בדרך כלל אומרים שפלאפל הוא המאכל הלאומי של ישראל, אבל אם לשפוט לפי כמות ההמבורגריות שנפתחו פה בשנתיים האחרונות - אנחנו לגמרי הפכנו לאמריקה והמבורגר לסוג של מאכל לאומי. על ההמבורגרים המצוינים של פורט 19 שמעתי כבר בעבר, וגם על הנקניקיות המשובחות שלהם. למרות זאת, רק השבוע הזדמן לי להגיע לסניף החדש במרכז תל אביב מול קניון גינדי המפונפן.

התפריט במקום מחולק לשלושה חלקים: המבורגרים, נקניקיות וכריכי בשר. אפשר לבחור אם לאכול את המנה בלחמנייה בלבד או בעסקית עם צ'יפס/טבעות בצל ושתייה. גם סלט הם מציעים פה, וקוראים לו "הביישנית". זה אולי נשמע טוב לאנשי המקום, אבל תכלס - השם הזה מוריד ברמות. עד מתי סלט יהיה נשי ובשר יהיה גברי? תעברו הלאה חברים, כבר 2018. בקיצור, אפשר לקרוא לי הרבה דברים, אבל ביישנית אני לא.

התפריט של פורט 19 לוקח אותך לטיול מסביב לעולם; שווייץ, מקסיקו, אמריקה הקלאסית והוואי. אני החלטתי לתת קפיצה לצרפת - הרי אומרים שהצרפתיות הכי יפות בעולם לא? המבורגר הקצבים הצרפתי (59 שקלים לארוחה עסקית) מורכב מקציצה במשקל 200 גרם, קטשופ, מיונז, בצל סגול, עגבנייה, עלי רוקט ומלפפון חמוץ. בנוסף, הם משדכים כאן לצרפתי גבינת עיזים בושה וריבת תאנים. ברוח התקופה, הזמנתי גם את ההמבורגר הצמחוני (52 שקלים לארוחה עסקית), במקום הסלט הביישני. הצמחוני מורכב מפטריית פורטבלו שלמה במילוי גבינת צ'דר וחמאת שום, לצד כל התוספות הרגילות.

בזמן הסביר שחיכיתי, הסתכלתי על ה"אומנות" במקום. וואללה חבר'ה - כמעט עבר לי התיאבון מהציור הזה, מה נסגר איתכם?! זה לגמרי עובר את גבול הטעם הטוב, ואני אין לי גבול, וכאמור אני גם ממש לא ביישנית.

פורט 19 - המסעדה (צילום: איילה כהן, אוכל טוב)
וכך פתאום נעלם לו התיאבון. ציור הקיר ההזוי בפורט 19 | צילום: איילה כהן, אוכל טוב

ההמבורגרים הגיעו, ולצידם צ'יפס וטבעות בצל. הצ'יפס היה חמוד - רך בפנים, קריספי בחוץ - אבל משום מה הוא תובל בבצל ושום יבשים, מה שהעניק לו מרקם אבקתי לא נעים בכלל. טבעות הבצל היו מסחריות, כאלה שקונים בסופר, לא שיש בזה משהו רע. כל התוספות מגיעות עם קטשופ ואיולי שמוכן במקום והוא טעים ועשיר. מה שכן – הצ'יפס מגיע בכמות נדיבה ויפה, ובטבעות הבצל הם קצת התקמצנו. לצד ההמבורגר הצמחוני היו ממש כמה טבעות ספורות והמגש נראה קצת עצוב ככה.

כדי לנקות את החך התחלתי עם הצמחוני - בכל זאת, סלט. תשמעו, לקרוא לזה המבורגר זו בדיחה, ולא צחקתי. שתי פרוסות פטרייה, ביניהן גבינה טעימה וירקות. אז נכון שצמחונים זה לא בדיוק קהל היעד של המקום, אבל הם היו יכולים להתאמץ קצת בשביל הצמחוני שנתקע פה עם חברים או בני משפחה ורוצה גם הוא להתפנק.

פורט 19 - קצבים צמחוני (צילום: איילה כהן, אוכל טוב)
לזה אתם קוראים המבורגר? הצמחוני של פורט 19 | צילום: איילה כהן, אוכל טוב

ההמבורגר הצרפתי אכן היה יפה כמו שהוא נשמע; הקציצה שמנמנה, הירקות טריים והתוספות נדיבות. אומנם הזמנתי מדיום והקציצה הגיעה עשויה מדיום וול, אבל היא הייתה טעימה לאללה - עסיסית ממש וקצוצה בגסות (בקטע הכי טוב שיש). ממש מרגישים שמדובר בבשר איכותי, והתוספות הקלאסיות לא אכזבו. הלחמנייה הייתה טרייה ורכה וספגה יפה את המיצים, הגבינה הוסיפה טעם נהדר וגם הריבה הייתה באה טוב אם לא היה כל כך הרבה ממנה. ריבה מתוקה היא נורא שתלטנית, ואומנם אהבתי את הנדיבות שלכם - אבל דווקא על הריבה יכולתם להתקמצן קצת. בכל מקרה, הקציצה הייתה ווינר שוט, ובסופו של דבר ליקקתי את האצבעות, מילולית, כי היה עליהן מיץ בשר טעים. וגם קצת על המכנסיים. מזל שלא היו חסרות מפיות בשולחן.

בקיצור, החברים בפורט 19 יודעים להכין קציצה טובה מאוד. האווירה במקום, לעומת זאת, טעונה שיפור אם תשאלו אותי, והצ'יפס על אחת כמה וכמה.

פורט 19 - קצבים צרפתי חצוי (צילום: איילה כהן, אוכל טוב)
לפחות ההמבורגר נהדר. פורט 19 | צילום: איילה כהן, אוכל טוב

פורט 19. החשמונאים 19, תל אביב. לא כשר

רגע, וקינוח מה? 

ואם אני כבר באזור, הייתי חייבת לקפוץ לגלידריית בוזה (גלידה בערבית) הסמוכה, כי אני מכורה לגלידת שוקולד ים שלהם. קיץ, חורף, סתיו או אביב - אני בים.

בוזה התחילה אי שם בגליל, וגם כשעברה לעיר הגדולה נשארה נאמנה למקורות - גלידה ביתית טבעית ויצירתית. הלכתי על שני הטעמים המנצחים שלהם: שוקולד ים, וגולת הכותרת של המקום - קשיופאה (קשיו עם טופי מלוח וקוקוס קלוי). בחרתי גביע ופל שוקולד שהם מכינים בעצמם במקום ויצאתי עם השלל להתחרדן קצת בשמש החמימה של החורף לפני שאני ממשיכה את היום. איזו גלידה. שוקולד הים הוא כמעט מוס, איזו חלקלקות, איזון מושלם בין מתוק ומלוח. והקשיופאה זו חגיגה, אין ביס משעמם (20 שקלים). הוופל היה התגלית האמיתית, אחד הטעימים שאכלתי, אם לא הכי טעים. סכנת התמכרות קשה.

לא חסרים מקומות לאכול באזור הזה, אבל אם אתם בראש לקציצה מצוינת ולקינוח מושלם, תגידו שאני שלחתי אתכם ותקוו שבינתיים כבר עברו שם עם צבע לבן על הקיר.

בוזה - שוקולד ים וקשיופאה (צילום: איילה כהן, אוכל טוב)
התמכרתי, אז באתי. בוזה | צילום: איילה כהן, אוכל טוב

בוזה. החשמונאים 91, תל אביב