תבלינים מחרקים - מתוך התערוכה בלונדון (צילום: Peter Macdiarmid, GettyImages IL)
תערוכת חרקים בלונדון. יום אחד כל זה יהיה שלכם | צילום: Peter Macdiarmid, GettyImages IL

ג'ולאני, ג'ון, ג'קי וארן הם ארבעה צעירים בריטים בני 25-26, שנפגשו בזמן לימודי התואר השני להנדסה ועיצוב בלונדון. במסגרת פרויקט הסיום שלהם הם נתבקשו לבחור את אחת הבעיות הגדולות שהעולם מצוי בהן ולמצוא לה פתרון. בזמן שחבריהם מחזרו פלסטיק ועבדו על הדפסות בתלת ממד, הם החליטו ללכת על משהו מזמזם הרבה יותר: חרקים. "הבעיה של הבטחת אספקת מזון בעתיד ממש תפסה אותנו", סיפרו אחר כך. "עד 2050 הדרישה העולמית למזון תכפיל את עצמה, ולאף אחד אין מושג איך העולם יצליח לספק אותה. אז בחנו כל מיני פתרונות לבעיה הזו, והאתגר שגלום בהפיכת חרקים למזון לגיטימי פשוט סחף אותנו". בהמשך לפרויקט הקימו את אנטו – קיצור של המילה אנטומו (entomo), חרק ביוונית – ומאז יש להם מטרה אחת מרכזית בחיים: לגרום לכך שעד 2020, בכל פעם שתראו ג'וק בכניסה לבית, לא תצעקו "אמא!" אלא דווקא "צהריים!".

חרקים עפים על ניו יורק
שלום חבר, פנוי ללאנץ'?

במילים אחרות, ארבעת החבר'ה האלה רוצים לשכנע כמה שיותר אנשים לאכול צרצרים, חגבים ומיני מזיקים אחרים – אבל בדרך למימוש המשימה הזו מחכה להם מכשול שאין לזלזל בו: אנחנו. למרות שכיום כבר שני מיליארד אנשים ברחבי העולם משלבים חרקים בתפריט שלהם באותה טבעיות שבה הישראלים צורכים עופות, פרות ודגים – העיניים המערביות עדיין רואות ביצורים מרובי הרגליים סמנים של לכלוך ומחלות, אובייקטים שמעלים בנו תחושת גועל כללית. ארבעת הבריטים יודעים את כל זה, כמובן, הרי גם הם גדלו בכוננות תמידית של שליפת כפכף מול יתוש סורר – אבל אם תשאלו אותם, אין הרגל שמיתוג נכון לא יכול לשנות. זו בדיוק הסיבה שהמוצרים שיוצאים תחת ידיהם מגיעים באריזות נקיות, אופנתיות וממותגות וכוללים מוצרים שלא מזכירים במאום את שיפודי החגבים שראיתם בשוק בבנגקוק. כאן אוכלים חגבים, יתושים וזחלים, אבל לא משאירים שום הזדמנות להיגעל ממחוש תועה או מכנפיים מפרפרות.

אין תמונה
אנשי אנטו. מאמינים שאין הרגל שמיתוג נכון לא יכול לשנות

"עשינו הרבה מחקרים וניסויים כדי להבין את המחסומים הפסיכולוגיים שמונעים מאנשים לאכול חרקים, והבנו שבעצם הסיפור הזה די פשוט", מספרת בראיון בלעדי ג'ולאני אגור בילסצ'ובסקי, אחת ממייסדות אנטו. "כדי לבדוק את הנושא הכנו לנסיינים חמש מנות שונות ומגוונות מחרקים, שנעו בין כאלה שבהן לא רואים את החרקים בכלל – כמו ביסקוויטים מקמח חרקים או פטה זחלים – ועד מנה שבה אי אפשר לפספס את המרכיב העיקרי, כמו חגב צלוי על שיפוד. הגשנו אותן לאנשים ושאלנו מה דעתם, ומהתגובות היה ברור שברגע שהחרקים מגיעים בצורה אבסטרקטית, הרוב הגדול מרגיש הרבה יותר בנוח לאכול אותם. זחל בטמפורה, למשל, התקבל אצל אנשים הרבה יותר טוב כי הוא נראה כמו שניצלון. ברגע שיש שכבה של משהו: פירורי לחם, בצק בירה או כל ציפוי אחר – הרבה יותר קל לקבל את המאכל. מכאן אנחנו מתחילים, בעצם".

אין תמונה
כשהחרקים מגיעים בצורה אבסטרקטית, הרבה יותר נוח לאכול אותם

מגדלי בקר, כדאי שתלמדו

רגע לפני שאתם מעקמים את האף, חשוב להדגיש: זה לא שיש לנו הרבה ברירה. היוזמה היצירתית של אנטו אולי נראית כמו גחמה אופנתית של צעירים משועממים, אבל אם מציצים בנתוני ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מבינים שהחבר'ה האלה פשוט זיהו מגמה בלתי נמנעת בשוק המזון העולמי, והם מוכנים לעבוד קשה כדי להוביל אותה. על פי הנתונים, בשנת 2030, לא עוד זמן רב כל כך, יהיו על הכוכב הזה לא פחות מ-9 מיליארד פיות להאכיל – ויהיה קשה מאוד להדביק בהתאמה את קצב גידול הבשר, שדורש גם גידול מסיבי של יבולים למאכל והקצאה הולכת וגדלה של שטחי מרעה. הרעיון הכבר-לא-ממש-חדש של חרקים למאכל הוא אופציה ראויה לא רק בגלל המספר הבלתי נתפס של חרקים החיים כיום בעולם (כקוונטיליון – 10,000,000,000,000,000,000) ולא רק בגלל יכולת ההתרבות הגבוהה שלהם, אלא גם בגלל מספר תכונות ייחודיות שמגדלי העופות והבקר היו יכולים רק לחלום עליהן. פול ונטום, בכיר בארגון המזון והחקלאות של האו"ם, מספר למשל שחרקים מפיקים עשירית עד מאית מסך גזי החממה שמפיקות בהמות, ושבזכות הדם הקר שלהם הם גם מצליחים להפוך פסולת למזון ביעילות מסחררת. זה אומר שבעוד שפרה הופכת 8 קילוגרמים של מזון לקילוגרם אחד של בשר (אותו אנחנו אוכלים), חרק יפיק קילוגרם של בשר למאכל משני קילוגרמים של מזון בלבד - וכשהמזון שלו הוא הזבל שלנו, מדובר בנוסחה אקולוגית ירוקה ומנצחת.

אין תמונה
חממת גידול החרקים באנטו. זיהו מגמה בלתי נמנעת בשוק המזון העולמי

כך, רק לאחרונה זכה בפרס מטעם האו"ם מפעל מיוחד העוסק, למעשה, בהאבסת זבובים. מנהליו מניידים אליו שאריות מזון ושיירים מבתי מטבחיים, ואז משחררים זבובים הניזונים מהערימה המסריחה ומטילים ביצים, שנאספות ומוכנסות שוב לפסולת. תוך 72 שעות בלבד בוקעים מהביצים זחלים שאוכלים את הפסולת ומשמינים מנחת – וכך, קילו אחד של ביצים הופך למעשה ל-380 קילו של זחלים עשירי פרוטאין שמאוחר יותר "נקצרים", מיובשים, נטחנים ומעובדים למין קורנפלקס למאכל. אסתטי? לא בטוח. הכרחי? כנראה שלגמרי כן. "הדבר הכי חשוב הוא להכין את האנשים ולהתרגל לרעיון של אכילת חרקים", מסביר פרופסור מרקל דיק מאוניברסיטת ווגנינגן הולנדית לדיילי מייל, "כי מ-2020 והלאה פשוט לא תהיה לנו הרבה ברירה".

החברים מאנטו, כאמור, מכירים את נבואות הזעם האלה – אבל מתעקשים שזה בעצם לא נורא כמו שאתם חושבים. הם נחושים באמונתם שצרצרים לגמרי יכולים להיכנס לתפריט היומי של כולנו, וכדי להוכיח את זה הם פתחו בתכנית פעולה רבת שלבים. הראשון: איתור אוכלוסייה חובבת ריגושים, שתרצה לנשנש איזה עכביש קראנצ'י וטוב. "אנחנו מקיימים את 'מועדון ארוחת הערב', שבו אנחנו מגישים לאנשים מנות שעשויות מחרקים, כמו פטה זחלים", מספרת בילסצ'ובסקי. "בדיוק אתמול קיימנו ערב כזה, ולמרות שהיית מצפה שיגיעו רק צעירים - הגיע קהל מאוד מגוון, מכל הגילאים והשכבות, שהמשותף לכולם הוא המוכנות להתנסות".

אין תמונה
מזון חרקים. נראה כמו סושי

בין אם מדובר בקבב צרצרים פריך בבצק בירה או במנה של חגבים צלויים בגריל, "מועדון ארוחת הערב" של אנטו מושך אליו כבר היום אכלנים הרפתקנים שמהללים את האוכל. אלא ששם כבר חושבים על השלב הבא: בשנה הבאה הם מתכוונים לפתוח בלב לונדון מסעדה אופנתית שבה יוגשו מנות חרקים. בתפריט: ספיישל פטה זחלי באפלו ומרווה ומוס חגבים קטיפתי. אם הרמתם גבה, היזכרו באנשים שמוכנים לטרוף שניצלים אבל לא מתקרבים לרגל של עוף, ואז תנסו לפתוח את הראש לעולם שלם של מאכלים.

"אני יודעת שזה מוזר ללעוס משהו שמתקשר לדברים שליליים כמו חרקים, זה גם מה שאני הרגשתי לפני שאכלתי צרצר בפעם הראשונה", מזדהה אתכם בילסצ'ובסקי. "זה היה מוזר כי הייתי צריכה שירגיעו אותי ויגידו לי כל הזמן שזה בריא ובטוח. העניין הוא שאת מצפה לגרוע מכל ואז את שמה את זה בפה ו... הטעם מעולה! כלומר, לוקח זמן להתרגל בגלל המחסום התרבותי העמוק, אבל כשכבר עושים את זה מגלים שלצרצר יש באמת טעם אגוזי. כשאת אוכלת אותו את אומרת לעצמך 'וואו! זה אוכל!', ופתאום זה בסדר לקחת עוד אחד. היום זה בשבילי פשוט מרכיב רגיל, כזה שאני טועמת ואומרת 'רגע, צריך עוד טיפה מלח'".

לכל מי שמודאג מענייני כשרות נאמר רק שדאגתו מוצדקת. "החרק היחיד שיש לגביו מחלוקת בענייני כשרות הוא הארבה", מסביר הרב איתמר טובול מהרבנות הראשית, "כל שאר החרקים לא כשרים. נקודה. מכיוון שאנחנו לא בקיאים באיתור המשפחות והחרקים, ולא יודעים לומר מה זה חרגול ומה זה חגב – אנחנו לא יודעים איזה חרק להכניס לאיזו קטגוריה. כתוב, למשל, שחייבת להיות להם ארכובה כפולה, או ברכיים שגבוהות מגובה הראש – אז צריך להתפלפל ולראות אילו חרקים נכנסים באמת תחת ההגדרה הזו כדי להחליט שהם כשרים".

אין תמונה
חטיפי גורמה על בסיס חרקים. מאתגרים בעדינות את הטאבו התרבותי

עקרבים בשוקולד מריר, מישהו?

אם נחזור לענייננו, נראה שהחבר'ה באנטו שברו לגמרי את המחסום הפסיכולוגי, זה שגרם לבני האדם במשך שנים להתייחס אל לובסטר כמאכל לאסירים ולהתרחק מסושי מחשש לאכילת דג לא מבושל. "תחושת הגועל היא תמיד המחסום הגדול ביותר, והפעם העימות הוא בין הג'וק לבין המטבח", אומר ונטום. "למרות זאת, ההיסטוריה מראה שהתזונה של החברה שלנו משתנה במהירות, במיוחד בעידן הגלובאלי. הבשר הנא הוא היום חלק בלתי נפרד מהמטבח המערבי, וכך יכול להיות גם כאן".

אחרי שייפתחו סניפים נוספים למסעדה, מקווים באנטו להשתלב גם בשוק האוכל המוכן: היום, כשבאנגליה כל סופרמרקט נידח מציע שפע של סנדוויצ'ים וסלטים טו-גו, הם רוצים להצטרף לחגיגה ולמכור מנות ארוזות של שניצלוני זחלי דבש ליד הצ'יקן-טיקה המסורתי, ואולי גם לשכנע אתכם לקנות את אחד המוצרים שלהם לפני שאתם מגיעים לעבודה. אתם יודעים, אולי במקום לתקוע סנדוויץ' רוסטביף מול המחשב תעדיפו לנשנש קוביות חגבים פריכות.

אין תמונה
המנות של אנטו. קוביות חגבים פריכות, מישהו?

לקראת 2020 אמורה להגיע התוכנית של אנטו לשלב הסופי שלה, שבו תנצח המודעות התזונתית את הטאבו החברתי ותאפשר לחרקים לצאת מהארון ולהופיע במלוא תפארת רגליהם המרובות במעברי הסופר, ללא צורך בטחינתם למשחות, אבקות או ממרחים. "מפת הדרכים שלנו תכיר לחך המערבי את החרקים והיא מבוססת על סדרה של מוצרים טעימים וחוויות נעימות שיאתגרו בעדינות את הטאבו התרבותי", מסבירה בילסצ'ובסקי. "אנחנו עושים את זה כי אנחנו יודעים שלאכול חרקים זה בריא וטעים, וחשוב לנו להעלות את המודעות של אנשים ליתרונות שיש לחיות האלו להציע".

ואולי כאן באמת הזמן למילה על הערך התזונתי של המאכל שלכם לעתיד. מאז 2003 האו"ם משקיע משאבים רבים כדי לנסות להסביר לאזרחי העולם למה כדאי להם לנשנש חרקים, וגם האיחוד האירופי כבר שפך מיליוני יורו על מחקרים שיקדמו הפיכת החרקים למזון, אבל באנטו מציגים נתונים שסביר שישפיעו יותר מכל קמפיין סביבתי. לדבריהם, היצורים עם הכנפיים הם המרכיב המושלם לתזונה שלכם: ארבעה צרצרים, למשל, מכילים את אותה כמות סידן כמו כוס חלב אחת, ולא רק זאת – בגרם בודד של נמלים יש את אותה כמות חלבון כמו בחזה עוף שלם, ארבה מכיל לא פחות מ-75% חלבון ובשוק יש כבר מספר מיני תולעים למאכל שקילו אחד שלהם מכיל פי שלושה (!) חלבון מקילו של בקר. חרקים אחרים עשירים בסיבים תזונתיים, בברזל, במגנזיום ובאבץ, דלים בכולסטרול ושומן ומחזיקים בעוד יתרון בולט: הסכנה שהם יעבירו מחלות המסוכנות לבני אדם היא מינימלית – כי עוד לא נולד הג'וק שנדבק במחלת הפרה המשוגעת. "אין שום מקרה ידוע של העברת מחלות לבני אדם מאכילה של חרקים, כל עוד הם נשמרו באותם תנאים סניטריים של מזונות אחרים", מרגיע ונטום. ואם זה לא עושה עליכם רושם, אולי כדאי שנעבור לעיקר: 285 קלוריות יש במנת בשר, בעוד מנת חרק מכילה 96 קלוריות בלבד. כמה זה בנקודות של שומרי משקל?

אין תמונה
מנות ארוזות. יותר מיינסטרים מזה?

הנתונים הדי מדהימים האלה כבר שכנעו לא מעט בריטים ספקנים לנטוש את הדעה הקדומה בצד, והם היום מוכנים להחליף את ה-K300 שעל החרקים שלהם בקצת צ'ילי מתוק. כל הכרטיסים לפסטיבל אכילת החרקים שנערך באפריל בלונדון, למשל, נמכרו מראש, ואלו שלא הצליחו להשיג כרטיס יכולים היו לגשת לכלבו היוקרה סלפרידג'ס ולהטביע את יגונם בכוסית וודקה עקרבים, או לחלופין בחטיף צרצרים תאילנדים בקארי ירוק, בעקרבים מצופים שוקולד מריר או בצ'יפס תולעים בטעם ברביקיו, כולם נמכרים במקום.

"אנשים למעשה אוכלים חרקים פשוט בגלל שהם טעימים להם, ולא בגלל שאין להם משהו אחר לאכול", מפרש ונטום. "זחלי עץ מופאיין בדרום אפריקה, למשל, או ביצי נמלים בדרום מזרח אסיה יכולים להגיע היום למחירים גבוהים מאוד בגלל שהם נחשבים מעדנים". אמה מרפי, קניינית המגדנייה של סלפרידג', הוסיפה מניסיונה בראיון לדיילי מייל: "בימים רגילים החרקים האכילים מושכים לקוחות בזכות ערכם התזונתי, בעוד בסביבות חג המולד נרשמות יותר קניות בשם החדשנות או הגימיק". היא סיפרה שבתקופה האחרונה נרשמה עלייה משמעותית במכירת מוצרי החרקים בבית הכלבו, ופרשנים הוסיפו כי נתון נוסף שעזר למכירות הוא שידור תכנית הריאליטי "אני מפורסם - תוציאו אותי מכאן", שכלאה סלבס בריטים על אי והציגה אכילת חרקים על בסיס יומיומי.

ההבדל העיקרי בין החרקים שנמכרים בחנות היוקרה לאלו שרוצה להציע לכם אנטו, הוא שסלפרידג'ס קישטה את המקקים שלה במחירים אסטרונומיים, בעוד החרקים לייצור המוני אמורים להיות פתרון זול שיעלים את הרעב העולמי. גם טעים, גם בריא, גם נוח לכל כיס – למה אנחנו בעצם מחכים? "הבעיה היא שכיום, רמת הייצור של החרקים עוד לא באמת יכולה להתחרות עם מקורות המזון האחרים שמוצעים בשוק", אומר ונטום. "מיכון וטכנולוגיה מתאימה הם המפתח לגידול בתעשייה הזו, וצריך גם לפתח את המסגרות שמפקחות על הגידול והמסחר בהם". עד שכל אלה יתרחשו, כל שנותר הוא להתרגל לרעיון: לא חייבים לרדת ישר על ג'וק בלאפה, אבל כנראה שהדבר החכם הוא להרשות לעצמנו להגניב ביס קטן.

רוצים להשתתף באחת הארוחות הניסיוניות של אנטו בבריטניה? הירשמו לניוזלטר שלהם.

>> לכל כתבות המגזין