עוד בפעם האחרונה שעברתי ברחוב אבן גבירול, הוויטרינה של יאני קפה (Yani cafe tlv) עוררה בי סקרנות: מערומי אמפנדס במילויים שונים, קופסאות אלפחורס מלבניות ומפתות של הוואנה, דברים שכל גרגרן עם שורשים בארגנטינה יודע להעריך. בהמשך הרחוב ראיתי עוד מסעדת בשרים עם שלטים ותפריטים בספרדית וממש השבוע נפתח גם מקדש אלפחורס עבודת יד, כמה פסיעות מיאני. תוסיפו לזה את פיצה ארציאלי בכיכר רבין, שגם היא בבעלות ארגנטינאים - ותקבלו תחושה נעימה של השתלטות פחמימתית מבורכת.

יאני קפה אבן גבירול (צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב)
יאני קפה אבן גבירול | צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב

ביאני קפה מציעים הרבה אמפנדס (8 סוגים שונים), אבל מה שאפילו יותר שימח אותי היה סנדוויץ' דה מיגה - טוסט משולשים תלת שכבתי מלחם לבן ללא קרום (יעני בלי הקשה של הלחם), אבל תכף נחזור אליו. כנהוג, כל אמפנדה מקבלת קיפול קצת אחר וכולן ממולאות בנדיבות הארגנטינאית. נבחרו מילוי בשר, מילוי עוף שמגיע עם פלפלים קלויים, מילוי תירס ומילוי בצל, שהרגיש עם כמה סוגי בצלים (35 שקלים לשלישיית אמפנדס ועוד 13 שקלים לאמפנדה בודדת). היה טעים, אבל ללא ספק הבשרית לוקחת את כולם בקלות - מילוי עסיסי של בשר בקר טחון למרקם כמעט פירורי, אבל לא יבש בכלל, עם הרבה בצל מטוגן, ביצה קשה מפוררת ותיבול פשוט ולא מתחכם. אמפנדת בשר בול כמו שצריך.

ויטרינה מגוונת ומזמינה. יאני קפה (צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב)
ויטרינה מגוונת ומזמינה. יאני קפה | צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב
מילוי נדיב ועסיסי (צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב)
מילוי נדיב ועסיסי | צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב

אבל עם כל הכבוד לאמפנדס, הכוכב האישי שלי היה הטוסט (סנדוויץ' דה מיגה). שלוש פרוסות לחם לבן רך, ביניהן גבינה צהובה ופרוסת שינקן (חמון) והכל נמחץ יחד לטוסט שטוח וטוב כל כך. לא צריך פה את ההגזמות ומריחות החמאה של כריכי גרילד צ'יז, כל ביס הוא עונג פשוט וצנוע (18 שקלים לטוסט). בביקור הבא אקח דה מיגה לבבות דקל (פאלמיטוס) ויש במקרר בקבוקי בירה קילמס למי שהתגעגע מהטיול בדרום אמריקה.

סנדוויץ' דה מיגה - חמון קון קסו (צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב)
סנדוויץ' דה מיגה - חמון קון קסו | צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב

בשולחנות האחרים ישבו עולים חדשים וותיקים מארגנטינה, ואחת מהן לחשה לי לוותר על האלפחור שבניתי עליו לקינוח וללכת כמה מטרים לאמאפולה אלפחורס, חנות חדשה שרק נפתחה, שאת מוצריה תיארה בתור "הכי קרוב לארגנטינה שאכלתי בישראל". הקשבתי לסניוריטה הנחמדה והתייצבתי באמאפולה (פרג בספרדית) מול ויטרינה מלאה באלפחורס בשלל טעמים, כל אחד ארוז יפה עם מדבקה צבעונית  משלו. אלפחור בודד עולה 9 שקלים ויש גם מארזים במחירים אטרקטיביים. הלהיטים הגדולים הם הבלנקו - עוגיות רכות עם אגוזים, ביניהן שכבה עבה של דולסה דה לצ'ה סמיך וציפוי שוקולד לבן; והנגרו - עוגיות שוקולד, בינהן דולסה דה לצ'ה וציפוי שוקולד מריר. טעמנו גם טעמים פחות קלאסיים ויש גם גרסאות טבעוניות, מלבד לאלפחור אחד קצת ילדותי ומקושקש, הכל היה מאוד מצוין, טעמים עשירים, מרקם נימוח וציפוי עבה חלקלק. סגירת פינה מתוקה כיפית ממש - ויחסית לקינוח כזה בעבודת יד - במחיר שפוי ביותר. 

אמאפולה אלפחורס (צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב)
אמאפולה אלפחורס | צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב

יאני קפה. אבן גבירול 48, תל אביב. 

אמאפולה אלפחורס. אבן גבירול 54, תל אביב.