הדוכן שהיה חסר לי בשוק
הכרמל 40, דוכן חדש בשוק הכרמל, סוגר פינה מבורכת לחובבי דגים טריים עם כמה סגנונות – על הפלנצ'ה, בכבישה זריזה ובטיגון. מקום קטן ומקסים של דייגים וטבחים שיודעים מה הם עושים, וכל מה שנשאר זה לשבת מולם ולזלול. לאיילה כהן יש דוכן פייבוריט בשוק הכרמל? יש מצב חזק שכן
בשביל מישהי כמוני, שלא גרה באזור שוק הכרמל ולא מגיעה לשם לקניות על בסיס שבועי, מדהים לגלות בכל ביקור את המקומות החדשים שצצים, ולפעמים גם מבאס לראות את אלו שנסגרו. שוק הכרמל הוא ללא ספק טריטוריה קולינרית תוססת ומגוונת – גם גימיקים וטרנדים, גם מסורת וגם קלאסיקות – בקיצור, כל מה שבן אדם רעב במהלך סיבוב קניות צריך ויותר מזה.
אז בסיבוב הפעם, עם ידידה שחיפשה מצרכים לארוחת שישי, ממש ליד בוקה בוקה, ראיתי דוכן דגים חדש, שנקרא הכרמל 40. כבר נדלקתי. על הדוכן, שממוקם בפרונט של חנות הדגים הטובה "רוסתום דגים", שולט ביד מנוסה אלעד אמיתי. על הבסטה הקטנה מוצב תפריט קבוע, אבל רק תגידו וייקחו אותם יד ביד לוויטרינה של רוסתום ותוכלו לבחור גם דגה שלא מצוינת בתפריט. זוכרים את זלמניקו מלפני שבועיים? אותו עקרון נפלא. תגידו לי, יש יותר טרי וטוב מזה?
חיכינו טיפה שיתפנה מקום, התיישבנו על הבר והזמנו כריך דייגים (40 שקלים), סלט אינטיאס ומנגו (32 שקלים), קלמרי ושרימפס מטוגנים (32 שקלים) ומרלנים מטוגנים (40 שקלים). את כל המנות מכינים מיד על המקום והדגים כל כך טריים, הם מבריקים כאילו השנייה נמשו מהים.
ראשון הגיע הסלט. סביצ'ה מצוין, טרי ורענן. מנה שלא מעט מסעדות היו שמחות להגיש לפי דעתי. האינטיאס לא הולך לאיבוד, להפך – הוא נכבש בעדינות ומופתיות ב"לצ'ה דה טיגרה" – ובחיזוק העגבניות, המנגו, הרוקט, השאלוטים והסומאק, נוצר סלט שהייתי אוכלת ממנו עוד ועוד, בטח כל עוד שאין פה חורף. בזמן שהתחרענו על הסלט, החבר'ה כבר מכינים את הכריך – הדג עולה לפלנצ'ה עם מעט שמן ותיבול, הלחם של הכריך עולה לפלנצ'ה אחריו ובתוכו שמים את פילה הלברק העסיסי ומוסיפים לו איולי זעפרן טעים, חסה קצוצה, עגבנייה, בצל מקורמל וצ'ימיצ'ורי. כריך כיפי, קליל, הלחם מצוין, התוספות מושקעות. אני לא חושבת שיש באזור עוד כריך כזה, אולי רק באליק אקמק בקזינו סן רמו ביפו.
אחרי הכריך מגיעות המנות המטוגנות. מיקס קלמרי ושרימפס בליווי איולי זעפרן שמחסלים כמו פופקורן בקולנוע. הקלמרי מושלם, השרימפס לעומתו פחות מוצלח, מרקם קצת צפוד משהו. למזלנו רוב הצלחת הכילה קלמרי, וגם עוד לא דיברנו על המרלנים. אח, המרלנים. הם היו בוהקים מרוב טריות. הדגים טוגנו לשלמות, התפרקו בקלות, והכי טוב – הם הגיעו עם אותו מטבל אלוהי, ה"לצ'ה" – ליים, שום, ג'ינג'ר, מעט חריף. שלא תטעו, ניסיתי להשיג מיד בקבוק הביתה (לא הצלחתי), ונאמר לי שאני לא הראשונה.
בקיצור, מאותו ביקור אני רק מחפשת סיבות לקפוץ לשוק ולעצור בכרמל 40 לעוד תקיעה כיפית וטעימה (ובינינו – גם לא יקרה). מי שאוהב דגים חייב לפרגן לעצמו ביקור, והמלצה שלי – תזרמו עם מה שהחבר'ה שם מציעים לכם, הם יודעים מה הם עושים.
הכרמל 40 פינת שפ"ר, תל אביב. (רוסתום הדייג)