השבוע אני נכנסת לגוב האריות ומתעסקת עם מיתולוגיה מקומית, קונצנזוס עממי ומוסד פתח תקוואי. מזללת ציונה וגוזל פועלים כבר 40 שנה ומאכילים אין ספור פיות רעבים באזור התעשייה של פתח תקווה. ועל כך, שאפו.

בפתח תקווה אני לרוב מוצאת אוכל טעים וזול על הדרך, לפעמים זה אוכל רחוב, לפעמים מתיישבת במסעדונת; הפעם התחשקה לי שקשוקה חמה ומי אם לא ציונה וגוזל הם הכתובת. רבות כבר נכתב על אופן ההגשה המיוחד שלהם, חצי או רבע כיכר לחם לבן ענקי, שמוציאים ממנו את הבפנוכו, ממלאים בכמות נדיבה של שקשוקה, חומוס ופלאפל. סלט ירקות בסיסי, חריף לאמיצים והיידה. אני לקחתי רבע כיכר עם שקשוקה (16 שקלים) ומנת חומוס (25 שקלים).

גוזל וציונה (צילום: איילה כהן, אוכל טוב)
גוזל וציונה | צילום: איילה כהן, אוכל טוב

על הנייר מדובר בשילוב מנצח וארוחת צהריים לתפארת פתח תקווה. בפועל, התאכזבתי קשות, עד לרמת הזלזול. המקום מסודר ונקי, השירות מתוקתק ונדיב. אבל האוכל, וואלה, פשוט לא ברמה גבוהה. הלחם סביר, החומוס תעשייתי, הירקות בסלט עמדו הרבה יותר מידי זמן, החמוצים והכרוב גם הם צ'יפיים מהזן שמגיע בקופסת שימורים עצומה, הפלאפל קר  ויבש ודחוס בטירוף, והשקשוקה – חסרת טעם, עם רוטב דליל וביצים קשות כמו החיים עצמם.

גוזל וציונה - חומוס (צילום: איילה כהן, אוכל טוב)
להוציא מקופסה ולקשט גם אני יכולה | צילום: איילה כהן, אוכל טוב

גוזל וציונה - שקשוקה (צילום: איילה כהן, אוכל טוב)
מכדורי הפלאפל הפחות טעימים שאכלתי | צילום: איילה כהן, אוכל טוב

זה אוכל, והוא משביע, אבל הוא לא טעים ולא מרגיש טרי. אני יודעת שרבים יחלקו עליי ושהולכים לצוץ פה בטוקבקים סניגורים רבים, אבל בשבילי ארוחת צהריים היא גולת הכותרת של יום עבודה טיפוסי. וכשמדובר באוכל רחוב, התחרות שם קשה. בציונה וגוזל כנראה התרגלו ללקוחות הנאמנים שפוקדים את המקום ויהי מה. אבל האמת היא, שהאוכל פשוט מאוד לא עומד בסטנדרטים של אוכל רחוב עממי שקיימים היום. כן, אני יודעת שמדובר במילים קשות על מוסד אהוב (קשות כמעט כמו הביצים בשקשוקה הבינונית שאכלתי שם), אבל זו האמת שלי ואני אלך איתה עד הסוף. מקווה שהחברים שם יבינו שאוכל עממי חייב להיות טרי, עם טעמים מדויקים ויתנו פוש לרענן את המטבח. עד אז, לא חסרים מקומות אחרים לאכול בהם בפתח תקווה.

>> בפעם הקודמת איילה תקעה המבורגר בקפטן

גוזל וציונה. המכבים 29, פתח תקווה. טלפון: 03-6058601. כשר