עוד מאז שהודיה אוליאל הייתה ילדה, היא תמיד ידעה מה תרצה לעשות כשתהיה גדולה. אמנם היא נולדה עם שיתוק מוחין שגרם לה לבעיות בהליכה, אבל דווקא סדרת ניתוחים ותקופת שיקום ארוכה שהיא עברה כשהייתה בת עשר הבהירה לה בדיוק מה החלום שלה – להיות רופאה.
היום היא כבר נמצאת לקראת סיום לימודי הרפואה שלה, כשהיא עושה סטאז' בבית החולים "קפלן". "גם אם מתמודדים עם קושי או מגבלה, ומתחילים עם נתוני פתיחה שונים מרוב האנשים, זה לא מה שיקבע את החיים שלנו ואת מה שנעשה", היא אומרת, "אני לא בחרתי את המוגבלות שלי, אבל אני כן בוחרת איך להתמודד איתה, איך לחיות את השגרה שלי וממה ליהנות ולהיות שמחה. זה חשוב לי".