הקונגרס הישראלי ליהדות ולדמוקרטיה ערך ביום רביעי האחרון מפגש ייחודי, לציון שילוב הכוחות בין אוניברסיטת בר-אילן לאיש העסקים חיים טייב, בהשתתפות נציגים ונציגות של מגזרי החברה הישראלית, יהודים ולא יהודים, חרדים, דתיים לאומים, חילונים, נציגי זרמים ליברליים, אנשי אקדמיה, אנשי עסקים ועוד שמשתתפים כולם בתהליך חדשני של בניית הסכמות כפתרון לסכסוכים ציבוריים.

היום שאחרי הבחירות נתן לאירוע משמעות מיוחדת לאור השסעים החברתיים העמוקים שהתגלו בישראלי בתקופת הבחירות. "לא נוכל לסמוך על הפוליטיקאים שישנו את השיח, הדבר תלוי בנו כחברה", אמר פרופסור שחר ליפשיץ, ראש המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, ממייסדי וממנהיגי הקונגרס. כמו שאר המארגנים והדוברים, גם הוא הדגיש את הנחיצות בייסודו של שיח ציבורי המבוסס על ערכים של הקשבה וכבוד הדדי.

את הערב החגיגי פתח נשיא הקונגרס הישראלי, איש העסקים חיים טייב, שסיפר כיצד נולדה אצלו יזמת הקונגרס: "שאלתי את עצמי אם זו המדינה שאני רוצה להוריש לבני, או דווקא את זו שהורישו לי אבי וסבי זכרם לברכה, שבנו את הארץ והקימו אותה? השכלנו להעצים את המדינה בתחומים רבים כל כך, אך לא השכלנו לשמור על צביון של חברה מאוחדת, שחלקיה השונים יודעים לדבר זה עם זה ולהקשיב זה לזה", אמר. טייב, אשר תרם רבות לשיקומה של מדינת אנגולה לאחר מלחמת אזרחים עקובה מדם. טייב סיפר על שאיפתו לרתום את ניסיונו בפתרון אתגרים תשתיתיים למען עתידה של מדינת ישראל, ולשם כך כינס עמיתים מתחום העסקים ליצירת הקונגרס הישראלי ליהדות ולדמוקרטיה בשיתוף אנשי אקדמיה והחברה האזרחית.

"מטרתנו היא להשפיע על החברה הישראלית", אמר נשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופסור אריה צבן, "הקונגרס הוא מכלל פעילות המקיפה את כל הקמפוס שלנו, והגדולה שבהן כעת. הקמפוס שלנו הוא הפלורליסטי בישראל ומשקף היטב את החברה הישראלית על גווניה, ולכן גם בנושא זה הפכנו אותו למעבדה חיה. 17 אלף סטודנטים ו-4,000 עובדים הם מסה קריטית, שיכולה לחולל שינוי".

הקונגרס הישראלי ליהדות ודמוקרטיה
איש העסקים חיים טייב, השופט אליקים רובינשטיין ופרופ' שחר ליפשיץ | צילום: הקונגרס הישראלי ליהדות ודמוקרטיה

הערב המשיך בדיון של המשתתפים בשולחנות עגולים בסוגיית הליבה שבה עוסקת מועצת ההסכמות הראשונה, מקומה של היהדות במרחב הציבורי בישראל, וכן בניסיון להגדיר את גבולות הדיון, את עומק בירור הערכים שבבסיסו ואת תווי המתאר של המוצר המקוּוה: ההסכמה.

בתום הדיונים נשא דברים העיתונאי ופעיל הציבור ישראל הראל, מייסד ויו"ר לשעבר של המכון לאסטרטגיה ציונית, בעקבות ניסיונו הרב בין היתר במעורבותו באמנת כנרת ובאמנת גביזון-מדן. הוא הדגיש עד כמה חשוב ללמוד מניסיון העבר: "רבות מהיזמות הגיעו לסף הצלחה אך לא יצרו את ההשפעה שיכלו ליצור. הפורום הזה, הרחב, המגוון והאידיאליסטי – הוא תעודת הזהות של אוניברסיטת בר-אילן העומדת מאחוריו, מוסד גדול וחזק שיכול להיות הגורם שיאפשר לממש את השינוי בחברה כולה".

הקונגרס הישראלי ליהדות ודמוקרטיה
פרופ' שחר ליפשיץ, עו"ד עופר דרורי, העיתונאי ישראל הראל, איש העסקים אפרים קריאל ואיש העסקים חיים טייב | צילום: הקונגרס הישראלי ליהדות ודמוקרטיה

גם המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס ויו"ר הפורום המייעץ של הקונגרס, השופט אליקים רובינשטיין, היה שותף במשך עשרות שנים לניסיונות ליצירת הסכמות חברתיות בנושאים שונים. הוא הדגיש את החשיבות העצומה שיש לתרבות השיח, שבלעדיה גם הטוב שבפתרונות נידון לכישלון. "נושא הגיור הממלכתי בישראל היה כישלון מפואר", הדגים, "הגענו להסכמות שהיהדות, החוק והשכל הישר יכלו לאפשר לכולם לחיות בשלום עמן, אך הן התנפצו על חומת שיח של חירשים. חוסר הקשבה וחוסר כבוד לא אִפשרו לדברים להישמע. בישראל, כמו במזרח התיכון כולו, כבוד הוא עניין תרבותי חשוב מאוד,  ושמירה קפדנית על כבודם של כל אחד ואחת מאזרחי המדינה, תוכל להבטיח את המשך פריחתה ושגשוגה".