אם לא התברכתם במשפחה מרוקאית או בחברים מרוקאים לכל הפחות, ייתכן מאוד שגם אתם נמצאים בקבוצת הסיכון של אנשים שלא יזכו לטעום מופלטה במימונה שמגיעה ביום שישי הקרוב. אבל אם תשאלו את חניאל אלמקייס, אחד ממקימי מיזם דווארה, זה בכלל לא משנה מה המוצא שלכם, כי לכולם מגיע לחגוג מימונה ואפילו לארח אחת, ויש לו חדשות בשבילכם – המופלטות הן בכלל לא העיקר.

"דווארה" קם לפני שנתיים, אבל יצא לדרך באופן רשמי בשנה שעברה. מאחורי המיזם עומד חניאל אלמקייס מירוחם, שהחליט להקים אותו כשהבין שהמסורת המקורית של המימונה כפי שהוא מכיר אותה מילדותו, הולכת ונעלמת.

"לפי המסורת המרוקאית המימונה היא פתיחת הדלת לכולם, בלי הזמנה", הוא אומר, ומסביר שבצאת חג הפסח היו יהודי מרוקו מעמיסים שולחנות בכל טוב ומשאירים את דלתותיהם פתוחות כדי להזמין פנימה את העוברים והשבים, שכנים ואחרים, שהיו יוצאים לדווארה, סיבוב במרוקאית, בין חגיגות המימונה הרבות. "מהות המימונה היא לא של מסיבה פרטית, להפך – המטרה היא ההיכרות, המינגלינג, להכיר אנשים חדשים, לארח ולהתארח", מסביר אלמקייס, "בילדות, כולנו היינו יוצאים בסוף החג לדווארה ופוגשים אנשים. ככה אנשים הכירו את השכנים שלהם, זה משהו שקצת הלך לאיבוד היום".

אבל אז התחיל אלמקייס לשמוע מחבריו שהם לא הוזמנו למימונה. בזמן שהוא חוגג מימונה בכל שנה, הוא הבין, אחרים מחכים להזמנה שלא תמיד מגיעה. כך הוא החליט להקים בעזרת כמה מחבריו את אתר דווארה, שמחבר בין אנשים שמפרסמים בו את המימונה שהם מארחים בביתם, לבין כל מי שרוצה להתארח בחגיגה. לצד אלו, יכולים להירשם באתר גם אנשים שמציעים בהתנדבות ערך מוסף למימונות של אחרים: לנגן, להכין מופלטות, להעביר הרצאה ועוד. "המטרה שלנו היא ליצור מפגשים בלתי אמצעיים בין אנשים ובין אוכלוסיות שונות", הוא מסביר.

חניאל אלמקייס
חניאל אלמקייס | צילום: באדיבות המצולם

לדברי אלמקייס, בשנה שעברה עלו לאתר לא פחות מארבעים הזמנות למימונה, והשנה הוא מקווה להגיע למאה הזמנות לפחות. מאחורי הציפיות האלו עומד המסר המרכזי שהמיזם מבליט השנה – לא רק מרוקאים יכולים לעשות מימונה. אלמקייס מסביר: "הסיבה המרכזית לחגיגות המימונה היא שבפסח אנשים מתכנסים בבתים עם המשפחות שלהם, כי לכל אחד יש את המנהגים, והכשרות וההחמרות שלו, ולאורך תקופה לא נפגשים עם השכנים, לא מארחים ולא מתארחים, בטח אם מדובר בשכנים יהודים וערבים. המשמעות של המימונה זה בעצם לבוא ולהגיד – זה לא כי לא רצינו אלא כי לא יכולנו, אבל הנה, ברגע הראשון שאנחנו יכולים, כולם מוזמנים".


אלמקייס מסביר שהשאיפה היא להחזיר את המימונה למקורות שלה: "היום המימונה הפכה למרוקאים שעושים מופלטות, ואנחנו רוצים להחזיר אותה למקום של להתארח ולהיפגש", הוא אומר, "אולי אתם סתם רוצים להיפגש ולנגן ביחד, אולי אתם רוצים לעשות מימונה אשכנזית עם גפילטע פיש – המימונה חוזרת למושג המקורי שלה, וזה לא רק מרוקאים ולא רק מופלטות".

לאתר התווסף השנה שינוי טכנולוגי קטן אבל משמעותי. השנה אנשים שרוצים להגיע למימונה שמופיעה באתר יצטרכו להירשם אליה מראש, ורק אז יקבלו את הכתובת המלאה. כך יוכלו המארחים להגביל את כמות האנשים שיכולים להגיע אליהם הביתה, וגם לשמור על פרטיותם.

בנוסף, השנה משתף המיזם פעולה עם גופים שונים כדי להעביר את המסר לכולם: תנועת התעוררות שעוסקת בחיבור בין קהילות בירושלים, תנועת תיקון שמארגנת כמה מימונות ברחבי הארץ, ועיריות שונות. בעוד שבשנה שעברה עלו לאתר מימונות בעיקר מערים בפריפריה ודילג על השנה מקווה אלמקייס שהמזים יגיע גם לערים הגדולות ומצלפה לראות גם מימונות שמתקיימות בתל אביב, חיפה וירושלים.

את המימונה אלמקייס עומד לחגוג גם השנה אצל סבתא שלו – הראשונה שהמימונה שלה עלתה לאתר כמובן - והוא כבר מחכה לספר לה כמה אנשים התארחו בזכות המיזם שלו במימונות בכל רחבי הארץ. "ההורים של אבא שלי, זכרונם לברכה, שלהם אני מקדיש את דווארה, תמיד נהגו לומר במימונה שלמרות שהבית שלהם קטן, הם מצליחים לארח בו המוני אנשים בזכות המקום שיש להם בלב", אומר אלמקייס, "כשיש מקום בלב, יש מקום לכולם".