטורי ההוא התכנס כדי לדון בנוגע לפעילותה של התנועה הציונית עוד לפני שהייתה בכלל מדינה, הנכד של אותו קונגרס מתכנס רגע לפני שמדינת ישראל חוגגת 70, כדי לעצב פתרונות למורכבויות שנובעות מהזהות הכפולה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, בתקופה שבה נראה שפיתרונות כאלו נהיים יותר ויותר נחוצים. משימתו העיקרית היא להבין כיצד המדינה יכולה לתפקד בצורה טובה יותר תוך שמירה על שני הערכים הללו.
הקונגרס הוא יוזמה משותפת שבראשה עומדים אנשי העסקים חיים טייב ויוסף ז'רז'בסקי, פרופסור שחר ליפשיץ, העומד בראש המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר אילן ומייסד וחבר וועד מנהל פרופסור אריאל בנדור. "באמצעות הקונגרס אנו רוצים לשרטט את הנתיב הערכי, הרעיוני והמוסרי לדרך ההתנהלות שלנו כחברה, השלובה עם הקהילה החרדית ובני המיעוטים, המקבלת את האחר והמשמשת כבית לקהילה היהודית בעולם", אומר חיים טייב, מייסד ויו"ר הקונגרס ונשיא קבוצת מיטרלי. "בחרנו לעשות זאת בדרך של תהליך מפייס המשתף את כל חלקי החברה בישראל ולנהל דיון משקם, מעצים ומצמיח על הנושאים המרכזיים שנמצאים כיום במרכז המחלוקת, תוך שמירה על הרמוניה בין שני הערכים של מדינת ישראל – יהודית ודמוקרטית".
במרכז הקונגרס יעמדו לדיון כמה מהנושאים הטעונים ביותר בישראל היום: מיהו יהודי, נישואים וגירושים בישראל, השבת במרחב הציבורי, מעמד המיעוט במדינה, היחס בין הזרמים היהודיים בישראל ובתפוצות, הפרדה מגדרית במרחב הציבורי ומעמד הנשים בישראל. הקונגרס יתנהל במודל של הליך גישור יסודי ופתוח, במסגרת של שולחנות עגולים, בהם יתקיימו דיונים, יוצגו מחשבות ודאגות, ויעלו פתרונות במטרה להתחיל תהליך פיוס מקיף בין הקהילות והמגזרים השונים בחברה הישראלית.