משה עלה להר סיני, הוריד לנו את עשרת הדיברות, עברו כמה שנים ומפה לשם הנה אנחנו בתשע"ח. לאבות אבותינו היו כידוע עליות וירידות מאז, אבל איך אנחנו עם החוקים האלו היום? לכבוד חג מתן תורה בדקנו איפה אנחנו יחסית לאז, ומסתבר שמצבנו לא רע בכלל.
1. אנכי ה' אלהיך
אפשר להאמין באלוהים ואפשר שלא, אבל אם יש משהו שכמעט רובנו המוחלט סוגד לו, זה "אלוהי היופי". מידות הגוף האידיאליות 60-90-60, איך להיראות בת עשרים גם כשאת נושקת לשישים, ומה צריך לעשות כדי להיחשב מעודכנים ואופנתיים. הניסיון להילחם באמצעות חוקים בתופעות כמו ריטוש בפוטושופ אמנם קיים זה זמן מה, אבל מודל היופי הרזה, הצעיר והמתוח עדיין מנצח: תעשיית הקוסמטיקה והטיפוח הישראלית היא בין המפותחות בעולם, עשרות מיליוני שקלים מושקעים בישראל מדי שנה על דיאטות ואימוני כושר, ומיליונים רבים נוספים מושקעים בניתוחים פלסטיים.
אבל דווקא על רקע כל אלו, היה כל כך כיף לשמוע את נאום הניצחון המדהים של נטע באירוויזיון, שקידש את התתרחקות מהמודלים המקובלים של יופי ובכלל: "תודה שבחרתם אחרת, תודה שאתם מקבלים את השוני בינינו, תודה שאתם חוגגים את המגוון". אפשר רק לקוות שהנאום הזה הוא התחלה של שינוי מחשבתי בנוגע לאידאלים שאנחנו הופכים לאלוהים.
2. לא תעשה לך פסל וכל תמונה
קשה לנו להגיד בוודאות אם אנחנו עומדים בדיבר שאוסר ליצור את צלמו של הקב"ה, אבל נרשה לעצמו להניח שלא, כי אנחנו בהחלט מפנים המון אנרגיות לפסלים ותמונות בנושאים ואחרים - והעובדות בשטח מצביעות על זה שאנחנו שאנחנו לא רעים בזה בכלל. רק לפני שבועיים דיווחנו כאן בערוץ על תערוכה של מוזיאון ישראל שמוצגת בימים אלו במדריד. התערוכה הזו מצטרפת לתערוכות רבות נוספות מהמוזיאון שעברו למוזיאונים החשובים בעולם בעקבות ההתעניינות הגדולה. ומה בגזרה המקומית? בראשון לציון נפתח השנה אחרי עשרים שנה של הכנות מוזיאון בינלאומי שמוקדש לעבודתו של יעקב אגם, האמן הישראלי החשוב בעולם שעדיין חי היום.
3. לא תישא את שם ה' אלוהיך לשווא
טוב שם טוב משמן טוב, אמרו חז"ל, ולא לחינם. יודע כל אדם ובטח בישראל כמה אכזרית יכולה להיות פגיעה באדם כאשר שמו נקשר בפרשיות בעייתיות או שפורסמו בשמו דברים. "בין 10-30 אחוז מהפרופילים ברשתות החברתיות הם מזויפים", אומר דן ברמי, מנכ"ל ומייסד Cyabra, "הם שכיחים במיוחד בזירה העסקית והפוליטית, ותוכן פיקטיבי בהקשר של הבחירות המקומיות, למשל, שיתקיימו עוד חצי שנה, קיים כבר היום בכמויות אדירות". על מנת להילחם בכל אלו פיתחו ב-Cybra אלגוריתם ייחודי שיודע להגן על מותגים ועל אנשים ציבוריים ממתקפות פיקטיביות ברשת ונשיאת שמם לשווא. "השיח הציבורי שלנו מושפע מאוד ממה שמתרחש ברשתות החברתיות, אבל כשמדובר בנושא כמו בחירות למשל, מה שחשוב זה מה האמת".
4. זכור את יום השבת לקדשו
נושא השבת היה מאז ומתמיד נושא למחלוקת בישראל, ובעיקר בשנה האחרונה. חוק המרכולים גרם בעיקר לשסעים בינינו, שחילחלו גם לתחומים אחרים. בתל אביב רוצים את הכל פתוח בשבת, בבני ברק רוצים את הכל סגור, אבל יש עיר אחת שאפשר להסתכל עליה ולהתעודד. בחיפה, אחת מהערים הגדולות בארץ, מצאו את המתכון לשמור על השבת, ובו זמנית גם ליהנות ממנה כיום חופש חילוני. מצד אחד בשכונת הדר, שבה גרים חרדים רבים, חלק מהרחובות נסגרים לתנועה בשבת, ומצד שני, בשאר העיר אפשר ליהנות מתחבורה ציבורית גם בשבת, מבלי שזה גורר מחלוקות או התנגדויות משמעותיות משני הצדדים. ייתכן שזה מתאפשר תודות לדו-קיום נוסף שמתקיים בעיר – בין יהודים וערבים, אבל כך או כך, נראה שבחיפה עלו על משהו, ואין ספק שזה מעורר תקווה.
5. כבד את אביך ואת אמך
כמו בכל דור ודור, גם בימינו אנחנו נוטים לחשוב שבני הדורות הצעירים נטולי ערכים, עסוקים בעצמם וטומנים את הראש בחול משל היו בת יענה דיגיטלית. לא פעם אנחנו נחשפים להתנהגות לא הולמת כלפי קשישים, והמומחים חוזרים ומסבירים כמה חשוב לשמור על הגבולות כי אחרת הם יפרקו כל עול. אבל בכל מה שקשור לעזרה בבית, הנתונים דווקא מצביעים על מגמה אחרת, שמחממת את הלב. מסקר חברתי של הלמ"ס עולה כי 54 אחוז מבני ה-20 ומעלה שגרים עם ההורים עוזרים להם בסידורים שונים – תיקונים, ניקיון, בישולים וכן הלאה. כ-20 אחוז מהם אף עוזרים להורים כלכלית בתשלומים ורכישות מוצרים.
6. לא תרצח
בימים האחרונים אנחנו עדים ללא מעט דיווחים על רציחות שונות. כמובן שהיינו שמחים לשמוע שהפשע הכי חמור בספר החוקים כבר לא מתקיים, אבל למרות שזה לא המצב, עדיין יש תקווה. מנתוני משטרת ישראל עולה שמעשי הרצח על רקע פלילי פחתו בשנים האחרונות.
אבל הדבר המעודד אפילו יותר, הוא שעשרים אחוז בלבד מהאסירים שהואשמו ברצח יחזרו לכלא לאחר שחרורם – הכי מעט מבין כל העבירות. "הנתון הזה מעודד מאוד", אומרת מירב לוי, ראש תחום תעסוקה ברשות לשיקום האסיר, "מחקרים מראים שאסירים שעוברים תכניות שיקום ומסיימים אותן לא חוזרים לכלא שוב. בישראל רואים בחומרה פגיעה בחיי אדם, וזו אחת הסיבות שיש כמות גדולה כל כך של אסירים כאלה, אבל הם נשפטים להכי הרבה זמן, עוברים תכניות שיקום טובות ורובם הגדול באמת משתקם. אחוז גבוה מהאסירים הללו גם משתחררים מוקדם בגין התנהגות טובה".
7. לא תנאף
אמנם הפסימיים שבינינו יגידו שכולם בוגדים, אבל אם תשאלו את המטפלת הזוגית נדין ג'קסון, למרות שיש הרבה בגידות, זה ממש לא כולם. "בישראל יש עניין מאוד גדול בשמירה על שלמות המשפחה. זה אמנם בירידה, אבל עדיין במקום חשוב ביחס למדינות אחרות", היא אומרת.
וזה לא המיתוס היחיד שבאנו להפריך – גם האמונה שבגידות הן הסיבה המרכזית לגירושים לא ממש מדויקת. "בגידה היא משבר עצום בזוגיות והיא יכולה להוביל גם לגירושים, אבל הסיבה הראשונה היא בעיות תקשורת", אומרת ג'קסון. ולסיום, פעם אחת ולתמיד – מי בוגד יותר: נשים או גברים? "הנה עוד מיתוס נשבר, כולם בוגדים – נשים, גברים וגם חרדים", צוחק החוקר הפרטי אבי וילקו ומחליק לנו עוד פרט מידע על הדרך: "קשה מאוד להוכיח בגידות למרות מה שרואים בסרטים. אם לא יודעים מראש מה, איפה וזמנים מדויקים, זה מצריך מעקב ארוך".
8. לא תגנוב
מאז מעמד הר סיני עברו לא מעט שנים, ויחד איתן הצטרפו לחוק לא מעט הגדרות לעבירת הגניבה: שוד, התפרצויות לבתי דירה ולבתי עסק, גניבות רכב וגניבות מתוכו, החזקת רכוש גנוב, גניבות אופניים, כייסות ועוד. אבל מסתבר שהריבוי המאיים הזה של הגדרות דווקא לא משקף את השכיחות של הגניבות בארץ. לפי נתוני הלמ"ס, מספרן של עבירות הרכוש הולך ויורד. בעשור האחרון אפשר לראות ירידה רציפה ועקבית במספר התיקים בתחום, והשנה מספר תיקי עבירות הרכוש הוא הנמוך ביותר בעשור האחרון. פייר? נגנבנו מהנתונים האלו.
9. לא תענה ברעך עד שקר
או במילים פשוטות – האיסור לתת עדות שקר. בטח לא תופתעו לשמוע שהישראלים מאוד פעילים ברשתות החברתיות. למעשה, אנחנו אחת האוכלוסיות שאימצו אותן הכי מהר והרבה בהשוואה לשאר העולם. ולאור העובדה שאנחנו גם אוהבים לרכל ולחפש אשמים, במקביל לאימוץ הטכנולוגיה אימצנו די מהר גם את תרבות השיימינג הישראלית, שמייצרת אצלנו לא מעט רעש.
כל זה אולי נשמע שלילי, אבל מסתבר שיחד עם היד הקלה שלנו על המקלדת, קיימת היום גם מגמה הפוכה: "מצד אחד, כל אחד אומר מה שבא לו ומתי שבא לו, אבל מצד שני הטכנולוגיה המפותחת היום מאפשרת לכל מי שנטענו נגדו טיעונים שקריים להוכיח אותם מיד ובקלות", מסביר יורי גנקין, מומחה לאסטרטגיה דיגיטלית במכללה לניו מדיה, "למזלנו, הטכנולוגיה שמאפשרת לחשוף את האמת למזלנו משמעותית יותר מהשיימינג ומההאשמות השווא. העובדה שאנחנו חשופים כל הזמן מעודדת התנהגות יותר כנה ואמיתית ברוב המקרים".
10. לא תחמוד בית רעך
מסתבר שהדשא של השכן ירוק יותר עוד מתקופת התנ"ך. אמנם קיבלנו את האיסור לחשוק בדבר ששייך לאדם אחר, אבל גם היום אנחנו משווים את עצמנו לאחרים כל הזמן, ומזה מסיקים את הצרכים והרצונות שלנו. החברים קנו דירה חדשה? גם לנו נהיה צפוף. השכנים טסו לחו"ל? גם לנו מדגדג בידיים לארוז. לכן לא מפתיע שאחד הכלים שבאמצעותם שיווק עובד הוא דרך המוסכמה שצריך להיות לי מה שיש לאחרים שהם כמוני. אך מסתבר שבמקביל מתפתחת בישראל תנועה נגדית הולכת וגדלה של אלו שכבר לא רוצים לחיות עם כרטיס אשראי בין השיניים רק כי לאחרים יש.
אחת מהמובילות הבולטות של המגמה היא שרון בירקמן, חוקרת הצרכנות ונמהלת שמאחורי העמוד "האישה שהפסיקה לקנות". "החברים בעמוד רוצים לקנות פחות בלי להתפשר על איכות החיים שלהם. זה אומר שהם מנקים את הרצונות שאינם שלהם, את התכתיבים החברתיים שמבזבזים להם כסף ולא עושים אותם יותר מאושרים", היא מסבירה. "הדרך להגיד שמשהו חשוב לנו הוא לשלם עליו בכסף ובזמן. אם קפה או ג'ינס ממותג לא באמת חשוב לנו, למה לשלם עליו? אפשר להחליף אותו בלי שאיכות החיים שלנו תיפגע, ולהקצות את הכסף למשהו אחר. החדשות הכי טובות הן שיותר ויותר אנשי שיווק רוצים לדבר בשפה של הצרכן החדש הזה. הם הבינו שלא יצליחו ליצור אצל הצרכנים רצון מלאכותי ומוכוון-חברתית, ואז השאלה שמנחה אותם היא: איך אני עוזר לצרכן באמת להתחבר לרצון האמיתי שלו ולקנות דווקא ממני?"