"פינג'אן", "אלבלדיה", "אלקטאר אלח'פיף " – אם ייצא לכם להגיע לירושלים בשבוע הקרוב, בטח תיתקלו במילים האלו על גבי שלטים מאוירים שנתלו בתחנות הרכבת הקלה לצד הפירושים שלהן בערבית, שהם אגב: "ספל קטן", "עירייה" ו"הרכבת הקלה".

מאחורי השלטים החדשים עומד שיתוף פעולה בין מפעילת הרכבת הקלה סיטי פס, המרכז הבין תרבותי בירושלים ועמותת "מדרסה" – מיזם טכנולוגי חברתי ללימוד ערבית מדוברת בחינם אונליין. הפעילות המשותפת הושקה לכבוד יום השפה הערבית שיצוין ביום שלישי הבא בכנסת, ולצד השלטים שנתלו, יתקיימו פעילויות שונות לאורך כל קווי הרכבת הקלה וברכבות יחולקו שיחונים שימושיים בערבית.

מדרסה (madrase – "בית ספר" בערבית מדוברת), הוקמה ב-2015 ופועלת כיום כעמותה שמפעילה בחינם אתר אינטרנט, עמוד פייסבוק וקבוצות וואטסאפ לטובת כל מי שרוצה ללמוד ערבית מדוברת, ועכשיו היא יוצאת לראשונה מהמסכים לרחובות ישראל.

אחוז הערבים דוברי העברית בישראל גדול יותר בפער אדיר

את הרעיון להקים את מדרסֵה הגה גילעד סוויט, המייסד והמנהל המקצועי של העמותה, ירושלמי בן 27, שאוהב מאוד את השפה הערבית ולמד אותה לאורך כל חייו בחוגים ומסגרות שונות. ההנאה הגדולה מהיכולת לשוחח בערבית הובילה אותו לרעיון לשתף את הידע שלו. סוויט התחיל ללמד ערבית בבית, ואחרי הרבה פניות ובקשות, החליט להעלות את השיעורים לאינטרנט.

לסוויט הצטרף דניאל דותן, מנכ"ל העמותה כיום, שהכיר אותו דרך חבר משותף, התלהב והחליט לעזור לו בהקמת האתר, עמוד הפייסבוק ובהמשך גם העמותה. כיום פועלים בעמותה כעשרה חברים שאחראים על התוכן, העיצוב, גרפיקה, הצילום, המשחק ועוד.

לדברי דותן, קיים היום פער גדול ובעייתי של שפות בחברה הישראלית. "רק שלושה אחוזים מדוברי העברית היהודים יודעים ערבית, והכוונה היא לתקשורת בסיסית", הוא אומר, "ברוב בתי הספר לא לומדים היום ערבית, והמעט שכן לומדים מתמקד בערבית ספרותית ולא בערבית מדוברת. לעומת זאת, כל הערבים לומדים כבר בבית הספר היסודי עברית, ואחוז דוברי העברית בקרב הערבים הוא גדול יותר בפער אדיר. לשפה הערבית יש בישראל דימוי שלילי, היא נתפסת לעיתים כשפה של האויב, כשלמעשה היא מהווה חלק מאוד טבעי מהמרחב שלנו, וגם מהמורשת וההיסטוריה היהודית. לחצי מהאנשים בישראל יש משפחה שהגיעה מארצות ערב, וערבית היא שפת האם שלהם, ולא רק של הפלסטינים בארץ".

מטרת המיזם היא לקדם תקשורת טובה יותר בין המגזרים השונים בחברה הישראלית. "לא מלמדים אף אחד לתקשר בערבית, וזה בעייתי מאוד לדעתנו, כי אנחנו והערבים חיים אחד לצד השני, וגם כל השכנים שלנו מחוץ לישראל ערבים. אם לא נוכל לדבר איתם לא נצליח לחיות לצידם. אין לנו אג'נדה פוליטית - אנחנו רוצים לייצר תקשורת, כי אנחנו מאמינים שזה אחד המרכיבים הכי חשובים בחברה טובה, ושפה היא האלמנט הכי חשוב בתקשורת. שפה היא חלק מהתרבות, וחשוב להכיר את כל מה שהוא חלק בתרבות הישראלית, גם מהבחינה המספרית וגם מבחינת מיצוב השפה בקרב האוכלוסייה הישראלית".

חברי עמותת מדרסה (צילום: עמותת מדרסה)
חברי עמותת מדרסה: דניאל דותן, גילעד סוויט ומיכל פורת | צילום: עמותת מדרסה

איך שרים את Toy בערבית?

הלימוד באתר מדרסה מתחלק כיום לשתי רמות לימוד, כאשר בכל אחת מהן יש 13 שיעורים מצולמים בני 25-40 דקות, שמציגים סיטואציות יומיומיות מדוברות בערבית בעזרת שחקנים יהודים וערבים, שדרכן לומדים את השפה. כל שיעור כזה מלווה בעזרי לימוד שונים כמו תרגילים, תרגום השיעור ועוד. וצילום של סצנה משוחקת שצילמנו עם שחקנים ערבים הממחישה את כל מה שנלמד בשיעור.

"עד היום נכנסו לאתר של מדרסה 170 אלף משתמשים, לפחות חצי מהם חזרו פעמים נוספות, וכמה עשרות אלפי גולשים סיימו את כל הקורס אונליין, לצד עוד עשרות אלפי עוקבים בעמוד הפייסבוק, קבוצת תרגול בפייסבוק וכמה קבוצות וואטסאפ פעילות. באתר החדש שיעלה בקרוב יתווספו רמות לימוד נוספות וגם מערכת וידאו שבאמצעותה יוכלו הגולשים לשוחח זה עם זה כמו בסקייפ. "גם מורים רבים בבתי ספר ובאוניברסיטאות בארץ משתמשים בשיעורים ובחומרים שבאתר כחלק מתכניות הלימוד שלהם", מספר דותן, "אלו נתונים אסטרונומיים, אם לוקחים בחשבון שמספר דוברי העברית הפוטנציאליים ללימוד ערבית באתר מלכתחילה הוא מיליונים ספורים בלבד".

הרעיון הוא להפגיש את הקהל הישראלי עם מילים וביטויים בערבית שיעניין אותם להכיר, ולחברי מדרסה חשוב לשמור על רלוונטיות. "אנחנו כל הזמן מעלים מילים ומשפטים שקשורים לאקטואליה", מספר דותן, ומדגים: "כשנפתח המונדיאל העלנו תכנים שונים שקשורים לכדורגל, לכבוד האירוויזיון תרגמנו את Toy לערבית והפקנו חולצות עם מילים מתוך השיר, בסוף השבוע החם של הג'ירו ד'איטליה הצגנו מילים שקשורות לאופניים, חום, ומזגן, ולכבוד חודש הגאווה לימדנו איך להגיד בערבית 'אני אוהב או אוהבת אותך' לגבר ולאישה. אנחנו מתווכים את כל מה שקורה במרחב האקטואלי בערבית המדוברת".

לדברי דותן "מדרסה" אמנם התחילה את דרכה בירושלים, אבל הם רואים אותה כפרויקט כלל- ישראלי. "מדרסה מיועד לכל מי שדובר עברית בישראל, הוא אינטרנטי ומכאן שהוא גם מכוון לכולם", הוא מדגיש.


תחילתה של מהפכה אמיתית

דותן מספר שלא רק המספרים מעידים על ההצלחה, אלא גם התגובות. "אין אף תגובה שלילית, וזה כבר הפסיק להפתיע אותנו. כולם מברכים וכולם באים ללמוד. בהתחלה לא ידענו וקצת חששנו, אבל מהר מאוד הבנו שהעבודה שאנחנו עושים מאפשרת לימוד בחינם, לא מהווה כפייה או מיסיונריות ובאמת פונה לכולם".

לדותן אין ספק שהמדרסה תורמת לדו קיום. "אני בפירוש חושב שזה כבר משפיע. אנחנו מייצרים דימוי הרבה יותר חיובי לשפה ולתרבות הערבית, והופכים אותה ממשהו זר ומנוכר לכלי ואמצעי לייצר תקשורת וחיבור, בשאיפה להפחית את המתחים. זה טרנד שהפך להיות מאוד פופולרי, אנשים מאוד מתגאים בזה שהם יודעים את השפה הערבית, ובעיני זו תחילתה של מהפכה במובן של שינוי אמיתי של המעמד והמקום של השפה הערבית במרחב הישראלי".