עם כל הכבוד להשקעה, ליצירתיות, ל-150 מיליון השקלים שהושקעו באירוע ולעוד 30 מיליון דולר ששולמו לחמאס כדי שלא יעשו לנו בושות מול כולם העולם, בלי נטע ברזילי לא היינו מגיעים עד הלום. לכן כצפוי, היא קיבלה כבוד של "מלכים" בדמות חדר קטנטן במתחם האירוויזיון, עם פינה צנועה לאיפור וסידור שיער. "תצלם את התקרה, מה אתה רואה? חניון. אני כרגע נמצאת בח'3 או משהו כזה. יש לי קובייה של פחות ממכונית".
נטע ברזילי בשבוע האחרון הדבר המוזיקלי היחיד שקשור לאירוויזיון שנראה כמו משהו שעושים בעולם. היא הפכה לסוג של מלכה חדשה ובהתאם למלכה, היא יודעת כי תעביר בסוף הערב את הכתר הלאה, לא לפני שתגנוב את ההצגה בפעם האחרונה: "אני מתרגשת לקראת זה. אני מתרגשת להיפרד מהפסל הקריסטלי המנצנץ הזה".
את שמחה שזה נגמר?
"ברמות. די, זאת סאגה. תראה מעריצי אירוויזיון הם אנשים קשים, הם רוצים שיהיה לך שיר אחד, הם רוצים אותו והרבה. אני מאוד רוצה עוד שירים וקריירה ענפה", אומרת ברזילי ומוסיפה: "אירוויזיון זאת בועה מאוד נחמדה וורודה ויפה, אבל זה לא החיים".
"גם אם תהיה תקלה, יאללה.. כיף", אומר ארז טל, שמנסה להנמיך ציפיות: "200 מיליון שבאו ליהנות, ולא לחפש אותנו עם זכוכית מגדלת, אם כן אז יכול להיות שהם ימצאו פה ושם". אסי עזר בינתיים, מעביר את הזמן בראיון מול גרהם נורטון, אולי המנחה הכי מפורסם של ה-BBC, שבדרך כלל מארח את הכוכבים הגדולים בעולם. אמש הגיע לשדר מתל-אביב לרדיו של ה-BBC את האירוע המתוקשר.
לבינתיים, בחדר הסמוך אווירה שלפני מלחמה, את קובי מרימי אף אחד לא ראה ואנשים מתלחששים שהוא עוד עלול לקרוס תחת הלחץ הנפשי, אבל אם כבר זה יקרה, זה יהיה בחליפה מגוהצת. בחוץ מתאספים מקורבים שקיבלו כרטיס, בין השאר הראל סקעת, ששלח את קובי לאירוויזיון דרך "הכוכב הבא", אך גם היה שם בעצמו ב-2010, ולא בטוח שיש לו חשק לחזור: "זה אירוע מטורף. אצלי זה לא היה ככה זה היה הרבה יותר קטן, קר ומנוכר באוסלו".
כשמגיע תורו, קובי עושה את דרכו לבמה בצעדים איטיים, ונדמה שאם יעצור יקרוס. קשה שלא לעודד את קובי בעקבות מצבו בהימורים אבל קובי, כמו אמן גדול, מעלים את המתח שהוא מתחיל לשיר. כולם ממוגנטים אליו, גם העיתונאים ואפילו בהוליווד גורי אלפי, יחד עם גל גדות ונועה תשבי, ארגנו צפייה משותפת בשעת צהריים והתרגשו מהביצוע של מרימי. בשנייה שהכל נגמר קובי מתפרק והדמעות זולגות מעצמן, אך זה לא עזר לאירופה להפגין אירופה לקובי, שמתוך 41 צוותי שיפוט קיבל ניקוד רק מבלארוס הצנועה וסיים במקום ה-23.
מדונה, שהואשמה כי ישראל והיהודים רכשו אותה, דאגה למפגן מאולץ וכפוי של שלום ואחווה בין ישראל לפלסטין עם דגלים שנתפרו בחשאי על הגב. הלהקה מאיסלנד, שנקראה לרסן את הפוליטיקה, חיכתה לרגע הנכון ושלפה דגלי פלסטין.
גל גדות התגייסה גם היא ויחד עם הגלויות הפוטוגניות והציגה ישראל מושלמת, ללא בעיות אלא שהאמת היא שבעולם, במקביל לשידור החי הרשת גועשת והטוויטר מתמלא באינספור ציוצים אנטי ישראלים ובשמחה מופגנת לאיד "מדינת אפרטהייד גזענית", "בהחרמתה של התחרות אנחנו יכולים להעביר מסר של הזדהות עם הפלסטינים" ועוד, אך הכלבים מצייצים, והשיירה עוברת.
אנשי ההפקה, שרובם הגיעו מהערוצים המסחריים בלי קשר לתאגיד השידור, מחר לא יהיו שם וכבר מתקשים להאמין: "לא רוצה שזה יגמר. כיף לי", אומר ארז טל שישמח גם להיות באירוויזיון בהולנד בשנה הבאה: "או להנחות או להגיש שם קפה, מה שיציעו", הוא אומר.
יובל כהן, הבמאי והעורך הראשי של האירוויזיון מספר על הימים המטורפים ואומר: "היו רגעים שכל אחד בצוות אמר 'למה אני צריך את זה?' אבל ככל שזה התקרב לסוף כולנו רצינו שזה לא יגמר".
ברגע השיא של הערב כוכבי אירוויזיונים מהעבר עלו לבצע את השירים של חבריהם והם מסיימים כמו חבורת "הקוסם מארץ עוץ" בשירת הללויה, מילה שמקבלת משמעות נוספת אחרי 4 שעות, אז מכריזים על דאנקן לורנס ההולנדי כמנצח. האירוויזיון שב להולנד, 44 שנים אחרי הזכייה האחרונה של המדינה. בשנה הבאה, האירוויזיון יהיה כבר הבעיה שלהם ואנחנו נישאר רק עם הזיכרונות.
"ערב טוב" עם גיא פינס, א-ה, 18:50, קשת 12