מי שאוהב אוכל תאילנדי צריך להגיע לכאן

זה לא עניין שגרתי להגיע למסעדה תאילנדית אותנטית, כשאת פניכם מקבלים גבר ישראלי מעט מזוקן ואמו, חמושה במשקפי ראייה גדולים ומתקני מפיות, שעוברת בין השולחנות ושואלת היכן תרצו לשבת. שניהם, בסבירות גבוהה, אינם בעלי גנטיקה תאילנדית משום סוג. אבל המפגש הראשוני הזה אפילו לא היה הדבר הכי לא סטנדרטי בערב שישי שלנו באזור התעשייה של פתח תקווה. שם, ברחוב צידי קטן, בין מסעדה מקומית בשם קדירה חמה לסניף שוקק של KFC או גומבה, פועלת כבר כשנהמסעדת תאי צ'ו התאילנדית.

התיישבנו באחד השולחנות החיצוניים, למרות הקור המקפיא של השבוע. המסעדה, שהיא יותר מסעדונת ממסעדה, כוללת חלל פנימי עם ישיבה על בר מול המטבח הפתוח ואגף חיצוני קטן, שמחוזק בימים אלה בשלל תנורי חימום והרבה תקווה למעט גשם. אם ברושם ראשוני עסקינן, תאי צ'ו מתאפיינת קודם כול בפשטות וצניעות. מסעדות תאילנדיות, גם בארץ המקור, לא חייבות להיות יומרניות כדי להרשים, וכאן התשתית הבסיסית מכוונת את המוקד ישירות לאוכל.

כמונו, גם מרבית השולחנות שנכנסו למקום פתחו את הארוחה במידה של סקפטיות והתלחששויות מסוג "עד לכאן הגענו בשביל זה?", אבל מהרגע שהאוכל התחיל לצאת מהמטבח הקטן, והצ'ופסטיקס פגשו את הפה, הספק נעלם. על המקום אחראים בני הזוג דרור דודקביץ', שמטפל בהזמנות, בהמלצות ובשירות, וזוגתו התאילנדית צ'ו, שחולשת על המטבח ועל שמה קרויה המסעדה. אמו של דרור מסייעת במלצרות, אביו משגיח על בתם הקטנה, ובסך הכול מדובר בעסק משפחתי שבו כל אחד נותן יד - מחזה סימפטי ומחמם לב.

ועכשיו לאוכל. צ'ו מגיעה מאזור קו צ'אנג בתאילנד, הפחות מתויר ומוכר לישראלים, ומשם שואבת השראה לאגף המסקרן ביותר בתפריט: "המיוחדים של צ'ו". כל אחת מהמנות כאן שונה מהסטנדרט של מסעדות תאילנדיות נפוצות בישראל, ואלמלא המחויבות לדגום גם שאר קטגוריות לטובת הכתבה, אפשר היה לבנות כאן ארוחה שלמה רק מהמיוחדים. לצד זה, התפריט כולל גם סלטים, מנות ווק, קארי ומרקים, וכן מנות גריל, טיגון ואידוי בסגנון אגרולים וכיסונים.

פתחנו עם בירה תאילנדית וסודה צוננת, לצדיאם מאנאו (55 שקלים)- סלט קטן עם בצל סגול, גזר מגורר, כוסברה, עגבניות, שום, צ'ילי אדום, לימון ותוספת שרימפס (בתוספת 10 שקלים). זו פתיחה חריפה ונועזת, עם תיבול תאילנדי מדויק שמשחק היטב על הציר של חריף מתוק חמוץ מלוח. כמות השרימפס די קטנה ביחס לתוספת המחיר, אך הטעמים במקום. החלק המשובח באמת הגיע מיד אחר כך.

מהמיוחדים של צ'ו בחרנו במנה חדשה יחסית שלפונים פאד פריק תאי דאם (99 שקלים)- סרטן רך שריון ברוטב פלפל שחור ושום, בצל לבן וירוק, לצד אורז מאודה. בחודשים האחרונים שמו של המקום הולך לפניו בקרב חובבי המטבח התאילנדי בזכות מנות הסרטן רך השריון, חומר גלם שלא נפוץ בארץ ושלא תמיד יודעים לעבוד איתו כך שלא יישאר גימיק. כאן זה עובד. בתפריט יש כיום שתי מנות כאלה: קלאסית יותר באבקת קארי ומחית צ'ילי, והחדשה, שהזמנו. שתיהן גם היקרות ביותר בתפריט, במחיר של 99 שקלים.

למרות מראה מעט מאיים של רוטב כהה על גבול השחור, זו הייתה מנה מעודנת ונפלאה, הטובה ביותר בארוחה ללא ספק. רוטב ארומטי עם חריפות נעימה של פלפל שחור, שמתמזגת עם מתיקות מפתיעה. זה אוכל תאילנדי מקורי במיטבו, וסוג המנות שבונות מסעדה כיעד. אי אפשר למצוא את המנה הזאת במסעדות תאילנדיות אחרות בישראל, והיא מצדיקה הגעה מיוחדת. הסרטן עצמו נוח לאכילה, פריך אך לא מתפרק, עשיר בטעמים, ויחד עם האורז הלבן מתקבלת צלחת שמסתיימת מהר מדי ונדרש איפוק לא להזמין עוד אחת.

אגף נוסף שלא כדאי לפספס הוא הקארי. לצד קלאסיקות כמו מסאמן וקארי ירוק, בלט בתפריט קארי בשםפאד פט פה (85 שקלים)עם דג פריך, קארי אדום עשיר, קפיר ליים, חלב קוקוס ושעועית ירוקה, לצד אורז מאודה. המנות אינן גדולות במיוחד אך מספקות, והקארי הזה היה כל מה שיום חורפי צריך: מתובל היטב, לא חריף מדי, כזה שמרגישים בו את כל שכבות הטעם. תוספת ירקות נדיבה יותר הייתה משדרגת עוד, אך זו הערה זניחה ביחס לחוויה הכללית.

התלבטנו כיצד להמשיך. החשק נטה לעוד מנה מהמיוחדים כמו שרימפס מטוגנים ברוטב תמרינדי, אבל הראש אמר שצריך לדגום גם אגפים אחרים מהתפריט. אמו של דרור הציגה לנו בינתיים תמונות מחגיגות השנה האזרחית במסעדה, עם נוכחות בולטת של הקהילה התאילנדית - חותמת אותנטיות רשמית למדי. בפועל, בשביל לזהות וליהנות מהטאץ' של צ'ו, לא צריך להיות יליד תאילנד. ביקור אחד במדינה מספיק.

ואם כבר מדברים על אותנטיות, אי אפשר בלי פאד תאי. דרור טען שאסור לפספס את הגרסה של צ'ו, אז הזמנופאד תאי קלאסי (69 שקלים)עם אטריות אורז, ביצה, נבטים, גזר, בצל ירוק, עוף, בוטנים, צ'ילי ולימון. זהו פאד תאי חביב ומתובל בנעימות, אך להגיד שמדובר בפד תאי שמסעיר או משתווה לטובים שאכלתי בתאילנד במחיר נמוך בהרבה? אי אפשר. מנה סבירה, אך לא כזו שאחזור אליה במיוחד, בשונה ממנת הסרטנים.

עוד ניסינו מנתאורז מוקפץ (85 שקלים)שעושה את דרכה לתפריט הקבוע, גם היא עם בשר סרטנים. מדובר במנה נפוצה בתאילנד ונדירה בארץ. כאן היא עדיין בגדר ניסוי: נעימה ומסורתית, אך דורשת חידוד טעמים ונוכחות נדיבה יותר של חומר הגלם, שמטבע הדברים יקר בהרבה בישראל.

לקינוח הוצעו טפיוקה ליצ’י ובננה לוטי. בחרנו בבננה לוטי (42 שקלים)החמה, שהגיעה מהר, אפילו מהר מדי, והעידה על טיגון מוקדם וסוג של טיגון מחודש לקראת ההגשה. מלית הבננה הייתה רכה ומצוינת, אך הבצק שומני וכבד מדי, וסגר את הארוחה בטעם פחות מוצלח.

בשנה-שנתיים האחרונות פתח תקווה מתחילה להצדיק את גודלה ולהציע לתושביה חלופות קולינריות שלא מחייבות עמידה בפקקים לתל אביב. מסעדות מוכרות וכשרות נפתחו בעיר (פיטמאסטר, ניני האצ'י, שגב דיינר, ניהון נו בה, מריונלה, מתחם EATALIA ועוד) וכבר לא מסובך למצוא בה ארוחה הגונה. בתוך הנוף הזה, תאי צ’ו יוצאת דופן: לא כשרה, פתוחה גם בשישי ובשבת, עצמאית, משפחתית וקטנה, ולא חלק מרשת.

זו לא המסעדה התאילנדית הראשונה שמצליחה להפוך ליעד במיקום מפתיע ועם תנאי פתיחה לא מזהירים,רונג'אן האשדודית,סקון נאקוןבראשון לציון,המחתרת התאילנדיתבפרדס חנה, התאילנדית בתלפיותבחיפה אוגידולי רוניבעין הבשור, כולן עשו זאת קודם. תאי צ’ו מצטרפת אליהן בגאון עם מנות תאילנדיות ייחודיות ששווה לחזור בשבילן, אמביציה להצליח ולהתפתח, ובשורה התחתונה אוכל תאילנדי אותנטי וטעים, שכיף לגלות, במיוחד בלב אזור התעשייה האפרורי של פתח תקווה.

תאי צ'ו. ברקת 9, פתח תקווה. שני-שישי 10:00-22:00, שבת 11:00-22:30. טלפון:054-355-0456. לא כשר