כבר לא חייבים את תל אביב

יש משהו משחרר בלהבין שבשביל אוכל רחוב טוב, כבר לא חייבים להיתקע בפקקים המסויטים של תל אביב. אחת המגמות הכי בולטות של השנים האחרונות היא הבריחה ממנה: מזללות, דוכנים, מקומות קטנים וגם מסעדות של ממש צומחים ומשגשגים בערי הלוויין שלה, ומייתרים את הצורך להגיע במיוחד לתל אביב. גבעתיים, לדוגמה (גילוי נאות: אני בת העיר), היא כבר לא רק משכנה של סביח עובד המיתולוגי. רחוב כצנלסון בשנים האחרונות מאכלס כמות שיא של ברים, בתי קפה, מסעדות, אוכל מהיר ואפילו פופ אפים אסייתיים.

המצטרפת הטרייה לרחוב כצנלסון היאבובי (Bobby)- המבורגרייה, או יותר נכון, סמאשבורגרייה קטנטונת חדשה שנפתחה על חורבות קצביית "שר הבשר". חלק מהשותפים הם גם בעלי המבורגר מרלן הפופולרי ונכון לעכשיו היא מציעה תפריט קטן ומהודק של סמאשבורגר (43 שקלים), גרסה טבעונית שלו על בסיס רידיפיין (49 שקלים), קריספי צ'יקן (43 שקלים), נאגטס (36 שקלים), צ'יפס (17 שקלים) ו-2 קינוחים: גלידה (18 שקלים) ובראוניז עם גלידה (29 שקלים). את כל אחד מההמבורגים ניתן לשדרג לארוחה עם צ'יפס שתייה בתוספת 24 שקלים. סקאלת מחירים סבירה באופן יחסי, בטח אם לוקחים בחשבון שכל סמאש כולל 2 קציצות, כל אחת במשקל 70 גרם.

נתחיל בכך שההמבורגר והקריספי צ'יקן מעולים, שניהם. הסמאשבורגר די מינימליסטי: לחמנייה רכה שנמרחת בחמאה ונצרבת קלות, 2 קציצות, מעל כל אחת פרוסת צ'דר נמסה, רוטב בובי (מין ערבוב של קטשופ-מיונז-חרדל-צ'ילי ואולי קצת מיץ חמוצים), פרוסות של חמוצי הבית ומעט בצל חי קצוץ. שילוב מצוין והרמוני עם המון אומאמי, שזה בדיוק מה שמחפשים בסמאשבורגר. במקום מציעים תוספת של ריבת צ'ילי או ריבת בצל (7 שקלים לכל אחת), אבל לטעמי הן מיותרות, המנה מאוזנת כמו שהיא ולא זקוקה לחיזוקי טעם.

הקריספי צ'יקן של בובי כבר היה כמעט הפתעה מרוב שהיה מענג: עוף עסיסי מאוד, שהושרה בריוויון לפי כללי הטקס, ציפוי פריך ועבה, פרוסת צ'דר, ואותן תוספות כמו בסמאשבורגר: רוטב בובי, חמוצים ובצל. הציפוי לא רק היה פריך, הוא גם היה מתובל היטב, דבר שלעיתים נשכח במנות קריספי צ'יקן. אם כבר ללכת על מנה עם פוטנציאל צרבתי כזה גבוה - שתהיה מושקעת ברמה הזאת. כשמקרבים את הלחמנייה לפנים נודף ממנה ריח חמאתי משגע, ולמרות שלא ניסינו אותה, יש להניח שגם מנת הנאגטס מהנה מאוד.

תוספת הצ'יפס בבובי היא בסיסית וטובה, בלי תוספות. המנות העיקריות מושחתות מספיק, לא צריך לדרדר גם את הצ'יפס. צ'יפס סטנדרטי, אבל מטופל כמו שצריך, פריך ביותר ומלוח במידה מדויקת. לקינוח לקחנו סנדיי בתוספת רוטב טופי ובוטנים שהייתה סיומת מתוקה לארוחה, אם כי מדובר במנה שמספיקה בכיף לשני אנשים ואולי שווה לשקול גם מנה קטנה יותר ובמחיר נמוך יותר.

בשורה התחתונה, אולי עוד מוקדם להכריז על כצנלסון בתור נחלת בנימין של גבעתיים, אבל לתושבי העיר בהחלט נוספה אופציה ראויה לאוכל מהיר ברמה גבוהה, ולפי כמות המשלוחים שיצאו משם בזמן הקצר שביליתי במקום, ניכר שיש לכך ביקוש. כעת יש רק לקוות שיתווספו מקומות ישיבה ושהרמה תישמר.

בובי. כצנלסון 64, גבעתיים. מ-12:00 ועד הקציצה האחרונה. לא כשר