ישראל אוגלבו לקח צ'ק של מיליון שקלים, התפוצץ בכל מדורי הרכילות ואז נעלם. עכשיו, הוא חוזר למסך בגדול כשהוא מככב בסרט חדש ופרובוקטיבי שמתכתב עם החיים שהשאיר מאחור. אסף גולן פגש אותו לשיחה פתוחה ב"ערב טוב עם גיא פינס" על התפקיד הראשי שקיבל, החזרה לדת, ההתמכרות לסמים בנעוריו והקשר המורכב עם ההורים החרדים מבני ברק.
"הרבה זמן לא הייתי מול מצלמה ודברתי על עצמי, ירדתי למחתרת לתקופה ארוכה. זה 'היי' גבוה שמתישהו עושה בחילה", משתף אוגלבו. אבל עכשיו הוא חוזר למסך ממקום טוב, אחרי שהבין במה הוא רוצה להתמקד בחייו - המשחק. זה לא היה כל כך קל, הוא מסביר: "עשיתי המון רעש בריאליטי והבנתי שאם אני רוצה להיות שחקן, אני חייב לטשטש את הדמות הזאת".
פסק הזמן של הקורונה עזר לו לקחת הפסקה ולהתמקד בלימודי המשחק ובקריירה. אחרי תפקידים קטנים שעשה, עכשיו הגיע תפקיד ראשי בסרט המורכב "כאילו אין מחר" שאוגלבו מוצא אליו חיבור אישי מיוחד. "אמרתי לניצן גלעדי, הבמאי, שהוא עשה לי תיקון. הוא נתן לי לחוות סיטואציה קשוחה בפאסון. זה כאילו אלוהים אמר לי: 'בוא נעשה סיבוב אחרון בסיטואציה ותראה איך אתה יכול למנף את זה בצורה טובה וגם להעביר מסר לאנשים'".
הסרט בו מככב אוגלבו הוא דרמה להט"בית שמתרחשת סביב פיגוע ירי במצעד הגאווה. אוגלבו משחק אמן קעקועים מכור לסמים, אשר אוסף לביתו זר שנקלע לחדר המדרגות בהמולת הפיגוע, אותו מגלם דין מירושניקוב. מהר מאוד מתפתח ביניהם משהו, בסצנות חשופות ופרובוקטיביות עם מעט מאוד בגדים.
עושים עבודה לפני סרט כזה חשוף?
"על הגוף? ברור. עשיתי סקווטים למוות".
יש סצנות לא פשוטות גם לשחקן וותיק. לא חששת?
"זה היה החלק הכי קל בסרט, גם לי וגם לדין. בין הטייקים היה ממש מצחיק. אנחנו שני גברים סחבקים שמגיעים מרקע צבאי, דיברנו מאוד ישיר אחד עם השני ולא הייתה בינינו מבוכה".
זה דבר שבחיים לא התנסית בו, זה זר לך?
"שאלה מתבקשת, זה דבר שלא התנסיתי בו".
מלבד לסצנות המיניות הנועזות, בחלקים גדולים מהסרט יש שימוש בסמים קשים, ושם אוגלבו לא היה צריך שום תחקיר כדי להיכנס לדמות. "ניסיתי הכל בלי הבחנה, כל מה שהיה בהישג ידי ניסיתי. היה לי נס גדול מאלוהים שלא נדפקה לי הקופסה ממשהו מקולקל, לא מחוטא או מזוהם שנכנס אליי".
מתי השתמשת פעם ראשונה?
"בגיל 16 וישר את ההארדקור, עדיף בלי שמות של מוצרים".
היה מקרה חריג?
"אני זוכר שהייתי בלופ מחשבתי מאוד חזק מאיזה משהו שלקחתי, שהרגשתי שמשהו מהשפיות שלי הולך לעזוב אותי כי לא הצלחתי לצאת מהלופ של הסוטול הספציפי הזה. אתה לא יודע מה עשית ואיזה קוקטייל ערבבת, תוך כדי הסיטואציה בכיתי לאלוהים שישאיר לי את השפיות ואת המוח".
שנים אחרי שיצא מההתמכרות לסמים, הוא חוזר בדיוק לדמות הזאת. אבל הפעם, אין לו את הפחד ליפול לשם שוב: "דווקא מהמקום שיש לי טראומה, מהמקום של הסמים, אין לי את הכמיהה שאולי אני על קצה של צוק ואם תהיה דחיפה מספיק חזקה אני אפול חזרה. ההפך, יש לי טראומה שאני זוכר את זה כדבר לא טוב".
הביקורות אחרי ההקרנות המקדימות לסרט שיבחו אותו, אבל בפנים משהו לא הסתדר לו. אחרי שנתיים של חוסר מנוחה והבזקי דיכאון, הפתרון הגיע דווקא מהמקום אותו בחר לעזוב. "תמיד הייתה לי אמונה באלוהים. הלכתי לרב והוא אמר לי: 'יכול להיות שהחשיפה שלך פגעה בהורים שלך. לא משנה מה היה ביניכם בעבר, כיבוד הורים זה הכי חשוב בעולם, תבקש מהם סליחה'. זה היה לפני יום כיפור, נסעתי לבני ברק, ירדתי על הברכיים ובכיתי להורים שלי שאני מבקש מהם סליחה. סגרנו מעגל".
בשלב הזה, אוגלבו מתקשה להשלים את דבריו ונראה שהגרון שלו מעט חנוק, אבל הוא ממשיך ויש לו גם מסר חשוב לבמה הזאת: "יש כזה דבר שנקרא תשובת המשקל. אם חס וחלילה פגעתי במישהו ברבים, אז התשובה שאני צריך לעשות זה לבקש סליחה ברבים. אני רוצה לנצל את הפלטפורמה הזאת ולבקש סליחה מההורים שלי אם הם נפגעו מהחשיפה. אני אוהב אותם ושמח שאנחנו בקשר טוב, אני מבין למה הייתי צריך להתרחק מהמשפחה כדי לא להרוס את הבית, בחרתי בחיים אחרים. יום אחרי כיפור נהייתי בן אדם אחר לגמרי, חזרה לי שמחת החיים".
ההחלטה של אוגלבו להתקרב לדת הולידה אחריה לא מעט תגובות על הנושא, הוא משתף: "אנשים יגידו: 'הוא חזר בתשובה, התפלפ הבן אדם, אבל זה לא כזה. אני אותו ישראל", אבל הוא דווקא מרוצה ומרגיש שלם מתמיד: "אני הרבה יותר שמח, הרבה יותר נקי. מרגיש שנולדתי מחדש".