אי שם, עמוק בלב, כל אחד מאיתנו קצת רוצה להציל את העולם. בין כל השאיפות האישיות שלנו להצליח בלימודים ואז בעבודה, למצוא אהבה ולהקים משפחה, ואז לארוז את כל אלו בתוך בית יפה, כמעט כולנו חולמים גם לעשות משהו משמעותי על הכוכב הזה שלנו, ואם אפשר גם להציל אותו, כי לאחרונה, כשאנחנו שומעים על יותר ויותר מינים שנכחדים ומשאבי טבע שנהרסים, נראה שהוא זקוק לנו יותר מתמיד.

גם חברי ארגון TIME חולמים בדיוק על זה, ולפני כחודש הם הצליחו לעשות עוד צעד קטן להגשמת החלום, כשהצליחו להשיג את הסכום הדרוש כדי לרכוש את טורנף – אי אלמוגים (אטול) מיוחד שנמצא מול חופי בליז שבמרכז אמריקה, שבו חיים שלל מינים נדירים ויפהפיים, כמו צבי ים, דג דקר ענק, אלמוגים נדירים ועוד. כך הם למעשה הצילו אותו מידי גורמים שהיו עשויים לנסות להפוך אותו לאתר נופש ולפגוע במינים שחיים בו.

פרופסור אורי שיינס, אחד מהיזמים שעומדים מאחורי הארגון ומרצה בחוג לביולוגיה וסביבה בקמפוס אורנים באוניברסיטת חיפה, מעיד על עצמו שהיה מחובר לנושא הטבע והסביבה מאז שהוא זוכר את עצמו, ולכן לא מפתיע לגלות שלצד פעילותו האקדמית, עומדת מאחוריו פעילות סביבתית ארוכת שנים בארגוני סביבה שונים כמו אדם טבע ודין, התנועה הירוקה, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים ובמסגרת המאבק נגד כביש חוצה ישראל, שאותו הוביל.

"בכל שתי שניות נכחד בעולם יער בגודל של מגרש כדורגל"

את הרעיון של ארגון TIME (קיצור של This Is My Earth) הוא הגה לפני כשלוש שנים, במטרה להציל כמה שיותר מינים של בעלי חיים וצמחים בכדור הארץ. כדי לעשות את זה, הוא רוכש שטחים שיש בהם ריכוז גבוה של בעלי חיים וצמחים על ידי גיוס המונים, והופך אותם לשמורות טבע.

"תמיד התעסקתי בשמירת סביבה – אני לא מסוגל לשבת במגדל השן", מסביר שיינס כשאני שואלת איך צמחה היוזמה. "זה התחיל לבעבע בי כשהתחלתי ללמד קורס של שמירת טבע. התחלתי להכיר ולהבין יותר את הנתונים, והזדעזעתי ממה שאנחנו עושים לטבע וממה שקרה בו לאורך השנים. אנחנו מכחידים יערות בקצב של מגרש כדורגל בכל שתי שניות, וכשחושבים על הצמחים ובעלי החיים שסובלים מכך, זה פשוט נוראי".

צב ים קרני - TIME (צילום: Andrey Armyagov, 123rf)
צב ים קרני - TIME | צילום: Andrey Armyagov, 123rf

שיינס התחיל לחשוב איך הוא יכול לשנות את המציאות. "רציתי להקים ארגון שיפעל בדרך אחרת מאלו שהכרתי בארץ ובעולם", הוא אומר, ומסביר שהשאיפה הייתה לפעול על דרך החיוב, ובמקום לנסות לעצור כריתת יערות או להילחם במזהמים – פשוט לפעול באופן מעשי כדי למנוע את הפגיעה בטבע מלכתחילה.

"ככה נולד הרעיון של רכישת יערות ואזורים חמים לשימור – Biodiversity hotspot", הוא מספר, ומסביר: "מדובר באזורים בכדור הארץ שיש בהם מגוון אקולוגי עשיר שנמצא בסכנה, ולכן הם חשובים יותר מאזורים אחרים, כך שאם רוצים להציל ולשמור על הסביבה כדאי להתחיל משם. ארגוני סביבה הגדירו ומיפו את האזורים האלו ומצאו שהם מהווים 2.3 אחוזים מכדור הארץ, וחמישים אחוז מהם נמצאים בידיים פרטיות – מה שמאפשר לרכוש אותם ולהפוך אותם לשמורות טבע לפני שימכרו לכורתי עצים, למשל".

תחלה הוא ניסה למכור את הרעיון לארגונים ופעילים עולמיים בתחום הסביבה, "אבל אף אחד לא האמין בזה", אומר הפרופסור, שלא התייאש, והחליט לנסות להגשים את הרעיון שלו בעצמו. כדי לממן את רכישת הקרקעות, הוא הגה את הרעיון לשתף את הציבור הרחב ברכישה בעזרת גיוס המונים.

בשנת 2015 הוא פנה לאלון טל, סטארטאפיסט ירוק שעומד מאחורי הקמת גופים וארגונים רבים בתחום הסביבה, והציע לו לפתוח קמפיין לגיוס המונים, ולבדוק האם הוא מעורר מספיק עניין כדי להקים את הארגון "אם נצליח אז נלך על זה, ואם לא, נדע שהקהל לא מתחבר ושזה לא רעיון טוב", הוא מסביר. השניים יצאו בגיוס המונים במטרה לאסוף 25 אלף דולר לטובת הקמת הארגון והאתר שבו. בתום החודשיים שהקציבו לגיוס הם הצליחו לאסוף 35 אלף דולר, ובינואר 2016 עלה לאוויר האתר שלהם, שבו כל חבר בארגון יכול לבחור איזה אזור בעולם להציל.

צמרן צהוב זנב - TIME (צילום: NPCPeru)
צמרן צהוב זנב - TIME | צילום: NPCPeru

בעל המאה הוא לא בעל הדעה

אז איך זה בדיוק עובד? כל אחד יכול להירשם כחבר ב-TIME תמורת תרומה בכל גודל שירצה לתת – החל מדולר אחד בשנה. צוות המדענים ומומחי הסביבה של הארגון, שכולל נציגים מכל העולם, בוחר מתוך כל האזורים החמים לשימור שלושה שטחים, לפי קריטריונים שונים: כמה השטח חשוב ולמה, אילו מינים בסכנת הכחדה יש בו, האם ואיך אפשר יהיה לשמור עליו בהמשך, איך ינוצל הכסף שישקיעו בו ועוד – כל זאת כדי לוודא שהשטחים ראויים לרכישה. לאחר מכן, שלושת השטחים שנבחרו עולים להצבעת חברי הארגון באתר, שמחליטים מהו השטח הבא שהם מעוניינים להציל.

אמנם כל אחד מהחברים תורם סכום שונה, אבל בעל המאה הוא ממש לא בעל הדעה. לכל אחד מחברי הארגון יש קול שווה, והשטח שנרכש להצלה נבחר באופן דמוקרטי: כל הכסף שנכנס לקופה מתחלק בין הפרויקטים לפי כמות ההצבעות היחסית, וברגע שאחד מהשטחים מגיע למינימום הכספי שנדרש לקנייתו, ההצבעות נעצרות ונחתם הסכם רכישה.

בכל פעם שנרכש שטח, התהליך מתחיל מחדש, ובינתיים הקצב של הארגון עומד על שטח אחד בשנה. "בכל פעם החברים בוחנים מה הכי קריטי ודחוף. אנחנו שואפים שכמות החברים תגדל ואיתה סכום התרומות, בצורה שתאפשר לנו לרכוש שטחים רבים יותר וגדולים יותר", אומר שיינס.

מאה אחוז לסביבה

הארגון מתנהל בהתנדבות מלאה של פעילים ואנשי מקצוע מתחומים שונים מכל העולם. "יש לנו רואה חשבון מתנדב, משרד עו"ד במנהטן שנותן לנו שירותים משפטיים פרו בונו, עורכת ראשית מתנדבת מטורונטו, שגם כותבת לנו ביחד עם מתנדבת נוספת מדרום אפריקה ניוזלטר חודשי", מספר הפרופסור, "בסופו של דבר מאה אחוז מהתרומות עוברות לשמירת הטבע".

ומה קורה לשטחים אחרי שרוכשים אותם? הם הופכים לרכוש החברים?
"גם פה אנחנו שונים מארגונים אחרים, כי אנחנו משאירים את השטח בידי ארגונים או תושבים מקומיים. השטח הראשון שרכשנו, לדוגמה, היה במעלה האמזונס בפרו. החברים החליטו שהם רוצים להציל אותו בגלל קוף בסכנת הכחדה חמורה שחי שם – צמרן צהוב זנב, שנשארו ממנו 250 פרטים בכל העולם. את השטח הזה קיבלו שני חברים מקומיים שאחראים לשמור עליו מפני ציידים וכורתי עצים, ובתמורה הם יכולים לגדל שם פירות למחייתם. כך כולם יוצאים נשכרים".

קופי לילה - TIME (צילום: NPCPeru)
קופי לילה - TIME | צילום: NPCPeru

בשנה השנייה לפעילות הארגון קנו חברי TIME שטח נוסף במעלה האמזונס, ועכשיו, לקראת סוף השנה השלישית, הם עומדים לרכוש, כאמור, את אטול האלמוגים ליד בליז.

אז אתם כבר בדרך לכסות את ה-2.3 אחוז האלו?
"לצערי אנחנו עוד רחוקים מזה. זה לוקח זמן, אבל לדעתנו יש לנו סיכוי טוב, כי בדרך שלנו זה זמין לכולם. לפי החישוב שלי, אם כל ילד בעולם היה תורם דולר אחד בשנה, תוך כמה שנים היינו יכולים לרכוש חלק ניכר מהאזורים החמים".

חוץ מרכישת השטחים, מקימי TIME כבר מסמנים גם כמה מטרות חדשות. "יש הרבה מורים שמתגייסים להפיץ את הרעיון שלנו, ואנחנו פועלים כדי להשתלב במערכת החינוך", מספר שיינס, "בארץ כבר יש מספר מכובד של מוסדות שהכניסו או עתידים להכניס מערכי שיעור שלנו למערכת השעות, בין היתר בחיפה, טבעון, תל אביב, באר יעקב, כפר סבא ועוד. דרך המיזם שלנו הילדים ממש חווים ומפנימים נושאים כמו גאוגרפיה, אקולוגיה ושמירת סביבה, ביחד עם מיומנויות שפה, ערכים, דמוקרטיה, שוויון ואקטיביזם, והמורים מאוד מתלהבים ולוקחים את זה למקומות נפלאים. אנחנו מקבלים תגובות מדהימות – הילדים מבינים שזה אמיתי, שלא מדובר בעלילה של סיפור או סרט, בסוף באמת קונים שטח ומצילים בעלי חיים. בהתחלה קשה להם להאמין שהם ממש עוסקים בהצלת כדור הארץ, אבל עם הזמן הלמידה הופכת לאמיתית ועמוקה מאוד".

רגע לפני שאנחנו מסיימים את השיחה אני לא מתאפקת ושואלת את הפרופסור איפה ישראל נכנסת לתמונה. הוא צוחק ואומר שהשאלה הזאת עולה הרבה, אבל למעשה היא לא רלוונטית. "רוב השטחים בישראל הם שטחי מדינה ולא שטחים פרטיים, ולכן זה פחות רלוונטי לארגון", הוא מסביר, "אבל יחד עם זה, למרות שזה לא קורה בגבולותינו, העולם חווה הכחדה נוראית, והאחריות על כך ללא ספק חלה גם עלינו".