ביאטריס: אופציה מושלמת לפיקניק בלב העיר
אחרי שבכל השבוע חטפה פיתות על הדרך ונאלצה לאכול באוטו, איילה כהן התחרדנה בשישי בפיקניק עירוני עם כריכים מצוינים, קינוח קטן ולא מעט שלל שווה שקונים לבית ומתפנקים כל הסופ"ש
עם כמה שאני כבר רגילה ואוהבת לחטוף את הארוחות הזריזות שלי בזמן העבודה, לפעמים חסרה שלי חברתם של בני האדם בזמן האוכל. ככה קצת להכיר, לצחוק, להחליף חוויות. בשישי האחרון לקחתי שתי ידידות ליום כיף בתל אביב, והעצירה שעשינו במעדנייה ההולנדית הוותיקהביאטריסברחוב קינג ג'ורג' גרמה לנו להרגיש לרגע כאילו לקחנו וויקנד באמסטרדם.
כשנכנסים לביאטריס חוטפים סחרחורת קלה מכל השפע: נקניקים, דגים כבושים, גבינות, ממתקים, באקטים של מיונז הולנדי וכל מיני מעדנים, יינות וכו'. לוקחים רגע, מתבוננים בתפריט הכריכים ומחליטים. פעם, כשהייתי מגיעה לפה להתארגן על כריך, הייתי מרגישה כמו מי שממתיקה סוד; היום תפריט הכריכים מתנוסס בגאון מאחורי הדלפק ונראה שבניגוד לפעם, החברים פה דאגו למצבור בגטים ולחם שיספיק לכל הגרגרנים שבאים לחטוף משהו. לשמחתי לא הייתי לבד ויכולנו להתפרע עם כמה כריכים: דייגים הולנדי (32 שקלים) – נתחי מטיאס, חמאה הולנדית, בצל סגול, בצל ירוק, שמנת חמוצה, קורנישונים וקצת חריף; סלמון נורבגי (36 שקלים) – סלמון טרי מעושן, קרים צ'יז, מלפפונים, עגבניות, לימון כבוש ובצל סגול; גאודה מחאודה (28 שקלים) – 2 סוגי גאודה (צעירה ומיושנת), חמאה, חרדל דבש, עגבניות מיובשות ומלפפון; וגבינות עיזים וארטישוק (36 שקלים) – 2 סוגי גבינות עיזים, ארטישוק, עגבניות, עלי בייבי ובלסמי תאנים.
הכריכים שלקחנו עשויים מבגט מחמצת או לחם דגנים ממאפיית לה מולאן המטריפה. אז מה אם לא מכינים לחמים ומאפים בביאטריס? לדעת מאיפה להביא לחם ואיזה גבינות לייבא זו לפעמים כל החוכמה. קצת כמו אוצרת במוזיאון שיודעת בדיוק מה היא רוצה בתערוכה מסוימת ואיפה היא רוצה את זה. היופי הוא בלאצור את היצירות, ובמקרה הזה את חומרי הגלם.
נתחיל בכריך שהכי אהבנו: זה עם גבינות העיזים. הוא גם היחיד שלא ביקשנו בבגט, אלא בלחם הדגנים המעולה של לה מולאן. העושר של הגבינות הורגש בכל ביס, העוקצנות לא נהרסה בגלל הארטישוק, העלים והירקות היו פריכים וטריים וכל ביס שהייתה בו חתיכת גבינת סנט מור הרגיש בפה כמו שיחוק רציני. הכריך שהגיע למקום השני בסולם האהבה שלנו הוא הסלמון. מדובר בסלמון מהטעימים שאכלנו, וכל רכיבי הכריך השתלבו טוב ביחד. הבגט אומנם קשיח, אבל קל לנגוס בו, הוא לא פוצע את החך כמו בגטים פושעים אחרים ונשארים אחריו עם תחושה קלילה, והכי חשוב – נקיים. תכולת הכריך לא נופלת וזולגת, זה כריך שלא צריך לאכול בחשאי ולחשוש משליכטות ונזילות שיהרסו לכם את הבגדים.
שני הכריכים האחרים היו מוצלחים גם הם, אבל כמה שמטיאס יכול להיות טעים, הוא לא הסלמון המעודן שיש בביאטריס. מכל הכריכים הוא היה הגס ביותר – נתחי מטיאס שמנמנים בוהקים, חגיגת בצלים ומריחה נדיבה של חמאה הולנדית רכה שעטפה את כל המרכיבים. אומנם צריך אומץ כדי לדבר עם מישהי מקרוב אחרי שאוכלים אותו, אבל אם אתם אוהבים דג מלוח – זה שווה את הסיכון. כריך הגאודה (חאודה) היה טוב גם הוא. הגבינה נפרסה דק דק, שני הסוגים החמיאו לזה לזה והשתלבו מצוין עם החמאה. הדבר היחיד שהפריע לנו קצת היה הבלסמי, שהיה טעים, אבל כפי שבלסמי נוהג לעשות, הוא השתלט מדי. באופן אישי הייתי מעדיפה עגבניות טריות על מיובשות, אבל אם כבר עגבניות מיובשות – לפחות הן מוקפדות. לקינוח חלקנו סטרופוופל (5 שקלים) והדבר היחיד שהיה חסר איתו זה קפה.
בשורה התחתונה – לביאטריס אני מעדיפה לא להגיע כדי לחטוף כריך על הדרך, כי כמעט אף פעם לא אצליח לצאת בידיים ריקות, הפיתויים רבים מדי: אם זה סטרופוופל, פצפוצי שוקולד החלסלח, חמאה, דגים, גבינות או ליקריצים. אם יש לכם ידידים עם שורשים הולנדיים והם עוד לא מכירים את המקום הזה, קחו אותם לשם ותזכו מהם לכבוד לכל החיים.
ביאטריס. רש"י 19 (פינת קינג ג'ורג'), תל אביב יפו. 03-5256415