לפני קצת יותר משנתיים רשת KFC חזרה לסיבוב רביעי ולא כשר בישראל. הפתיחה החגיגית הייתה בנצרת והקהל הסתער על הבאקטים בשמחה. בתחילת דרכה, נשמעו לא מעט תלונות מכיוון לקוחות על תורי ענק וזמני המתנה ארוכים מאוד, אבל מאז כבר נפתחו עוד 14 סניפים ברחבי הארץ, ונראה שנציגי הרשת בארץ הפיקו לקחים בכל מה שקשור לשירות - ולפחות מהביקור שלנו בסניף ראשון לציון (סינמה סיטי) - התרשמנו משירות יעיל ומתוקתק.
הגענו לסניף בשעת צהריים לא מוקדמת והמקום היה עמוס בסועדים: נערות, נערים, נשים, גברים, ילדים, אנשים יושבים בחבורות, בצמדים, לבד, בדייט. התשוקה לבאקט שמנוני של עוף מטוגן לא יודעת גיל, מגדר או גזע. הסיבה הרשמית להגעתנו היא השקת מנה חדשה: דאבל דאון - 2 נתחי פילה (קלאסיים או חריפים) עם 2 פרוסות גבינה ורוטב לבחירה (ברביקיו/בייגלה). הושקו גם טבעות בצל חדשות, אבל ויתרנו על התענוג, כי עם כל הכבוד, מה כבר יש לחדש עם טבעות בצל?
ניגשנו להזמין את המנה במסך המגע (פזורים במתחם 6 כאלו): דאבל דאון (34 שקלים), ולהפתעתנו גילינו שעל תוספת רוטב בייגלה גובים עוד 5 שקלים, כך שהמחיר הסופי הוא למעשה 39 שקלים. קצת קטנוני לגבות עוד חמישה שקלים, בטח כשכמות רוטב הבייגלה זערורית, אבל בסדר. לגבי המנה עצמה: אין מה לומר, זה טעים. העוף הזה כל כך עסיסי, הציפוי פריך, הכל מרגיש טרי והשילוב עם הרוטב המאוס הזה - שרוכב על טרנד המתוק-מלוח וכבר נדחף לכל מקום אפשרי - עובד. גם דאגו לשים ממנו רק קצת, שהטעם לא ישתלט ולא יאפיל. לדוגמה, מי שבוחר ברוטב ברביקיו לכריך מקבל כמות הרבה יותר גדולה של רוטב, ככה שניכרת כאן מחשבה. חשוב לציין ש-KFC לא המציאו את השילוב של עוף מטוגן ברוטב מתוק, ובלא מעט רשתות מתחרות באמריקה יש תוספות זהות וגם יותר "סוטות" כמו מטבל סמור'ס, מטבל ממרח דלעת מתוק ועוד. כן, זה אמריקאי, זה טראשי, זה מטונף וזה עובד. מה שפחות עובד לדעתנו, אגב, זה תוספת הגבינה שלא תורמת כלום.
בשביל להתרשם עוד קצת מהתפריט דגמנו עוד קצת ממנות הקבע של התפריט: סטריפס (26 שקלים ל-3 חתיכות בינוניות) וכנפיים חריפות (14 שקלים ל-3 כנפיים). גם כאן העוף עסיסי מאוד, המעטפת פריכה, מתובלת בדיוק וקל מאוד להבין למה המקום הזה מלא כל הזמן. עכשיו רק צריך להבין אם זאת קללה או ברכה שהרשת לא זמינה עדיין בתל אביב.