תארו לעצמכם שאתם מתעוררים בוקר אחד, ובמקום כבישים, מקומות חנייה ושלל רכבים, מתחת לבית שלכם צצים פארקים קטנים וירוקים, שבהם מחכים לכם החברים שלכם מהשכונה ושלל פעילויות. נשמע קצת כמו כפר, נכון? אבל יש כאלו שרוצים לגרום לכל זה לקרות דווקא בעיר, ואם תשאלו אותם – מקומות החנייה שלכם הם הראשונים שכדאי להקריב.

זה אולי נשמע קצת מופרך, אבל כל זה עומד לקרות באמת, כחלק מיוזמה כלל עולמית, שתגיע לישראל בפעם השנייה בעוד פחות מחודש. את הפארקינג דיי הביא לראשונה לישראל עוז רונן, 29, פעיל בארגון "מגמה ירוקה" ומוביל קמפיינים לקידום תחבורה ציבורית ושיפור המרחב העירוני. "הפארקינג דיי הוא יום שבו תושבים, בעלי עסקים וארגונים משתלטים על מקומות חנייה בעיר שלהם והופכים אותם לפארקים שבהם מתקיימות פעילויות קהילתיות", הוא מסביר, "הרעיון הוא ליצור פעילויות זמניות וזולות שיראו לציבור את ההבדל הפשוט שאפשר ליצור בעיר, והתקווה היא גם לעורר מודעות ולתת השראה למשהו קבוע".

"איפה שיש בעיית חנייה צריך לעשות שינוי תפיסתי"

תנועת פארקינג דיי העולמית התחילה את דרכה בסן פרנסיסקו ב-2005, כשכמה חברים יצאו לרחוב עם דשא סינטטי וספסל, הניחו אותם על מקום חנייה והפכו אותו לפארק. "הם חיכו לראות אם תהיה התנגדות, ולא רק שלא הייתה, אלא שמישהו הגיע, חלץ נעליים והוציא סנדוויץ', ומהר מאוד עוד אנשים הצטרפו אליו", מספר רונן, "הם הבינו שהם עלו על קונספט, ומשם זה התפתח. התפיסה של הפארקינג דיי כבר מזמן רווחת בכל העולם וגם חלחלה מאוד מהר למקבלי ההחלטות ברשויות. בשנים הראשונות זו הייתה מחאה פיראטית, אבל היה לנו חשוב לעשות את זה עם וייב חיובי".

בשנה שעברה הפארקינג דיי התקיים בארץ בפעם הראשונה באופן רשמי בגבעתיים. "בכל חנייה שהפכה לפארק התקיימה פעילות כייפית, ופעילים של הארגון הסבירו איך היא מתקשרת למשהו יותר ערכי וגדול", מספר רונן, "הייתה תושבת שהעבירה סדנת יצירה שבה היא לימדה איך ליצור בתים מיניאטוריים מבלוקים קטנים של עץ. שם היה הרגע שהכל התחבר לי – לראות את האנשים שנהנו מהפעילות שהיא הציעה בחינם ולצד זה לראות אותה מקדמת את העסק שלה וחושפת את האמנות שלה לקהל, זה ממש ריגש אותי".

פארקינג דיי
פארקינג דיי | צילום: פארקינג דיי

האירוע זכה, כצפוי, לתגובות שונות. "אנשים הצטרפו, הראו התעניינות וגם הצדיקו את המסר, אבל היו גם אנשים שפחות הסכימו עם סוג הפעילות", מספר רונן, "מצב החנייה בערים הגדולות בארץ קשה, ומי שלא מכיר את הנושא עשוי להרגיש שבאים לחצר האחורית ולוקחים לו חנייה". 

ואכן, קיום הפארקינג דיי בערים שסובלות מבעיית חניה מעלה שאלה לגבי הלגיטימיות של השימוש בחניות המועטות שקיימות, אבל רונן לא רואה בכך בעייתיות – להפך. "התפישה של 'גם ככה יש בעיית חנייה אז רק נסלול עוד כבישים וחניות ונתכנן שכונות חדשות' היא מוטעית. דווקא איפה שיש בעיית חנייה, צריך לעשות שינוי תפיסתי", הוא אומר, "הייתי בעיר גרנדה בספרד, ובמרכז העיר אין כניסה לרכבים פרטיים אלא רק לתחבורה ציבורית, כי הם חושבים על התושבים ועל החשיבות של המרחב הציבורי. גם ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, אמר שהוא רואה את מרכז העיר בעתיד כמקום שלא אמורים להיכנס אליו רכבים. התכנון בעבר גרם למצוקת חנייה יותר קיצונית היום, וצריך לפתור את הבעיה מהשורש. אנחנו לא באים נגד בעלי רכבים, אלא מנסים ליצור משהו שיש לו כבר תקדימים בכל העולם".

פארקינג דיי
פארקינג דיי | צילום: פארקינג דיי

סדנאות יוגה ומוזיקה, מתחם שש-בש ושיעורי שפות

השנה יתקיים הפארקינג דיי ביום שישי, 5 באוקטובר, בארבע ערים: תל אביב, רמת גן, כפר סבא וראש העין. בתל אביב יחכו לקהל בין השאר סדנאות יוגה ומוזיקה, מתחם שש-בש ושיעורי שפות. בכפר סבא יפעל קפה תיקון, שאליו יוכלו אנשים להביא חפצים מקולקלים, ומתנדבים יתקנו אותם עבורם וילמדו אותם איך לתקן בעצמם. כל הפעילויות יהיו כמובן פתוחות לקהל ללא תשלום. 

הפארקינג דיי מתקיים בשיתוף העיריות, אבל רונן ושאר המארגנים מקווים לראות עוד התארגנויות ספונטניות. "יש פה הזדמנות ליצור משהו גדול, והחזון הוא שאנשים ייצאו ויפעילו פארקינג דיי משלהם", הוא אומר, "בפארקינג דיי העולמי ב-2014, עוד לפני שהתחלנו לרוץ עם זה בישראל, אנשים בפלורנטין עשו פארקינג דיי קטן משל עצמם, הוציאו בריכה והזמינו אנשים ליהנות. מדובר בפעילות מצומצמת לכמה שעות והפגיעה בבעלי רכב פרטי, שלכאורה נגזלים מהם מקומות חנייה, היא מינימלית. זו פעילות שהיא קודם כל חיובית".

פארקינג דיי
פארקינג דיי | צילום: פארקינג דיי

מה הייתם רוצים לראות בעיר שלכם?

"אנחנו רוצים להאיר לאנשים את העיניים ולומר שיש אינסוף אפשרויות להשתמש במרחב הציבורי, ולא רק השימוש הדומיננטי שכולנו מכירים. הרעיון שמנחה אותנו הוא גם קהילתי וגם סביבתי, והמסר שלנו מציע לחשוב מחדש על המרחב העירוני שלנו – מה היינו רוצים לראות בו בעתיד. זו לא נישה רק של הולכי רגל או רוכבי אופניים, אנחנו רוצים להשריש את התפישה שהגישה שלנו תשפר גם את הרווחה של בעלי הרכב הפרטי".

"לראייתי, מה שעושה עיר טובה, זה שיש להולכי רגל מרחב באמת", מסכם רונן, "הערים שלנו מאוד צפופות, ולא מאפשרות הליכה רצופה ושלווה. ניקח לדוגמא את השינוי שעשתה הרכבת הקלה בירושלים - רחוב יפו הפך מרחוב עמוס, רועש ועם זיהום אוויר לרחוב רחב ונעים. אני מאמין שהעסקים שאז סבלו מהפרויקט והבנייה היום נהנים מיותר אנשים שהולכים ונכנסים לחנויות שלהם. ההזדמנויות החברתיות, העסקיות והזוגיות גדלות בעקבות פרויקטים מהסוג הזה והלוואי וזה ימשיך וימריא הלאה".