פלאפל
המאכל של כו-לם. פלאפל | צילום: WiCo, Istock
בחרנו לחתום את שבוע האוכל של ישראל, שהיה עמוס בטעמים וחוויות גסטרונומיות חדשות, עם סקר על האהבות הגדולות של הציבור הישראלי בתחום המזון. גייסנו את חברת הסקרים "פאנל פרויקט המדגם", שערכה סקר מקיף ובישרה לנו שכן, הפלאפל הוא עדיין המאכל הכי-הכי ישראלי, ושאין-אין-אין כמו במבה.

מה שאלנו אתכם? איזה ממתק ישראלי אתם הכי אוהבים, מהו החטיף האהוב ומה חשוב לכם כשאתם יוצאים לאכול במסעדה. חוץ מאת המלכתם המחודשת של הפלאפל ושל הבמבה, גילינו עוד כמה דברים על ההרגלים הקולינריים שלכם.

ולנו, עדיין, יש פלאפל

"הפלאפל הוא בגנטיקה הישראלית", אומר אריק רוזנטל, בעל פלאפל "הקוסם" בתל-אביב, על המאכל שאתם הכתרתם כהכי ישראלי - בפער עצום מהמתמודדים האחרים על התואר. "יש קסם בקציצה החמה הזו, זה פטנט שאנחנו הישראלים רואים כמובן מאליו. זו המנה המושלמת: כיס בצק המכיל פלאפל חם, סלטים וטחינה. זה מאכל שמאוד נוח לאכול והוא גם מאוד בריא".

הפלאפל זכה לכמעט 60% מקולות המצביעים, כאשר החומוס, שהגיע למקום השני בדירוג, קיבל רק 19% מהקולות. במקומות השלישי והרביעי קרטעו אחרי החומוס השווארמה והחמין, והוכיחו לנו שוב שהכדורים המחוספסים והחמים עדיין עושים לישראלי הממוצע להרגיש הכי בבית. את הפלאפל, מעניין לגלות, אוהדים החרדים במיוחד – מעל 73% מהחרדים שנשאלו בחרו בו כמאכל הישראלי, לעומת תושבי הדרום, שפחות משליש מהם מצאו אותו כמתאים ביותר לתואר.

רוזנטל מספר שאת המאכל הישראלי ביותר המציאו בכלל הלבנונים והמצרים. "לישראל הפלאפל נכנס לפני קום המדינה, והוא הפך למאכל הלאומי בגלל הרבה סיבות", הוא מסביר. "הוא מאכל רחוב שאוכלים על הדרך, בעמידה, באוטו. פשוט וקל לצרוך אותו. הוא זול ונגיש, ומדבר אל כלל האוכלוסייה: גם צמחונים, טבעונים ואפילו חולי צליאק יכולים לאכול פלאפל בלי קמח, וזו למעשה מנה בריאה, אם מוותרים על כל התוספות המשמינות". את הפלאפל, מספר רוזנטל, אוהבים הישראלים לאכול בכל שעות היום: "כבר ב-9:30 בבוקר, כשאני רק פותח, מגיעים נהגי מונית, דיילים, מאבטחים וכל מי שהיה ער בלילה ורוצה לאכול".

פסק-זמן החטיף האהוב? לא במאה שערים

כשמדברים על מאכל ישראלי, הפלאפל הוא הזוכה המתבקש והבלעדי. אבל מה לגבי הממתק הכי ישראלי? שאלנו אתכם מהו הממתק האהוב עליכם ביותר מתוצרת הארץ, ואת המקום הראשון לקח באלגנטיות פסק-זמן של עלית מקבוצת שטראוס עם כ-23% מהקולות. במקומות הבאים מדשדשים להם יחד הטעמי, המקופלת והאגוזי, מותירים מאחור את הקליק, הכיף-כף והטורטית. הקליק אהוב במיוחד על נשים, שבחרו בו פי שלוש מאשר בחרו בו הגברים, והוא פחות פופולארי בצפון הארץ – 2% בלבד ממשיבי הסקר המתגוררים בצפון בחרו בו, לעומת אחוזים גבוהים פי כמה וכמה בשאר אזורי הארץ. החרדים, אגב, הכתירו דווקא את האגוזי כחטיף האלוהי שלהם, עם יותר מ-43% מהמצביעים שבחרו בו כחטיף האהוב.

כמו כל ההמצאות הגדולות, גם ממציאי הפסק-זמן, אי שם בתחילת שנות השמונים, לא התכוונו לייצר להיט. "חברת שוקולד בריטית שעבדנו איתה ביקשה מאתנו לפתח מוצר שיהיה דומה לחטיף השוקולד 'קיט קט', ופל מכוסה בשוקולד", נזכר אבי פילוסוף, שכיהן כמנכ"ל עלית בימים בהם נולד הממתק האהוב, ששמו וצורתו ניתנו לו בכלל בזכות החסות של עלית דאז על קבוצת מכבי תל אביב. "הייתה לנו בעיה עם ההטבעה של הכדורסל על השוקולד, והוספנו את קרם האגוזים לחטיף כדי שהוופל ישקע בתוכו ולא יפריע להטבעה. לא התכוונו, אבל קיבלנו את הביס הרך והטעים של הפסק-זמן המוכר, ושוקולד שהוא לא רק טוב, אלא מדהים".

פסק זמן נוסטלגי
מעל 20 מיליון חטיפים בכל שנה. פסק-זמן | צילום: ארכיון קבוצת שטראוס, יחסי ציבור

פסק-זמן יצא לחנויות והפך מידית לרב-מכר. בשנה הראשונה לייצורו יצר הביקוש מחסור גדול במוצר, ופילוסוף היה מקבל טלפונים לביתו מלקוחות שביקשו ממנו באופן אישי להשיג להם חבילה. "זה השוקולד הכי אהוב כי הוא עשוי מחומרי הגלם הכי טובים, ונגיסה בו מעניקה שילוב של רכות וטעם מיוחד", מסביר האב הגאה את ההצלחה. גם הפרסומות של המותג, שהפכו במהלך השנים לשם דבר בעולם הפרסום, תרמו וחזקו את מעמדו של הפסק-זמן – שמוכר כיום מעל 20 מיליון חטיפים בשנה.

הבמבה: נמצאת בכל עגלת סופר רביעית בישראל

"במבה היא מעבר למותג - היא אייקון תרבותי חוצה גילאים, שמדבר גם לפעוטות וגם לסבים וסבתות", קובעת קרין שהין, מנהלת פעילות החטיפים ב"אסם". ואכן, הבמבה זכתה להיות מדורגת ראשונה בקטגוריית החטיף האהוב כבחירתם של כמעט משליש מהנשאלים, כאשר הביסלי, שהגיע למקום השני, קיבל כמעט 19% מההצבעות.

מדף של שקיות במבה
אין, אין, אין כמוה. במבה | צילום: דנה בר-אל שוורץ, אוכל טוב

התחרות בין שני המלוחים הייתה צמודה, ובחלק מהמגזרים נרשם ניצחון דווקא לביסלי: הוא גבר על הבמבה אצל המצביעים החרדים והדתיים, וכן בין הנשאלים תושבי חיפה והשומרון. באופן מפתיע, נראה כי הקשישים שומרים פחות אמונים לבמבה – כמעט 40% מהנשאלים בני ה-55 ומעלה נטו להצביע דווקא לבייגלה כחטיף האהוב עליהם ביותר.

הבמבה התחילה את דרכה בשנת 1964, אחרת לגמרי מאיך שאתם מכירים אותה היום: כחטיף בטעם גבינה. "אבל הישראלים לא אהבו אותה, ואפילו היה חשש שמפעל אסם בחולון ייסגר", מספרת שהין. "טכנולוגי המזון עשו ניסיונות נוספים, והטעם שנבחר היה חמאת בוטנים. הוא תפס חזק בקרב החיילים במלחמת ששת הימים, ושנים רבות מאוחר יותר קיבלנו מהחיילים את ההשראה ליצירת במבה נוגט, כי שמענו שהם אוכלים את החטיף עם ממרח שוקולד".

בכל דקה מיוצרות 500 שקיות במבה, ולפי נתונים של חברת אסם - כל עגלת סופר רביעית מכילה שקית במבה. מה עושה את הבמבה לאחת והיחידה שלנו? "אין שום מתחרה לנימוחות שלה", מנסה שהין לתת את התשובה.

מסעדות: לנשים חשוב השירות, לגברים חשוב המחיר

מה הכי חשוב לכם במסעדה, המחיר, האוכל או השירות? מעל 85% מהנשאלים דרגו את טיב האוכל כפרמטר המשמעותי ביותר בעיניהם בחוויית האכילה בחוץ; לכמעט 60% חשוב מאוד גם השירות האיכותי במקום, ולחצי מהנשאלים משנה – איך לא – כמה זה עולה להם. קריטריון המחיר משחק תפקיד גדול יותר אצל הגברים – 63% מבני המין החזק ציינו כי הוא חשוב להם, לעומת רק 50% מהנשים. אלה, לעומת זאת, אולי קמצניות פחות – אבל בררניות יותר: 54% מחפשות במסעדה שירות טוב, לעומת רק 45% מהגברים.

"אין פרמטר אחד שהופך מסעדה למוצלחת", אומר יורם בנימין, בעל מסעדת אמא בירושלים, "לפני 20 שנה הייתי אומר שאנשים באים בשביל אוכל טוב, אבל היום זה ידוע שחשובה כל החבילה: המחיר, השירות, הניקיון, המנות. כל אלה הופכים מסעדה לפופולארית. המחיר הוא בהחלט קריטריון שחשוב ללקוחות, אני מרגיש שאנשים פחות באים למסעדות ומחשבים כמה זה יעלה להם. אם הייתי יכול, הייתי מוריד את המחירים עוד יותר".

כשליש מהנשאלים ציינו גם את גודל המנות כמרכיב משמעותי בהנאה שלהם ממסעדה, ועל כך אומר בנימין כי אין ספק שהקהל הישראלי אוכל עם העיניים. "אנחנו מכינים מנות עם כמות אוכל סבירה, אבל אנשים לא מסיימים את המנה ואנחנו נאלצים לזרוק המון אוכל", הוא מספר.

מסעדת פרונטו
הכי חשוב שיהיה אוכל טוב. מסעדת פרונטו | צילום: גל דרן, יחסי ציבור

המאכל האסור

איזה אוכל לא תכניסו לעולם הביתה? 47.7% מהמשיבים ענו שלעולם לא יכניסו אוכל כשר הביתה. 92% מהמשיבים המגדירים עצמם דתיים ו-90% מהמשיבים המגדירים עצמם מסורתיים לא יכניסו אוכל כשר הביתה. רק 19% מהחילונים לא יכניסו אוכל כשר; פחות מ-4% בלבד נמנעים מלהכניס הביתה בשר. אחרי השרצים, דווקא השתייה הממותקת היא המוקצית ביותר בבתים בישראל: 16% ימנעו משתיה מוגזת או ממותקת, כאשר בין החילונים בולטת מגמה זו באופן מיוחד. 20% מהנשאלים החילוניים לא יכניסו לביתם שתיה כזו, שיעור דומה לזה שנרשם ביחס לסירוב להכניס אוכל שאינו כשר לבתים החילוניים.

הסקר בוצע באמצעות חברת "פאנל פרויקט המדגם" בהנהלת ד"ר אריאל איילון ונערך בקרב 509 משיבים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בגילאי 20-74