"בעבר אנשים פעלו ממניעים אלטרואיסטיים, אבל בסוף שנות השבעים הגיע עידן האגואיזם, והוא התגבר עם הגידול באוכלוסייה ועם ההתפתחות הטכנולוגית. אבל ב-15 השנים האחרונות מתקיים תהליך בשם אלגואיזם, שמשלב את שתי הגישות, ומייצג את ההבנה של הרבה מאוד אנשים פרטיים את הכוח של הקבוצה. לאט לאט אפשר לראות יותר יוזמות חברתיות שהמטרה שלהן היא ליצור פעילויות קהילתיות רחבות לטובת הפרטים השונים". ההסבר הזה, שמעניק מתן סעד, מוביל קהילת "הרשת" בבאר שבע, הוא זה שעומד מאחורי פסטיבל Free School שנמשך שלושה ימים ויסתיים היום (ו') בעיר.

במהלך הפסטיבל התקיימו בבאר שבע עשרות סדנאות לימוד פתוחות לקהל במגוון ענק של נושאים, מנגרות ובישול ועד פסיכולוגיה ופילוסופיה. בפסטיבל הזה, שמטרתו היא שיתוף ידע, את הסדנאות לא מעבירים מרצים או מנחים מקצועיים, אלא תושבי העיר, שמשתפים תושבים אחרים בידע שלהם ללא תשלום.

הפסטיבל, שהתקיים השבוע בפעם השלישית, כלל השנה עוד שדרוג יוצא דופן: "היות והפסטיבל הוא מפגש שיא המוני של תושבי העיר, החלטנו שאפשר להוסיף לו גם אלמנט של עשייה שיתופית למען העיר עם הקונספט של 'מקום להיות' – בחרנו את המרכז המסחרי ח"ן בעיר, בנינו תכנית לשיפוץ, ומשתתפי הפסטיבל לקחו חלק בשיפוץ שלו. גם כי אנשים מקבלים משהו אז הם יכולים גם לתת, וגם כי אנחנו רוצים לשנות יחד את הסביבה הפיזית שלנו בעצמנו", מסביר סעד.

"הבנתי שכדאי לי להתחיל ליצור את החיים שאני רוצה"

הפסטיבל הוא אחת מהיוזמות החברתיות הראשונות של "הרשת" – פלטפורמה רחבה לפעילויות ויוזמות חברתיות המוניות של תושבי העיר. את "הרשת" הקים סעד (31), תושב באר שבע, לאחר שהגיע לעיר מירושלים כדי ללמוד באוניברסיטת בן-גוריון. במסגרת לימודיו לתואר השני, הוא הצטרף לעמותת "ארץעיר" הפועלת לפיתוח קהילות יזמיות בערים שונות בישראל, וכחלק מפעילותו בעמותה, החליט להקים את "הרשת".

"התואר שלי בתכנון עירוני עסק בשאלה איך יוצרים עיר שיש בה חיי רחוב, שהתושבים שלה מעורבים, ואיך גורמים לתושבים ליצור בעצמם את העיר שלהם", מספר סעד, "במהלך התואר הבנתי שהיום אין כמעט בשום מקום בישראל אפשרות להשתייך לקהילה חברתית. אם עוברים לגור בעיר חדשה למשל, אין מסגרת חברתית וקהילתית קולטת, לא בעיר ולא בשכונות. הבנתי שאם אני רוצה להישאר בבאר שבע ביום שאחרי התואר, כדאי לי להתחיל להיות אקטיבי וליצור את החיים שאני רוצה מסביבי".

פסטיבל פרי סקול באר שבע
פסטיבל פרי סקול באר שבע | צילום: "הרשת" באר שבע

סעד החליט להצטרף לעמותת 'ארץעיר', אבל ביחד הם הבינו שהמודל הקיים שלה, שלפיו בונים קהילות של 20-30 איש, לא יתאים במקרה הזה, וסעד החליט לקחת על עצמו את הפיתוח של מודל רחב יותר. כך נולדה "הרשת": קהילה חברתית רחבה, בלי הגבלה לכמות המשתתפים, עם שאיפה לגדול כמה שיותר. "בבאר שבע היא מונה כיום קרוב לאלף חברים, שכולם אחרי תואר ועדיין לא הורים, וצעירים באר-שבעים בגילאי 25-35", מספר סעד. בגלל שאני פועל במסגרת עמותת ארץ עיר היה לי מההתחלה גב כלכלי ותמיכה לכל הפעילות.

"הרשת" התחילה מגרעין של 40 איש. "פתחתי קבוצה ועמוד בפייסבוק, והתחלנו לתכנן ביחד פעילויות", מספר סעד. הפעילות הראשונה של הרשת הייתה פיקניק המוני, שאליו הגיעו כמה מאות אנשים, וחזר על עצמו בעקבות ההצלחה של האירוע הראשון. "אנחנו מדברים בינינו כל הזמן על עוד רעיונות, ונפגשים פעם בחודש כדי לתכנן את הרעיון הבא. הפעילים התחלפו עם הזמן וגם נוספו הרבה אנשים חדשים", הוא מספר.

פעילות של
פעילות של "הרשת" באר שבע

הרעיונות של "הרשת" התפתחו והתבססו מאז, והפכו מאירועים חברתיים ליוזמות ארוכות טווח, בשיתוף הרשות לפיתוח הנגב ועיריית באר שבע: "יש יוזמה מקסימה בשם Door2door שהתחילה מצורך של אחד מהחברים להשיג כלי עבודה. במקום ללכת ולקנות אותם, הוא הזמין את תושבי השכונה להציע את כלי העבודה שיש להם, והיוזמה הזו הפכה לאתר פעיל שבו אנשים משאילים חפצים שונים, ולא רק כלי עבודה", מספר מתן, ומספר על פרויקט נוסף, שבו אחת החברות, מורה ליוגה, התחילה מיזם של שיעורי יוגה פתוחים לקהל, שסחף אחריה עוד מורים.

עוד אחד מהפרויקטים של "הרשת", כנראה שהכי יפה שבהם, משנה את פני העיר בדרך פשוטה אבל מקורית במיוחד: "אנחנו שמים במרחב הציבורי כל מיני אלמנטים שמתחברים לשמות של רחובות בשכונה", מספר סעד, "הדוגמאות הכי טובות הן מרחוב ביאליק - שמנו שם שירי רחוב של ביאליק שנמצאים לאורכו וקסילופון רוח שעליו אפשר לנגן מנגינה מתוך השיר 'הכניסיני תחת כנפך'".

סעד מספר ש"הרשת" כבר שוכפלה גם למצפה רמון ולירוחם, ועמותת 'ארץעיר' מתכננת לשכפל אותה לכל הערים בארץ. "הדבר הכי קריטי ביוזמה חברתית הוא למצוא את השותפים למיזם, כדי לא לאבד את האנרגיות שלך", מדגיש מתן, "והרבה ממה שהרשת עושה הוא למצוא שותפים ליוזמות הפרטיות", מדגיש מתן.