מהומות באשדוד סביב חוק המרכולים, הטרדות מיניות חדשות שמתגלות מדי יום, ואפילו מזג האוויר נראה כאילו הוא משנה את דעתו כל רגע. נדמה כאילו הכל סביבנו מאבד את ההיגיון, ובלב של כולנו מקננת תחושה שהמצב בארץ לאחרונה מסתכם במילה אחת – בלאגן, וזה עוד לפני שדיברנו על מה שקורה בשאר העולם.

אבל אם תשאלו את פרופסור רון שחר, הבלאגן הזה עשוי דווקא להועיל לנו בסופו של דבר. "אסונות הם הכוח היחיד שיכול לערער את הסטטוס-קוו", הוא אומר, "מצב של אי סדר הוא הכרחי לקיומנו, ובמקומות שהוא לא קיים – מומלץ ליצור אותו".

רון שחר (55), פרופסור לכלכלה ולשיווק, הוא לשעבר דיקן בית הספר למנהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה. כשהתחיל את תפקידו שם, החליט לבחון מה הם הדברים שהתלמידים צריכים ללמוד כדי להצליח ליישם את תחום הלימוד שלהם בצורה מעשית בחיים. לאחר שהתעמק בספרות האקדמית והפופולרית וראיין מנהלים רבים, הגיע למסקנה שאחת התכונות החשובות בניהול היא היכולת להתמודד עם כאוס ולהגיב לשינויים חיצוניים בגמישות ובזריזות.

"עד אותו זמן הייתי מראשוני המתנגדים לאי סדר מכל סוג שהוא", אומר שחר, שהאמין והטיף לדידקטיות בלימוד וברצף קבוע כגישה חינוכית לימודית לחיים. "ממש סבלתי מחוסר סדר, וחשבתי שהגישה שישראלית החפיפניקית והמבולגנת היא לפעמים פשוט תירוץ קלוש". העבודה שעשה הניבה חשיבה חדשה ומרתקת, שבה הוא מחזיק היום: לא כל דבר שמערער את הסדר או את הסטטוס קוו הוא בהכרח שלילי, להיפך – לפעמים זה אפילו מבורך ומקדם את ההתפתחות והיצירתיות ותורם להישרדות ולהצלחה.

"הכאוס נכנס למערכת שיש בה סדר", מסביר שחר, "הסדר הזה מקבל מכה שמייצרת סדר חדש, שעשוי  להיחוות בתור בלאגן, אבל הסדר החדש הזה יכול להביא לצמיחה גדולה. דווקא הישראלים, בגלל הניסיון הרב שלהם בהישרדות, מצליחים לעבור את הגלים של השינוי ואף להוביל הרבה מאוד ממנו בעצמם".

פרופסור רון שחר
פרופסור רון שחר | צילום: אלדד רפאלי

לעבור את הים הסוער

לדברי שחר, אחד התנאים הקריטיים להצלחה של ארגון בתקופה שלנו, ובוודאי בעתיד הוא ההבנה שמכל אי-סדר, או מה שנראה כאי-סדר, יכולה להיווצר צמיחה. הוא מדגים את זה על חברת טבע. "זו דוגמה לארגון גדול ושמרן שפספס את הצורך בשינוי ולא היה גמיש מספיק לעשות אותו בזמן, וזו אחת הסיבות שהוא חווה קשיים גדולים", אומר פרופסור שחר.

שחר משתמש בדימוי של ספינה שנמצאת על פני מים גועשים. "מה שאני מלמד את התלמידים שלי הוא לא רק איך לשרוד את המים הגועשים, אלא גם איך לתעל את המים הגועשים כדי להתקדם למטרה. בשביל זה צריך כמובן להתחיל עם מטרה, עם כיוון. הנושא של מציאת הייעוד האישי או המטרה האישית של כל מנהל או כל ארגון מאוד קריטית להישרדות שלו וליכולת שלו לצלוח שינויים וכאוס".

איך חוק המרכולים או סערת ההטרדות המיניות של התקופה האחרונה מתיישבים עם התיאוריה הזו?
"החוק הזה הוא הזדמנות לצמיחה גדולה של כוח חילוני שעד עכשיו היה דומם. מביטול הסטטוס קוו יכול לצמוח סדר חדש. זה תלוי במידה רבה במה שהפוליטיקאים וגם האזרחים יעשו עם זה, אבל אין ספק שמדובר בהזדמנות לשינוי. גם קמפיין MeToo# משנה סדרי עולם כרגע. בשלב הזה זה בא לידי ביטוי בצורה מוחלטת בתעשיית הקולנוע והבידור, אבל יש לזה פוטנציאל השפעה והשלכות על כל העולם, וזה מחלחל גם לחברה ולכלכלה. מה שהיה נהוג פעם לא ימשיך, ומקומות עבודה שלא יאמצו את הנורמות החדשות לא יצליחו לשרוד. הרבה נשים חוו הטרדות מיניות במקומות העבודה ועכשיו הדברים גועשים החוצה. זה בעצם התהליך שקורה בדרך לסדר חדש ונורמות חדשות של התנהגות".

הישראלים צריכים לשרוד תחת הרבה איומים שמחייבים אותם לעירנות ולגמישות", מסכם פרופסור שחר, "החיים בארץ מבחינות רבות הם בכאוס, ולעיתים זה יכול להיות דווקא טוב. מה שצריך לשים אליו לב זה שיש בנו, הישראלים, גם את הצד השני, השמרני, והוא דווקא פחות טוב לצמיחה שלנו".

להאזנה לפודקאסט של פרופסור רון שחר >>